המסדרונות האקולוגיים על המפה: המשרד להגנת הסביבה מוביל תוכנית אב למסדרון אקולוגי המזרחי בין ואדי ערה למודיעין; התוכנית, במימון הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים של רשות מקרקעי ישראל, ובשיתוף משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל, מהווה בסיס וסל כלים מומלצים לשיפור תפקוד צווארי הבקבוק במסדרונות האקולוגיים בישראל
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "בד בבד עם הפיתוח המואץ הגורם להרס, לאובדן ולקיטוע של השטחים הטבעיים בישראל, הולכת ומתגבשת בישראל ההכרה בחשיבות קיומם של מסדרונות אקולוגיים לשמירה על המגוון הביולוגי, במיוחד בעידן של משבר אקלים מחריף. השמירה על רציפות, מעבר ותנועה בין אזורים בעלי אקלים ותנאים משתנים הפכה להיות אחד האמצעים החשובים ביותר לשמירה על הטבע בעת הזו. מערכת התכנון הישראלית החלה להפנים את הצורך להגן על המסדרונות האקולוגיים, באמצעות שילובן בתוכניות הכוללות הוראות לשמירה על המסדרונות, אך לא די בכך. תוכנית זו לוקחת את החזון הזה צעד אחד קדימה, ויוצרת המלצות וסל פתרונות מעשיים שגופים מנהלי שטח יכולים ליישם כבר היום"
ד"ר אנה טרכטנברוט, מנהלת תחום מגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה: "מסמך זה הוא ראשון מסוגו בישראל, ונועד לייצר סל כלים אופרטיבי שמאפשר למסדרון האקולוגי לתפקד ולהיות מה שהוא – נתיב מעבר רחב ובטוח מספיק עבור מגוון בעלי החיים, תוך יצירת רציפות מקסימלית של השטחים הפתוחים ופתיחת חסמים בצווארי בקבוק במסדרון. צוות העבודה המשותף כלל מומחים מהטובים בארץ לסקרי שטח אקולוגיים, לאגרו-אקולוגיה, תכנון סביבתי, ולתאורה סביבתית ועוד. אני רוצה להודות לכל השותפים לדרך, ונמשיך לפעול יחד ליישום ההמלצות בשטח"
המשרד להגנת הסביבה מפרסם את תוכנית האב למסדרון האקולוגי הארצי המזרחי, בין כביש 65 למודיעין, שהוכנה בשיתוף משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל, ובמימון הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים של רשות מקרקעי ישראל. התוכנית ממפה את החסמים השונים לתפקוד המסדרון, ונותנת כלים והמלצות ממוקדים בתחומים רבים – ממשק חקלאי, חציית תשתיות, ממשק יער וצמחיה, צמצום זיהום אור, טיילות ועוד. כמו כן, התוכנית מפתחת ומרכזת פתרונות לצווארי בקבוק שיוכלו לשמש את כלל המסדרונות האקולוגיים בישראל. המלצות אלה מיועדות, בשלב הבא, ליישום על ידי גופי מנהלי שטח. האזורים הטבעיים הולכים ומצטמצמים, וחלקם אף נקטעים, וסובלים מהפרות ומהפרעות סביבתיות משטחים מפותחים הסמוכים להם. אחד הפתרונות העיקריים למיתון הפגיעה במגוון הביולוגי הוא יצירת מסדרונות אקולוגיים, אשר מהווים נדבך חיוני בשמירה על המגוון הביולוגי ולמיתון ההתדרדרות של מערכות אקולוגיות. הם מאפשרים תנועה של בעלי חיים והפצת צמחים, ובכך תורמים משמעותית לחוסן המערכת בפני הכחדות מקומיות, משבר אקלים ועוד. בשנים האחרונות, המודעות של מתכננים ומקבלי ההחלטות בישראל לחשיבותם של המסדרונות האקולוגיים גברה, ומקודמים מהלכים להגנה סטטוטורית שלהם ברמה המחוזית. לצד התקדמות מבורכת זו, נשאר האתגר המשמעותי של שמירה על תפקוד המסדרונות האקולוגיים בשטח, ובפרט – של צווארי הבקבוק במסדרון, אותם מקומות צרים, מאוימים, הנתונים להשפעות שוליים ולחצים רבים.
התוכנית עוסקת במקטע הנפרש על פני כ-50 קילומטר, מתחומי המועצה האזורית מנשה בצפון, בסמוך לכביש 65, ועד לעיר מודיעין במרכז. מקטע זה במסדרון הוא החשוב והמשמעותי ביותר בישראל, שכן הוא עובר באזור המאופיין בפיתוח המוגבר והרציף ביותר במדינת ישראל, ומצוי בין שטחי בינוי ופיתוח ממערב, לבין גדר קו התפר ממזרח. בנוסף, במקטע זה צווארי בקבוק רבים – אזורים שבהם המסדרון האקולוגי צר במיוחד שמובילים לפגיעה בתפקוד המסדרון, כמו תאורה ורעש, חדירה של מינים פולשים ועוד. הפגיעה בתפקוד המסדרון באזורי צוואר בקבוק נובעת, בנוסף להיותו צר, מחסמים שונים הנמצאים לעתים קרובות בתוכו, כגון תשתיות אורך שחוצות אותו.מסקנות תוכנית האב הן, כי מכיוון שאזור מרכז הארץ המזרחי – ממודיעין ועד אזור מנשה, הוא חבל ארץ צפוף ומקוטע, תכנון של מסדרון אקולוגי הופך למשימה קשה מאוד, בשל לחצי הפיתוח שיצרו הרבה מאוד צווארי בקבוק. במקטע זה בלבד נמצאו 47 צווארי בקבוק, לצד 12 צווארי בקבוק עתידיים הצפויים להתהוות, אם יתממשו התוכניות שטרם אושרו להפקדה. מתוכם, זוהו 16 צווארי בקבוק כקריטיים, אשר אין להם חלופה נוספת, ולכן חסימתם תהווה קיטוע מלא למסדרון המזרחי. התוכנית מקנה סל כלים לאיתור וטיפול בצווארי בקבוק קיימים ופוטנציאליים. בנוסף, קובעת התוכנית עקרונות לשיפור תפקוד צווארי הבקבוק במסדרונות האקולוגיים באזור הים-תיכוני של ישראל, בנושאים של קישוריות אקולוגית, חקלאות, יערות, שיפור איכות בית הגידול, תאורה וטיילות.
