כבכל שבוע, להלן זמני כניסת ויציאת שבת לימים שישי-שבת 10-11.4.2026 כ״ד בניסן ה׳תשפ״ו) | פרשת שמיני
-
אופקים: כניסה 18:38 | יציאה 19:45
-
אור יהודה: כניסה 18:44 | יציאה 19:45
-
אזור: כניסה 18:44 | יציאה 19:45
-
אילת: כניסה 18:33 | יציאה 19:41
-
אשדוד: כניסה 18:44 | יציאה 19:45
-
אשקלון: כניסה 18:37 | יציאה 19:45
-
באר יעקב: כניסה 18:44 | יציאה 19:45
-
באר שבע: כניסה 18:46 | יציאה 19:44
-
בית שמש: כניסה 18:38 | יציאה 19:44
-
בת ים: כניסה 18:44 | יציאה 19:45
-
גבעת שמואל: כניסה 18:44 | יציאה 19:45
-
גבעתיים: כניסה 18:44 | יציאה 19:45
-
גדרה: כניסה 18:36 | יציאה 19:45
-
גן יבנה: כניסה 18:36 | יציאה 19:45
-
גני תקווה: כניסה 18:36 | יציאה 19:45
-
דימונה: כניסה 18:38 | יציאה 19:43
-
הערבה (עין יהב): כניסה 18:33 | יציאה 19:41
-
הרצליה: כניסה 18:44 | יציאה 19:45
-
חולון: כניסה 18:44 | יציאה 19:45
-
יבנה: כניסה 18:36 | יציאה 19:45
-
יהוד מונוסון: כניסה 18:36 | יציאה 19:44
-
יהודה ושומרון (אריאל): כניסה 18:38 | יציאה 19:43
-
ים המלח (עין בוקק): כניסה 18:33 | יציאה 19:42
-
ירוחם: כניסה 18:38 | יציאה 19:43
-
ירושלים: כניסה 18:28 | יציאה 19:43
-
כפר סבא: כניסה 18:36 | יציאה 19:45
-
להבים/מיתר: כניסה 18:38 | יציאה 19:44
-
לוד: כניסה 18:44 | יציאה 19:44
-
מודיעין מכבים רעות: כניסה 18:38 | יציאה 19:44
-
מזכרת בתיה: כניסה כניסה 18:36 | יציאה 19:44
-
מצפה רמון: כניסה 18:39 | יציאה 19:43
-
נס ציונה: כניסה 18:44 | יציאה 19:45
-
נתיבות: כניסה 18:38 | יציאה 19:45
-
נתניה: כניסה 18:36 | יציאה 19:45
-
סביון: כניסה 18:36 | יציאה 19:45
-
ערד: כניסה 18:38 | יציאה 19:42
-
פתח תקווה: כניסה 18:44 | יציאה 19:45
-
קריית אונו: כניסה 18:44 | יציאה 19:45
-
קריית גת: כניסה 18:37 | יציאה 19:44
-
קריית עקרון: כניסה 18:44 | יציאה 19:45
-
קריית מלאכי / באר טוביה: כניסה 18:36 | יציאה 19:45
-
ראש העין: כניסה 18:35 | יציאה 19:44
-
ראשון לציון: כניסה 18:44 | יציאה 19:45
-
רחובות: כניסה 18:44 | יציאה 19:45
-
רמלה: כניסה 18:44 | יציאה 19:44
-
רמת גן: כניסה 18:44 | יציאה 19:45
-
שדרות: כניסה 18:44 | יציאה 19:45
-
שוהם: כניסה 18:37 | יציאה 19:44
-
תל אביב: כניסה כניסה 18:44 | יציאה 19:45
פרשת השבוע: שמיני | להתחבר דרך הקדושה ולא דרך אמצעים זרים | מאת: הרב שלמה לוי
אין להתחבר אל המקדש על ידי אמצעים, אלא צריך להתרומם לקדושת המקדש, אך בניו של אהרון היו שתויי יין ורצו להתחבר דרך אמצעי חיצוני שיקשר אותם ויש בכך משום אש זרה
הפרשה פותחת במילים "ויהי ביום השמיני", "ויהי" ו"שמיני" אלו שתי מילים שנמצאות בפרשתנו במתח פנימי. חז"ל למדו אותנו כי "ויהי" מציין בדרך כלל לשון צער ויודעים אנו שבהמשך הפרשה בניו של אהרון הכהן, נדב ואביהו מתים, מסתלקים מן העולם, ומצד שני "שמיני" מסמל את המציאות הרוחנית שמעל לטבע ומעל לקדושה הרגילה ולעולם הזה.
