הספירה לאחור החלה: ישראל נכנסה רשמית לשנת בחירות – והמועמד שהתחזק דווקא הוא ראש הממשלה המכהן

היום, 27 באוקטובר 2025, אינו עוד יום בלוח השנה הפוליטי. עם כניסתנו הרשמית לשנה שלפני ה-27.10.2026 – התאריך החוקי לבחירות לכנסת ה-26 – נפתחה רשמית "שנת הבחירות". המערכת הפוליטית, המצויה ממילא בתקופה של טלטלה עמוקה, נכנסת עכשיו לזירת התמודדות גלויה, כאשר כל צעד וכל החלטה נשקלים דרך הפריזמה האלקטורלית.

על רקע האתגרים הביטחוניים הבלתי נגמרים, הסוגיות הכלכליות והשסע הפנימי, האופק הפוליטי נראה מעורפל. אך דווקא בתוך הכאוס הזה, ניתן להצביע על תופעה מרכזית המעצבת מחדש את המפה הפוליטית: התחזקות עקבית בבסיס כוחו של בנימין נתניהו.

ההערכה הרווחת טוענת כי לאחר תקופה של ביקורת ציבורית נוקבת, בנימין נתניהו הצליח לייצב ואף לחזק את מעמדו הפוליטי, מה שמציב אותו בעמדה טובה לקראת המינוי מחדש לראשות הממשלה. התחזקות זו נשענת על מספר משתנים קריטיים: היעדר אלטרנטיבה יציבה, הצורך במנהיגות מנוסה, והצלחתו בניהול המשבר, שבה הוא מציג את עצמו כ"מבוגר האחראי" היחיד המסוגל לנווט את הספינה.

הצלחתו העתידית של נתניהו תלויה באופן ישיר בשותפיו הטבעיים, ובפרט ביו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר ויו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ'. למרות שהצמד ספג ביקורת ציבורית קשה על רקע כשלי הממשלה הנוכחית, בסיס הכוח שלהם נשאר כמעט יציב. הם מהווים כרגע את הגרעין האידיאולוגי הבלתי מעורער של הקואליציה העתידית. ככל שמפת המרכז-שמאל נותרת מפוזרת, כך שומרים בן גביר וסמוטריץ' את מעמדם כ"מנעול" הפוליטי – מי שיקבעו האם לנתניהו יש קואליציה ימנית מספיקה. הקמפיין שלהם צפוי להתמקד בהמשך הדרישה למדיניות ימנית ברורה, ולהציב את עצמם כ"מאיצי" הניצחון והשיקום הלאומי. שיתוף הפעולה האדוק ביניהם לבין נתניהו, על אף החיכוכים, מוכיח את עצמו כמכפיל כוח שיש לשמר.

מנגד, האופוזיציה נכנסת לשנת הבחירות כשהיא סובלת מחולשה מבנית ובעיית זהות קשה. המפלגות המרכזיות בגוש – בראשות יאיר לפיד, בני גנץ, ואחרים – טרם הצליחו לייצר מנהיגות אמינה ומאוחדת שיכולה להציב אלטרנטיבה שלטונית ברורה. הדילמה המרכזית שלהם היא: האם לרוץ יחד בגוש גדול ומאוחד שיגדיל את כוחו, או להתפצל במטרה למשוך קהלים שונים.

הקושי המרכזי של האופוזיציה הוא המאבק על הקול ה"רך" במרכז, קול שהיגר בשנים האחרונות שוב ושוב בין גנץ, לפיד ומפלגות חדשות. המשבר המתמשך העלה בקרב הציבור את רף הדרישות למנהיגות, ועד כה, האופוזיציה מתקשה להציב מועמד יחיד שזוכה לאמון הציבור הרחב בתור מי שיכול לנהל את המדינה בשעת חירום. אם לא יתאחדו סביב מועמד אחד ויחיד ויציגו חזון כלכלי-חברתי מובהק, הם צפויים שוב לאבד קולות קריטיים בדרך אל גוש חוסם – מה שיסלול את דרכו של נתניהו לקדנציה נוספת.

אם המגמה הנוכחית תימשך, הקרב על מנדטים יהיה צמוד וקשה, אך בנימין נתניהו יצליח, גם אם בקושי, לגבש קואליציה ימנית-חרדית-דתית, וימונה שוב לראש הממשלה לאחר הבחירות לכנסת ה-26. האופוזיציה חייבת לעבור שינוי דרמטי ולייצר מסר מאחד ואמין, או שהיא תמצא את עצמה שוב על ספסלי האופוזיציה גם לאחר סבב הבחירות הבא.

הצביעו עכשיו על הסקר שלנו בטלגרם