בית המשפט השלום זיכה את ירדן מן, שהואשמה בתקיפת השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לאחר אירוע שהתרחש במרכז מסחרי ברחובות. כתב האישום המקורי ייחס לנאשמת עבירות של תקיפת עובד ציבור, היזק לרכוש במזיד ואיומים.
על פי כתב האישום, מן צילמה את סילמן, הטיחה בה האשמות, קיללה ואיימה עליה, ואף סטרה לה בפניה. כתוצאה מכך, נטען כי הטלפון הנייד של השרה נפל ונשבר.
ההגנה טענה כי האירוע התרחש יום לאחר נפילת 21 חיילים בעזה, וכי הנאשמת הבחינה בשרה מטיילת במרכז קניות במהלך יום עבודה. מן הודתה כי צילמה את השרה ואמרה לה "בושה", אך הכחישה כל תקיפה או איום. לטענתה, היא פעלה מתוך הגנה עצמית, לאחר שהשרה התקרבה אליה באופן מטריד עם מצלמת הטלפון שלה.
השופטת מצאה כי גרסת השרה "מעוררת קשיים לא מבוטלים". השופטת ציינה, בין היתר, כי בשיחה הראשונה למשטרה, סילמן לא הזכירה איומים, אלא רק תיארה כי הנאשמת "מתעמרת" ו"צורחת". בנוסף, השופטת מצאה פגמים בדרך איסוף הראיות. בסופו של דבר, בית המשפט החליט לזכות את הנאשמת מכל העבירות שיוחסו לה.
השופטת קרן וקסלר ציינה: לאחר שבחנתי את עדויותיהן של סילמן ושל הנאשמת, שאינן מאד שונות זו מזו, אחזור אל הראיה המרכזית, היא מצלמת האבטחה של "קליק המדליק". מהתיעוד עולה, שמבחינת הנאשמת האירוע הסתיים, והיא פנתה ללכת. הייתה זו השרה סילמן, שיצרה מגע בכך שרצה אחרי הנאשמת, הגיחה מאחוריה, הרימה את הטלפון הנייד כדי לצלם אותה, עקפה אותה מצדה השמאלי, חסמה את דרכה, התקרבה אליה, ונכנסה בהפתעה למרחב האישי שלה, תוך קירוב הטלפון הנייד שלה בסמוך לפניה.
אזכיר, פעם נוספת, כי בשלב זה עדיין אחזה הנאשמת בידה השמאלית בכוס הקפה, שקנתה שלוש דקות קודם לכן, אחזה בידה הימנית את הטלפון הנייד שלה ועל שתי זרועותיה תלויות שקיות המצרכים. במצב דברים זה, כאשר מדובר באירוע שקרה כהרף עין, תגובתה של הנאשמת בהסטת הטלפון שנתחב לפניה, נראית בעיני אוטומטית ובלתי רצונית, מתוך רפלקס, שנועד להגן על פניה ועיניה. בסופו של דבר, נגרמה תוצאה מצערת של פגיעה בגופה של סילמן ונזק אסתטי קל לטלפון הנייד, אולם זוהי תוצאה אינצידנטלית, שנגרמה עקב הדיפת הטלפון בשילוב העובדה שסילמן החזיקה אותו מול פניה (כעולה מהמצלמות ומעדותה של סילמן עמ' 168 ש. 29) ואין בכך כדי ללמד על כוונה של הנאשמת לפגוע בסילמן או על מודעותה לאפשרות הפגיעה בגופה או ברכושה. ראיות המאשימה אינן חוצות את רף ההוכחה הנדרש במשפט פלילי ולכל הפחות, מתעורר בעניין זה ספק, ממנו זכאית הנאשמת ליהנות".