חז"ל אומרים שביום זה של ראש חודש ניסן באותה שנה התעטר בעשרה כתרים והיה יום גדול, יום בריאת שמיים וארץ. משה רבנו מסיים באותו המועד את שבעת ימי המילואים ומוסר את ניהול ותפעול המשכן לידי אהרון הכהן, וביום מיוחד זה מצפים כל בני ישראל שיתגלה עליהם אורו של הקב"ה.
אהרון הכהן נכנס ומקריב את הקרבנות, אך לצערנו וגם לצערו לא ירדה אש מהשמיים המסמלת את השכינה השורה במקום הקדוש הזה. משה ואהרון נכנסים יחדיו, משה נושא תפילה ומברך את העם ואת אהרון "ויהי נועם ה' עלינו ומעשה ידינו כוננו עלינו"-יהי רצון שתשרה השכונה במעשה ידיכם, ואז יורדת האש מהשמיים ואוכלת את הקורבנות "וירונו העם" מלשון והעם שמח ומאושר.
בשלב הזה הכל נראה טוב, יפה ומושלם אך הפסוקים מלמדים אותנו על האירוע הטראגי שעבר על עם ישראל באותה השעה. שני בניו של אהרון הכהן, כל אחד בפני עצמו נוטל מחתה ונכנס להקטיר קטורת לקודש הקודשים. התורה מכנה את הדבר הזה בתיאור "אש זרה" וחז"ל מלמדים אותנו במספר ביאורים שונים מה המשמעות של האש הזרה; ביאור אחד מתאר את השיחה שהייתה בין שני האחים באומרם "מתי ימותו שני זקנים אלה?"(משה ואהרון) והם יירשו את תפקידם. ביאור נוסף הוא "שנכנסו שתויי יין ופרומי בגדים ופרועי ראש". כמו כן, אמרו בני אהרון כי לא נמצאת בבנות ישראל אישה ראויה להם.
ביאורים אלה מבארים את הקושי הגדול בביאור המושג "אש זרה". ננסה לבאר טעם אחד מהם; בית שמאי ובית הילל נחלקו בנוסח סדר קידוש השבת. בית שמאי אומרים כי מברכים קודם כל "מקדש השבת" ולאחר מכן "בורא פרי הגפן" ובית הלל אומרים ראשית "בורא פרי הגפן" ולאחר מכן "מקדש השבת". המעבר בין יום חול לשעת שבת הוא מורכב ולכן אמרו בית הילל שקודם יברך בורא פרי הגפן- מה שיכול להעצים את החיבור לקדושת השבת ולאחר מכן "מקדש השבת". זאת בעוד שבית שמאי סברו כי אין להשתמש באמצעים מסייעים לחיבור, אלא על האדם להתרומם ולהתחבר לקדושת השבת.
כך, הציבור היה ביחס לבניו של אהרון הכהן ובכלל- אין להתחבר אל המקדש על ידי אמצעים, אלא צריך להתרומם לקדושת המקדש, אך בניו של אהרון היו שתויי יין ורצו להתחבר דרך אמצעי חיצוני שיקשר אותם ויש בכך משום אש זרה.
◼️ חדשות דת ומסורת בווטסאפ לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
