דִּמּוּי עַצְמִי והערכה עצמית | הטור של טלי ווינברג

בכל שבוע היא מגיעה אליי במלוא הדרה לקליניקה. היא רזה, גבוהה, שערה שופע ופניה כפני מלאך. כשהיא פותחת את פיה על נושאים שונים היא מרתקת. טוב, היא מצליחה לרתק כל אדם ובפיה פניני חוכמה

יש לה שלושה תארים ועל הקיר במשרדה מתנוססות תעודות לרוב. כששואלים אותה מהן התכונות הטובות ביותר שלך היא מתחילה לגמגם. בהתחלה חשבתי שזו הצניעות שלה שמשתיקה אותה. אט אט בתוך התהליך מתגלה לו שורש הבעיה. זה הדימוי העצמי שלה שמשתק אותה. בתפיסה שלה היא אדם פשוט. פשוט על כל המשתמע מזה. היא לא יפה, לא חכמה, לא מוכשרת ולא ולא ולא. ומה כן? היא בן אדם טוב. אבל כמו כולם. כשמקלפים את קליפות הבצל הדמעות מתפרצות באטרף מטורף.

פתאום זה היכה בה. ולא… אין כאן התרסה כנגד חינוך של הורים… אבל למילים של ההורים שלנו הייתה השפעה מכרעת על מי שאנחנו. ואנחנו, ההורים של היום משפיעים על התפיסות של הילדים שלנו. אמא שלה תמיד אמרה לה שנשים יפות נפגעות ואסור לה להתבלבל – היא לא יפה, היא נראית בסדר גמור.  (דוגמנית על חלל… תאמינו לעיניי הרואות), אמא שלה אמרה לה שמי שלא לומד לא מוערך וכל מי שלא עובד מדינה יהיה זקן עם קשיים אמיתיים… כלכליים. "אחותך יפה ממך", אמר לה אביה… ועוד ועוד ועוד. השיח בחיים שלה היה על יופי ועל זה שהיא יכולה יותר. סמינריון של 95 זה לא מספיק כי צריך לקבל 100. אז תתארו לכם ילד קטן שקיבל 95 במבחן ובמקום לחוש תחושה של הצלחה כבירה חש כשלון?! נשמע מופרך, לא?

האירועים האלה שאנו עוברים בחיינו והחוויות שנצרבות בנו משפיעות על תפיסת האני שלנו. נעמה המתאמנת המהממת שלי הייתה ממשיכה להביט בחטף במראה ולא לראות את כל היופי, הייתה ממשיכה ללמוד עוד ועוד ולשפר ציונים ללא הכרה אם לא הייתה עוצרת לרגע. כשהייתה לה ההזדמנות לעצור הכירה אנשים שרואים בכל דבר הצלחה ואז התעורר בה דיסוננס מטורף על חייה. איך זה ייתכן?

דִּמּוּי עַצְמִי הוא מושג רב ממדי המכיל בתוכו את התכונות והדימויים שהאדם מייחס לעצמו. והערכה עצמית היא אוסף המחשבות והאמונות שיוצרות את האופן שבו האדם מרגיש ביחס לעצמו. ההערכה העצמית מתבססת על הערכים החשובים לנו כבני אדם. הערכים משתנים עם הזמן, לכן ההערכה העצמית דינמית ומשתנה.

וזו בעצם הבשורה שלי. גם אם יש לי דימוי עצמי מסוים וההערכה העצמית שלי נמוכה מאוד או רק לא מספיק גבוהה, אני יכולה לשנות את פני הדברים. ההערכה העצמית היא דינמית והיא משתנה באמצעות עבודה פנימית, שחרור אמונות מגבילות והכנסה של אמונות חדשות לחיינו. אמונות שיקדמו אותנו ויגרמו לנו לרגשות חיוביים.

"אדם אוהב חי בעולם אוהב, אדם עוין חי בעולם עוין. כל אחד פוגש את המראה שלו" (קן קייאס) 

תשאלו את עצמכם באיזו תדירות אתם כועסים על עצמכם או מעבירים ביקורת עצמית נוקבת. תשאלו את עצמכם באיזו תדירות אתה נוטים להחמיא לעצמכם. ואחרי שתענו תזכרו את מילותיי… יותר מידי הלקאה עצמית, מעט מידי אהבה עצמית ופרגון. לא, אין צורך להיות שחצנים ולתת למילה 'אני' להיות דומיננטית בכל שיחה. אולם 'אני' בעיניי עצמי חייב להיות במקום מכובד. כשאם שאני רואה באחר את הטוב עליי לחיות את הטוב שבי.

יש תמונה ידועה של חתול שמביט במראה ורואה אריה, אני כל כך אוהבת את התמונה הזו משום שגם אם תחומים מסוימים בחיי חלשים יותר ביחס לאחרים, או דורשים מיקוד מסוג אחר, אני יודעת בוודאות שהמחשבות החיוביות שלי יעצימו אותי ויאדירו אותי. בעיניי. לא מתעסקת במה יגידו אחרים. כשאני מחזקת את הדימוי העצמי שלי גם הביטחון העצמי שלי מתחזק בהתאמה.

ממליצה לכל אחד לעשות תרגיל עם עצמו – בחרו אדם שמהווה עבורכם מודל או השראה וכתבו לעצמכם: מה הערכים המובילים שלו, מהן תכונות האופי הבולטות שלו וכיצד באות החוזקות שלו לידי ביטוי בחייו. עכשיו קחו נשימה עמוקה והסתכלו על הדברים. האם מצאם נקודות דמיון בינכם ובין הדמות הנבחרת? ואם לא מצאתם, תשאלו את עצמכם עד כמה המילים הללו שנכתבו מדברות אליכן וכיצד תוכלו לשלבן בחייכם.

דבר נוסף: תתחילו לפרגן לעצמכם. במילים. בבחירות. בעשייה. ודבר אחרון… ביציאה מביתי יש מראה המחולקת לשלושה חלקים – כל פעם שאני יוצאת בבוקר מהבית אני מחפשת ושולפת שלושה דברים נפלאים אודותיי ואומרת לי אותם מול המראה. וזה לא רק ברמה של את מהממת. תסתכלו במראה ותדגישו את הטוב.

אז קוראים יקרים שלי – אני מאחלת לכם שתאהבו את עצמכם כמו שמגיע לכם. ותזכרו תמיד שאין אנשים מושלמים, יש אנשים ששלמים עם עצמם. ואם הם עדיין לא השלימו עם עצמם – זה הזמן לעשות שולם.

זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.