עו"ד צבי וישנגרד, סגן יו"ר ועדת חדלות פירעון בלשכת עורכי דין – משבח צדדים רבים בחוק החדש לחדלות פירעון, אך גם לא חוסך ביקורת ממחבריו. לדבריו השינויים בחוק חשובים ביותר. הוא עשוי להוריד לחץ מביהמ"ש המחוזי בכך שהוא מעביר חובות קטנים לטיפול רשם ההוצאה לפועל ואת יתר התיקים לבתי המשפט לשלום (עד היום טופלו כל התיקים בבתי המשפט המחוזיים ויצרו עיכובים קשים). כמו כן, עתיד החוק לקצר ולקצוב את הליכי פשיטות רגל, להגדיל את חלקם של נושים מן השורה בחלוקת הכספים הנגבים מן החייב ולהקטין את חלקם של הבנקים והרשויות בחלוקת החוב. מצד שני מותח עו"ד וישנגרד ביקורת על החוק, בכך שהוא לא פותר כמה רעות חולות – וביניהן התלות בין שכרם של המנהלים המיוחדים, לבין הכסף שהם מצליחים לגבות מהחייבים. לדבריו תלות זו גורמת לעיתים קרובות להתעמרות של המנהלים המיוחדים באנשים מוכי גורל שנקלעו לחוב והפיכתם למשאבת כסף.
כמו כן, קובל עו"ד וישנגרד על כך שההגנה מפני עיקול ביתם של חייבים ובני זוגם – ניתנת רק בתחומי הקו הירוק ורק בדירות הרשומות בטאבו. לדבריו, בכך המחוקק מפלה בצורה קשה בין אזרחי ישראל השונים, ללא שום הצדקה. בנוסף, טוען עו"ד וישנגרד, שהחוק מאפשר במקרים מסוימים לחלט כספים המיועדים לחיסכון פנסיוני – דבר המנוגד בצורה חריפה לרוח החוק והפסיקה. מצד שני, טוען עו"ד וישנגרד, קיים חשש מופרז שהבנקים ירעו את תנאי האשראי שהם נותנים לאנשים פרטיים ולעסקים, בגלל שינוי החוק. כאמור חלקם של הנושים המובטחים (בנקים ורשויות) יקטן עם החלת החוק למחצית מן החוב – בעוד מחציתו הנותרת תחולק בין הנושים הרגילים.
לדברי עו"ד וישינגרד, בנושא זה – הפרה רוצה להיניק יותר מאשר העגל רוצה לינוק – והבנקים צפויים להמשיך ולהציע לעסקים וליחידים הלוואות למכביר גם לאחר שהחוק ייכנס לתוקף. לדברי עו"ד וישנגרד, החוק החדש לחדלות פירעון נושא עמו בשורה לכלל תושבי מדינת ישראל, ועל כך יש לברך את השרה איילת שקד, ח"כ ניסן סולימאנסקי , ואת כונסת הנכסים הרשמית עוה"ד סיגל יעקובי -שלאחר שנים רבות הביאו לכנסת ישראל חוק שמזמן היה צריך להיכנס לתוקפו.
מה השינויים העיקריים בחוק החדש לחדלות פירעון ופשיטות רגל?
"ראשית, כל חוב הקטן מ-150 אלף שקלים יתנהל מול רשם ההוצאה לפועל. חובות גדולים יותר יידונו על פי החוק החדש בביהמ"ש השלום" אומר עו"ד וישנגרד. לדבריו, כיום כל ההליך מתנהל בביהמ"ש המחוזי. הדבר יוצר עומס רב והדיונים נקבעים למועד מאוחר מאד. החלוקה בין חייבים קטנים (עד 150,000 ש"ח) לחייבים גדולים תאפשר מתן שירות משפטי מהיר יותר גם לחייבים וגם לנושים. כיום אין מועד מוגדר לסיום הליך פשיטת הרגל. אמנם כונס הנכסים הרשמי הכניס רפורמה שקבעה דד ליין של 4.5 שנים אולם בתי המשפט אינם מחויבים לרפורמה ובמקרים רבים ובעיקר כשהחייבים צעירים ובריאים, הם נשארו בהליך תקופה ארוכה יותר. על פי החוק מרגע כניסת החייב להליך תוך 4 שנים הוא יקבל הפטר מחובותיו – ויצא מהליך פשיטת הרגל".
למי הרפורמה עשויה לסייע?
"לכל המשק בישראל. הנושים יקבלו מהר יותר את כספם אם יהיה ניתן לגבותו מהחייבים, החייבים הקטנים יוכלו לקבל הפטר אם אין להם נכסים תוך פרק זמן קצר, העומס הרב שיש על בתי המשפט המחוזיים – בסה"כ 4 בתי משפט בארץ – יחולק בין לשכות ההוצאה לפועל לבין עשרות בתי משפט השלום בארץ".
מי עלול להינזק מהצעדים החדשים?
"האמת? בעיקר השופטים. עד היום היה להם שיקול דעת נרחב וכל שופט פסק בהתאם לתפיסת עולמו הכלכלית. עם כניסת החוק לתוקפו הם יצטרכו לפסוק בהתאם לחוק. נפגעים נוספים הם הרשויות והבנקים, שעד החוק החדש נחשבו לנושים מובטחים. צריך להבין שעד היום הכספים שניגבו מהחייבים חולקו בין נושים בדין קדימה, לבין נושים רגילים. הנושים שזכו לזכות קדימה בחוב היו מס הכנסה, מע"מ, עיריות, בנקים – שהיו מקבלים ראשונים את הכספים שהצטברו בקופה. במקרים רבים לא נותר בקופה דבר – וכך, נושים רגילים – לא היו מקבלים דבר. החוק החדש קובע שהנושים בדין קדימה יקבלו 50% מכלל הכספים שנגבים מהחייב – ובחצי השני יתחלקו הנושים הקטנים על פי חלקם בחוב באופן יחסי".
