זהו סיפורה של אשה שסימנה מטרה מילדות – ובדרך להגשימה. תכירו את השוטרת יפעת שזו (42) ממרחב אילת. שזו, חוקרת וותיקה ומוערכת מאוד, חקרה בחמש השנים האחרונות את התיקים הכי מורכבים ורגישים באילת ובתחילת השבוע, אחרי 21 שנים במשטרה ובתום לימודי משפטים ב'שערי משפט ומדע' בהוד השרון, יצאה להתמחות בחטיבת התביעות של משטרת ישראל בשלוחת תביעות אילת. הדרך כלל לא הייתה פשוטה…
שזו, נשואה לדורון – עובד במכס ואם לשניים. באילת התאהבה כבר בשנות העשרה שלה, והבטיחה לעצמה לחזור. "בפעם הראשונה שהגעתי לאילת עם חברות בגיל 16 או 17 הרגשתי שזה המקום שלי, משהו באוויר פה… איך שאני מגיעה לאילת אני נושמת. היה פער של שנה בין הבגרות האחרונה לשירות הצבאי שלי ובגלל שכ"כ אהבתי את אילת התגייסתי למג"ב שם הבטיחו לי שיאשרו את השירות שלי בעיר. סיימתי את השירות הצבאי והציעו לי להישאר במשטרה. במשך עשור שירתי בביקורת גבולות, עד שהמשטרה סיימה את תפקידה במעברי הגבול, ועברתי לתחנה. תחילה הייתי בסיור ולאחר מכן התגייסתי להיות חוקרת", היא מספרת.
את ילדותה עשתה בקרית חיים, את נעוריה בשלומי שבצפון – שם מתגוררת משפחתה עד היום. עריכת דין היה החלום שסימנה לעצמה מאז שהיא קטנה. "לפני המון שנים, כשהייתי בבית ספר יסודי, ההורים שלי עברו איזושהי עקיצה, שמעתי אותם מדברים ביניהם ואני זוכרת שאמרתי להם 'תחכו קצת, אני אהיה עורכת דין ואז אהיה עורכת הדין שלכם'. הם הסתכלו עליי בפליאה ואי אפשר היה לפספס את זה שהם שמחים על המשפט הזה. החלום הזה לקח קצת זמן, מבחינה כלכלית, לוגיסטית, אי אפשר היה בגיל 20 לעשות את זה, כי לא רציתי לעזוב את אילת, היום כשהילדים קצת גדלו והיכולת הכלכלית יותר טובה החלטתי להוציא את זה לפועל עם כל הקושי – ולעשות את זה".
שזהו מציינת, "עשיתי תואר ראשון בתחילת השירות במשטרה במדעי ההתנהגות כלכלה וניהול ב'בן גוריון' אבל תמיד רציתי ללמוד עריכת דין ולהיות עורכת דין, זה היה החלום שלי מאז שאני ילדה קטנה, אבל בגלל שאין באילת לימודי משפטים למדתי את התואר הזה. במהלך השנים תוך כדי התפקיד בחקירות התחלתי להופיע בבית משפט ובאיזשהו שלב, לפני 3 שנים, החלטתי שאני מנסה להוציא את החלום לפועל ונרשמתי ללימודים בהוד השרון. השקעתי את כל כולי. ללימודים הייתי קמה כל יום לפנות בוקר ללמוד. העבודה שלי מאוד תובענית, הייתי לוקחת כמה שעות בכוח משעות השינה כדי להשלים את פערי הלימוד, וכמובן כדי לא לפגוע בעבודה. בסופו של דבר העבודה הקשה השתלמה, סיימתי עם ממוצע 95 ובהצטיינות וזה היה מאוד משמעותי עבורי, הרגשה מצוינת".
יפעת למעשה בעלת תואר במשפטים אולם כדי לקבל את התואר – עורכת דין – עליה לסיים התמחות בת שנה וחצי, ואחריה לעבור מבחני לשכה. "במשטרה יש אפשרות לצאת להתמחות אבל זה משהו שלא הרבה זוכים לו. הגשתי בקשה לצאת להתמחות עם סיום הלימודים ובפיקוד מאוד פרגנו והמליצו".
ביום ראשון התחלת את ההתמחות הכה מיוחלת, איך ההרגשה?
"מצוינת. הצלחתי להשיג את מה שרציתי. ההתמחות היא ביחידת התביעות באילת, מבחינתי כבר הגשמתי את החלום… ידעתי שאם יש משהו שיכול לעכב אותי זו רק ההתמחות כי אני לא יכולה לצאת מהמשטרה ולעשות את זה בחוץ. ידעתי שיש שתי אופציות: להתפטר או לחכות, ובגלל שהצטיינתי בלימודים היה חשוב לי שלא יתמסמס, זה בער בי באמת".
איזה מסר היית מעבירה לאותה ילדה שהבטיחה להורים שלה שיבוא יום והיא תהיה עורכת דין שתוציא אותם מהעקיצה הכלכלית?
"אני מאמינה שאם בן אדם רוצה משהו ובאמת מוכן להשקיע – שום דבר לא יעמוד בפניו, הרי שום דבר לא עומד בפני כוח הרצון. למדתי על עצמי שדברים קורים בזמן הנכון במקום הנכון".
ועכשיו מה החלום?
"לסיים את ההתמחות, לעבור את מבחני הלשכה ולהיות תובעת במשטרה. החלום שלי צנוע, אין לי איזה חלום גרנדיוזי. העיקר שנהיה בריאים ומאושרים".
אגב, את תישארי באילת אחרי שתקבלי את תואר עורכת הדין?
"כן, אילת זו העיר שלי".
