קיבוץ בארי משתתף בצערה הכבד של משפחתו של אילן וייס ז"ל, עם היוודע דבר השבתו לישראל מהשבי, ומבקש לחבק ולחזק את אשתו שירי, את שלוש בנותיו – מיטל, מעין ונוגה, ואת המשפחה כולה, ולקוות שיש נחמה בשעה הקשה והמורכבת הזאת, בכך שאילן יקבר באדמת בארי שכלכך אהב, ושעל הגנתה נפל.
בבוקר ה7.10 אילן וייס היה סגן ראש צוות החירום היישובי של קיבוץ בארי. מיד עם קבלת העדכון על חדירת מחבלים לקיבוץ, אילן לא היסס לרגע, לקח את מפתחות הנשקייה ויצא לפתוח אותה עבור כיתת הכוננות, למרות הסכנה הגדולה אילן יצא מביתו כדי להגן עלינו, חברי הקיבוץ.
עד היום ה-86 למלחמה, אילן הוגדר נעדר, אך בינואר 2024 התקבלה הבשורה הנוראה כי אילן נפל בשבעה באוקטובר. כמה ימים לאחר מכן, נודע לנו שגופתו נחטפה לעזה. היום, 692 ימים לאחר שנפל בהגנה על הקיבוץ, ונחטף – אנחנו מחכים להגיע לבכות על קברו.
אילן היה אדם ערכי וצנוע, מעורב מאוד בפעילות הקיבוצית ומוערך מאוד על פועלו, הוא היה איש משפחה מסור, דואג ומטפח.
שירי ונוגה, אשתו ובתו, נחטפו מביתן בקיבוץ בארי, והוחזרו בעסקה לאחר 50 ימים בשבי חמאס.
קיבוץ בארי מבקש לא לסכן חיילים בחילוץ חטופים, ודורש להשיב את דרור אור, יוסי שרעבי, סהר ברוך ומני גודארד יחד עם כל החטופים החטופה – במסגרת הסכם.