יש לך גם ביקורת על החוק?
"החוק מאד חשוב ומתקדם, אך לצערי נותרו מספר חורים שחבל מאד שלא טופלו. כמו בכל הצעת חוק, ללשכת עוה"ד בישראל יש מעמד כמי שמייעצת לחברי הכנסת. כך גם הפעם, אולם מי שייצג את הלשכה הינם עורכי דין המשמשים כמנהלים מיוחדים – שהינם בעלי אינטרס חד משמעי הנוטה לטובתם. למרבה הצער לא נשמע קולם של עורכי דין המייצגים את החייבים מול שלטונות ההוצאה לפועל ופשיטות הרגל – והם לא שותפו בדיוני הועדה, כתוצאה מכך החוק שחוקק בימים אלו לוקה בחסר. אחת הבעיות המרכזיות העומדות בפני החייבים הינם קיזוז כספי הלוואות שנטלו מחברות הביטוח. חשוב להדגיש שהחוק מונע נטילת כספי גימלה של החייב השמורים לו לגיל הפנסיה. אולם, כאשר נוצרת סיטואציה בה חלק מהחוב נובע מהלוואה שניתנה לחייב מחברת הביטוח שלו וכאשר אותה חברת ביטוח השתמשה בכספי הפנסיה כביטחון להלוואה ושיעבדה אותם – או אז החוק החדש מתיר עדיין לקחת את אותם כספי פנסיה, לשלם 35% מס בשל פידיון מוקדם – ולקזז באמצעותם את החוב לחברת הביטוח. שאר הכסף במקרה זה מועבר לקופת הכינוס. מדובר בסיטואציה מאד כואבת, שלמעשה מחסלת את כל החסכונות הפנסיוניים של אנשים שנקלעו לחובות – וגוזרת עליהם חיי עוני ותלות מוחלטת בערוב ימיהם – כאשר יצאו לפנסיה".
לדברי עו"ד וישנגרד, היה עדיף בהרבה לקבוע שבמקרים שכאלה החוב לחברת הביטוח יוחרג משאר החובות, דהיינו לא ימחק והחייב יגיע להסדר עם חברת הביטוח לאחר שסיים את הליך פשיטת הרגל וקיבל הפטר – בדומה לחוב מזונות. לחילופין, מציע וישנגרד להכניס בחוק תיקון שיאפשר לחברת הביטוח ליטול רק את סכום ההלוואה מתוך הכספים שנצברו – בעוד שאר הכספים ישמרו לגיל הפנסיה – מבלי להטיל עליהם את המיסוי על משיכה מוקדמת. בנוסף, עו"ד וישנגרד מצר על כך שהחוק החדש לא התמודד עם האפליה המובנית כלפי בעלי בתים בישראל. לדבריו, כיום נהוג לחשב את ערך דירת המגורים כנמוכה ב-30% מערכה בשוק – וזאת אם רק אחד מבני הזוג מצוי בחובות. ההיגיון בחישוב זה הוא שהדירה עצמה תפוסה ויהיה קשה מאד למכור אותה ככזו – ולכן ערכה נופל באחוזים ניכרים. במקרים כאלה, נמנעת פעמים רבות מכירת הדירה, מפני שהיא לא משתלמת לנושים. כך לא נזרקים חייבים ומשפחותיהם לרחוב ועל כן זה כלל ראוי והומאני. לדבריו, יחס הומני זה לחייבים ניתן רק לדירות המצויות בתוך שטח מדינת ישראל הריבונית, כלומר, לא בשטחי יהודה ושומרון ולא ברמת הגולן. כמו כן, החוק מתייחס אך ורק לדירות הרשומות בטאבו. מי שהנכס שלו לא קיבל עדיין רישום בטאבו ומצוי בחברה משכנת – לא ייהנה מאותם הגנות ואין לכך כל הצדקה. כידוע שכונות שלמות בערים לא רשומות בטאבו וכמו כן, עשרות אלפי דירות נמסרו בשנים האחרונות לבעליהם ללא רישום מסודר בטאבו – ועל כן מדובר באפליה של אחוזים ניכרים מכלל בעלי הדירות בישראל.
עו"ד וישנרגד אומר כי קיים אבסורד בחלוקת שכר הטירחה של המנהלים המיוחדים אותם ממנה בית המשפט לחייבים. לדבריו, מדובר באותם עורכי דין ורואי חשבון אשר בית המשפט ממנה על מנת שייערכו רישום מסודר של נכסיו והכנסותיו של החייב – ייקבע כמה ישלשל החייב מהכנסתו לקופת הכינוס ומה מרכושו יעוקל לטובת נושיו. עוד הוסיף קיים כי מי שמשלם בסופו של יום את משכורתם של המנהלים המיוחדים הם אותם חייבים מוכי גורל. הדבר יוצר מוטיבציה למנהלים המיוחדים להתעמר בחייבים הנתונים לניהולם ולסחוט עוד ועוד את הלימון. בתוך כרך יצוין כי עו"ד וישנגרד הציע לשרת המשפטים איילת שקד לקבוע בחוק שכר טרחה קבוע שאותו יקבלו המנהלים המיוחדים – בלי קשר לכספים הנגבים מהחייב, אולם הצעה זו לא התקבלה.
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
