השבת, סמל למנוחה ולקדושה, עשויה להפוך בקרוב גם לסמל של אנרגיה ירוקה. מחקר חדש ופורץ דרך שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מציע מודל ייחודי שיספק "חשמל כשר" לציבור החרדי בימי שבת, באמצעות אגירת אנרגיה סולארית במהלך ימי החול. המודל, שהוגש כדו"ח מדעי למשרד האנרגיה, כבר נמצא בשלבי הקמה ראשוניים בבני ברק.
המחקר, שנתמך על ידי קרן המדען הראשי של משרד האנרגיה, נערך על ידי ד"ר תהילה קלעג'י, ד"ר חן כהן והדוקטורנט מתן שטרית מהפקולטה לניהול (המחלקה לניהול ומדיניות ציבורית) באוניברסיטת בן-גוריון. מטרתו העיקרית היא לקדם אנרגיה מתחדשת והפחתת פליטת גזי החממה המזהמים, תוך התמודדות עם אתגרים חברתיים והלכתיים ייחודיים.
ישראל, בדומה למדינות רבות בעולם, מחויבת למגמה הגלובלית של הפחתת פליטות גזי חממה ושואפת לעצמאות וביטחון אנרגטי. מערכות אגירת אנרגיה, ובפרט מערכות "מיקרו-גריד" (רשתות חשמל מקומיות), מאפשרות לקדם מדיניות סביבתית תוך התחשבות באוכלוסיות שמרניות. המערכת המוצעת מאפשרת ייצור חשמל ממקורות ירוקים, אגירתו במתקן לאורך ימי החול, ואספקתו רציפה וללא הפרעות לבתים ומבנים המחוברים אליו בימי שבת – זאת ללא חילול שבת על פי פסיקה הלכתית.
הבחירה בקהילה החרדית כמקרה בוחן אינה מקרית. "מאחר ואוכלוסייה זו מאופיינת בהומוגניות קהילתית ובקבלת סמכות ההנהגה התורנית, שהם מאפיינים שתורמים להנעת תהליכי מדיניות בקהילה, החלטנו להתמקד בסוגיה רלוונטית עבורה", מסבירה ד"ר קלעג'י. "מקרה הבוחן התמקד באופן שיתכתב מחד עם יעדים ביחס לתחום מדיניות האנרגיה, הביטחון ואיכות הסביבה של מדינת ישראל, ומאידך עם מאפייניה וצרכיה של הקהילה החרדית".
המחקר כלל גישה רב-ממדית:
- ראיונות עומק: 23 ראיונות עם רבנים מובילים, אנשי אקדמיה, נציגי ציבור, יזמים בתחום האנרגיה המתחדשת ומהנדסים.
- קבוצות מיקוד: ארבע קבוצות עם גברים חרדים מקהילות שונות (ליטאיות, חסידיות, ספרדיות) מערים מגוונות (דימונה, טבריה, מודיעין עילית, באר שבע).
- ניתוח כלכלי והלכתי: ניתוח מבוסס תרחישים ותורת המשחקים, וסקירה הלכתית מקיפה של הרב ישראל פיוריטי, יחד עם ראיון עומק עם הרב בנימין חותה, מגדולי הפוסקים בחברה החרדית ספרדית.
ממצאי המחקר מרגשים. "ממצאי המחקר מעידים על בשלותה של הקהילה החרדית לשתף פעולה ולהניע מהלכים לתועלת השמירה על הסביבה. זוהי בשורה חשובה לקהילה, לכלל הציבור, ולמהלכים סביבתיים נוספים", טוענת ד"ר חן כהן.
עוד נמצא כי חלופת החשמל הכשר תתקבל בקרב הציבור החרדי, בתנאי שתעוגן הלכתית ותהא מוסכמת על רבני הקהילה, וכן שיימצא פתרון אמין וחסכוני יותר מהשימוש בגנרטורים – אשר כיום נפוץ אך מרעיש ומזהם.
הטמעת חלופה זו בקרב האוכלוסייה החרדית יכולה להוות אבן דרך לאימוץ הפתרון באופן נרחב יותר על ידי כלל האוכלוסייה בישראל. מתן שטרית הוסיף כי "הפלטפורמה המוצעת לאוכלוסייה החרדית כוללת ייצור ואגירת אנרגיה ברמת השכונה, ברמת הבניין ואף ברמת הדירה הבודדת. היא עשויה לשמש אבן דרך לאימוץ הפתרון על ידי כלל האוכלוסייה, תוך קידום ביטחון אנרגטי משמעותי למדינת ישראל והוזלת תעריפי החשמל למשקי הבית באמצעות שימוש בטכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות".
"החיבור בין עולמות הדעת של ההלכה, הקהילה והטכנולוגיה – הוא המפתח לא רק להצלחת המהלך הנוכחי, אלא גם לבניית תשתית אמון לקידום חדשנות בשירותים ציבוריים נוספים", מסכמת ד"ר קלעג'י, ומדגישה את הפוטנציאל הגלום בשילוב זה.
קבוצת המחקר כללה גם את מנשה זליכה, ששימש כיועץ מומחה שליווה את המחקר.
◼️ חדשות דת ומסורת בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות כלכלה, נדל"ן הייטק ועסקים בווטסאפ לחצו כאן
