חרדה. אין ספק שמילת הרגש הזו הפכה בשנים האחרונות למגיפה עולמית. והחופש, הוא למרבה הצער אחד הגורמים לעלייה בתחושת החרדה.
החופש הגדול, כמו בכל שנה, מציב אתגר מיוחד להורים, במיוחד כשמדובר בהורים למתבגרים, אשר מבקשים לנצל תקופה זו לחופש ולעצמאות, יחד עם הצורך הטבעי במסגרת ותמיכה.
הורים רבים מוצאים עצמם לעיתים קרובות מתמודדים עם דילמות ולחצים הנוגעים לניהול הזמן, חינוך לאחריות ופתרון קונפליקטים. ואם לא די כך, החופש הגדול הקרוב אינו רגיל. המלחמה המתמשכת, תחושת האובדן והאבל, מצוקת המפונים, כל אלו מוסיפים ומעמיסים רגשית הן על ההורים והן על ילדיהם.
אז איך מנהלים את החרדה ולא נותנים לה לנהל אותנו? ננסה להסביר כאן על מספר גורמים עיקריים לחרדה בתקופת החופש הגדול, ולא רק בקרב המתבגרים, אלא גם בקרב ההורים, ונציע דרכי התמודדות.
כותבת המאמר: ד"ר שירה בלייכר, ראש תחום היבטים רגשיים רשת חינוך עתיד
מעבר משגרה מובנית לחוסר סדר
במהלך שנת הלימודים, לילדים ובני נוער יש סדר יום קבוע ומובנה הכולל זמני לימודים, שיעורים, מבחנים, פעילויות חוץ-לימודיות וזמני מנוחה. החופש הגדול משנה את השגרה הזו באופן דרסטי, מה שיכול לגרום לתחושת לא נוחות כמו בלבול ואי-ודאות, במיוחד עבור ילדים ובני נוער שמסתמכים על שגרה יציבה כדי להרגיש בטוחים ומוגנים. תחושת השעמום יכולה אף להחריף חרדה, שכן אין פעילויות שמסיחות את הדעת מהמחשבות המטרידות.
חרדה חברתית
החופש הגדול מתאפיין בריבוי אירועים חברתיים, כמו מסיבות, מפגשים וטיולים, שאליהם הם מוזמנים או מצפים להשתתף בהם. במקרה שהמתבגרים מרגישים שהם לא יצליחו לעמוד בציפיות החברתיות הקשורות במפגשים אלו, עלולה להיווצר חרדה. במקביל, בתקופה זו חברים נוסעים לחופשות, משתתפים בפעילויות שונות שאינן בהכרח אחידות בקרב כולם. השינויים הללו יכולים לגרום לתחושת ניתוק ובדידות אצל חלק מהמתבגרים, בעיקר אלו שמסיבות שונות לא לוקחים חלק בפעילויות דומות. חוסר ודאות לגבי האפשרות לפגוש חברים והשתתפות בפעילויות חברתיות יכול גם הוא להוביל לחרדה ולחששות חברתיים. מנגד, ילדים שגם בזמן בית הספר סובלים מחרדה חברתית ובדידות, עלולים לחוות רגשות אלו בעוצמה רבה יותר; בבית הספר הם נמצאים בסביבה חברתית, ואילו בחופש הגדול כאשר הם לא נמצאם דרך קבע בסביבת בני נוער עולה אף יותר תחושת הבדידות והריקנות.
חרדה מדבקת
ומה עם החרדות שלכם ההורים? היעדר המסגרת והתרופפות הגבולות מלחיצה גם אתכם. אתם חוששים שסדר היום של כל הבית יתהפך (ובצדק, בעיקר אם יש גם ילדים קטנים בבית, שמבנה היום שלהם שונה), אתם דואגים שילדיכם יכלו את זמנם מול המסכים, או שישוטטו בשעות לא שעות ברחובות. אתם מוטרדים מהסכנות שיש במפגשים חברתיים, החשיפה האפשרית לאלכוהול, ועוד. אם נוסיף לכך את העובדה שאנחנו נמצאים בתקופה של חרדה קיומית נוכח המציאות הכואבת, אין זה פלא שכולנו פצצת חרדה מתקתקת. העניין הוא שכמבוגרים, להתנהלות שלנו יש השפעת מפתח על ילדינו. רמות חרדה גבוהות אצל ההורים יבואו לידי ביטוי גם אצל הילדים, בין אם במודע, ובין אם בעקיפין.
אז אחרי שנלחצנו, הדופק עלה, ואולי הזלנו דמעה – מה עושים?
אז חרדה היא לא מילה גסה, היא רגש טבעי שמציף אותנו כאשר המציאות לא תואמת את הציפיות והרצונות שלנו. לשמחתנו אנחנו יודעים שאחת הדרכים הטובות להתמודד עם חרדה היא תכנון מוקדם ותיאום ציפיות. כאשר מתכננים מטרות, פעולות ותגובות לאור סיטואציות שונות – יותר קל להתמודד עם המציאות המשתנה. תכנון מקדים כולל קביעת יעדים ומטרות לחופש, כמו פיתוח תחביבים חדשים, הקדשת זמן לפעולות פנאי שבתקופת בית הספר נזנחות קצת, חיזוק כישורים חברתיים ועוד. שבו עם המתבגרים לשיח משותף. בקשו מהם לשתף במטרות וברצונות שלהם לחופש. במקביל, שתפו וכוונו אותם גם למטרות שעומדות לנגד עיניכם, והחליטו יחד על מסגרת שמצד אחד מאפשרת סדר יום וגבולות, אך בצורה גמישה שמשאירה מקום גם לספונטניות. זכרו שהחופש הגדול הוא הזדמנות מצוינת לפתח את העצמאות והאחריות של ילדיכם המתבגרים, ולצורך כך גם אתם כהורים צריכים להתפשר.
כמובן שבמידה ותחושת החרדה לא חולפת, ומקשה על תפקוד יומיומי, שלכם ההורים או של ילדיכם – אל תהססו ופנו לדמות מסייעת. וזכרו, לכל שבת יש מוצאי שבת, ולכל חופש גדול יש את הראשון בספטמבר (אם לא תהיה שביתה..)
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – משפחה: הורים, ילדים ומה שביניהם לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – חדשות מהארץ לחצו כאן
■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן
◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן
