עודף משקל זה עניין מציק, חונק ומעיק ואנשים שסובלים מעודף משקל כל לילה הולכים לישון וחולמים " לקום רזים", כשאדם סובל מעודף משקל, רוב השאיפות שלו מצטמצמות, וזאת נהיית שאיפה עיקרית, לרדת במשקל, לייצר שינוי, להרגיש הקלה, להרגיש טוב.
שנים הסתכלתי על אנשים עם "משקל תקין", באשליה שאין להם שום צרות על הראש, שום התמודדויות, שום אתגרים בלתי פתורים, שום וויכוחים וקונפילקטים עם עצמם ועם אחרים – כי הם רזים, אז מה כבר יכול להעיק או להכביד עליהם?! הסתכלתי עליהם בקנאה ברורה, והרגשתי כמה לא פייר העולם, שמאלץ אותי לחשוב,להתאפק להתייסר על כל ביס – לעומת אותם " רזות ורזים", שאוכלים, ועושים מה שבא להם בחופשיות גמורה.
כל כך מעיק ל"סחוב שומן לאוך שנים", שכל " פיתרון יצירתי, ענייני, ובעיקר מהיר, נתפס בעינינו ( השמנמנים), כאטרקטיבי. מכירים את התחושה הזאת שמתעוררת שכשאנחנו עם עודף משקל, ופתאום פוגשים איזו חברה שירדה מלא במעט מאוד זמן, נופלת לנו הלסת התחתונה, הרוק בחלל הפה מתייבש, הבטן שורפת לנו מקנאה/ החמצה/ וכמיהה. והשאלה הראשונה שקופצת לנו לראש ולפה:" ייאאההה, מה עשית"???… ואז היא משתפת בשם של איזו דיאטה, מספרת על תפריט דל, / כדורים / תרופות / זריקות / ניקוי רעלים/ ועוד…
ואנחנו בשלב הזה רוצות את כלללללללללל הפרטים, העלויות, הכתובות, ובראש מתחילות להניע את הגלגלים:" ניסיתי הכל, נמאס לי מהמשקל שלי, אנסה רק אתן לעצמי פוש של ירידה התחלתית, ואז אכנס למסלול קצת יותר מאוזן. מכירים את זה???
קוראים לזה דיאטה!!!
דיאטה זה משמין.
אל תפלו לבורות האלה.
שיטות שלא ניתן לחיות איתן לאורך שנים, גורמות לעלייה במשקל בטווח הרחוק.
דיאטה – זה אימפולסיבי
דיאטה זה לעשות משהו "שמתאים למישהו אחר, ולא בהכרח מתאים לי"
דיאטה זה או לעשות או לא לעשות
דיאטה זה זמני
דיאטה זה חסך
דיאטה זה מלחיץ
דיאטה מייצרת ציפיות גבוהות שלי מעצמי ,ושל הסביבה ממני- שאם לא עמדתי בהן, תתעורר אכזבה גדולה והרסנית.
שנו את הצ'יפ במוח, מדיאטה – ליחסים.
רוצים שינוי אמיתי? כזה שיחזיק לאורך שנים? כזה שיהיה לכם נעים איתו? כזה שלוקח בחשבון עליות וירידות?
עזבו אתכם "דיאטה", תעברו לפעול ברובד אחר.
יחסים שלכם עם עצמכם.
מה קורה לי כרגע מול עצמי? למה לאורך זמן קשה לי עם האוכל, עם המשקל?
למה חשוב לי להרגיש טוב יותר?
תחשבו יותר " חיבוק עצמי", ופחות " כעס , ביקורת ומלחמה עצמית"
כעס עצמי – משמין יותר מפיצה
חמלה עצמית – מרזה מאוד. היא מאפשרת לי תנועה, הכלה, התארגנות, סדר, ובעיקר התמדה. כי אני נותנת לעצמי כל הזמן עוד ועוד צ'אנסים, ולא "שוברת דיאטה" ומסיימת תהליך של שני וחמישי.
דיאטה ניתנת להפסקה, עצירה וסיום – יחסים שלי עם עצמי לא נתנים לפירוק, וסיום.
אנחנו משקיעים כל כך הרבה אנרגיות, ביחסים שלנו עם "אחרים", ולא משאירים מספיק פניות ליחסים שלנו עם עצמינו.
זכרו: אימפולסיביות, השוואה חברתית, וחוסר סבלנות = משמינים מאוד
הקשבה, הכלה, אמפתיה שלי את עצמי = מאפשרת ירידה במשקל וצמיחה אישית לאורך זמן.
בהצלחה!
