זה התחיל, לפי כתב האישום, במודעות שהציעו להורים עזרה במיצוי זכויות מול הביטוח הלאומי. הורים שפנו בעקבותיהן מסרו פרטים ומסמכים הנוגעים לילדיהם, מתוך הבנה שיסייעו להם לבדוק זכאות לקצבת ילד נכה. אלא שלטענת הפרקליטות, אותם פרטים הפכו לחלק ממנגנון מרמה רחב היקף שהוביל להעברת יותר מ־9.2 מיליון שקל מהביטוח הלאומי.
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד ברכה רוטמן, בת 48, תושבת ירושלים. כתב האישום כולל 31 אישומים ומייחס לה עבירות רבות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל דבר.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד רונית שנצר יעקבי מפרקליטות מחוז ירושלים, רוטמן קשרה קשר עם גורמים נוספים לביצוע פעולות מרמה שיטתיות ומאורגנות סביב קצבאות המשולמות לילדים עם ליקויי שמיעה.
לפי האישום, באזורים שונים בארץ נתלו מודעות שהציעו למשפחות סיוע במיצוי זכויות מול הביטוח הלאומי. הורים שפנו בעקבות המודעות מסרו פרטים ומסמכים הקשורים לילדיהם לאחר שנאמר להם כי ניתן לסייע להם בקבלת קצבת ילד נכה בשל ליקוי שמיעה.
הפרקליטות טוענת כי רוטמן והגורמים הנוספים השתמשו בפרטים שקיבלו מהמשפחות כדי להגיש תביעות כוזבות. לתביעות צורפו, על פי האישום, בדיקות שמיעה מזויפות שהתבססו על מסמכים הקשורים לילדיה של רוטמן, לאחר שהפרטים המזהים ונתוני השמיעה שונו.
בתביעות נטען כי הילדים סובלים מליקויי שמיעה המזכים אותם בקצבה וכי הם משתמשים במכשירי שמיעה. לאחר הגשתן, נטען, נהגה רוטמן להתקשר לביטוח הלאומי, לעיתים פעמים רבות, להתחזות להורי הילדים ולברר אם המסמכים התקבלו ומה מצב הטיפול בתביעה.
המשמעות הכספית של קביעה רפואית כזו יכולה להיות משמעותית. לפי הביטוח הלאומי, בשנת 2026 ילד עם ירידה בשמיעה של 40–44 דציבלים בשתי האוזניים הזקוק למכשיר שמיעה באופן קבוע עשוי להיות זכאי לקצבה בשיעור 50%, בסך 1,943 שקל בחודש. ירידה של 45 דציבלים לפחות בשתי האוזניים עשויה להקנות זכאות בשיעור 100%, בסך 3,820 שקל בחודש.
שלושת האישומים הראשונים בכתב האישום עוסקים דווקא בילדיה של רוטמן עצמה. במקרה אחד נטען כי צורפו לתביעה בדיקות שמיעה מזויפות, ובעקבות התביעה שילם הביטוח הלאומי 206,992 שקל.
בשני מקרים נוספים, לפי כתב האישום, הוגשו תביעות אף שילדיה של רוטמן סבלו מליקוי שמיעה מזערי שאינו מזכה בקצבה. בגין אותן תביעות שולמו 290,588 שקל ו־323,203 שקל. בסך הכול, לפי הפרקליטות, שילם הביטוח הלאומי יותר מ־820 אלף שקל בגין תביעות הקשורות לשלושת ילדיה.
יתר האישומים מתארים תביעות שהוגשו בעניינם של ילדים ממשפחות מירושלים, בית שמש, מודיעין עילית, ביתר עילית, צפת ומקומות נוספים. הסכומים ששולמו בכל אחד מהמקרים נעו מעשרות אלפי שקלים ועד ליותר מ־600 אלף שקל.
לטענת הפרקליטות, בעקבות המצגים שהוצגו בפניו אישר הביטוח הלאומי את התביעות ושילם למשפחות קצבאות, בחלק מהמקרים באופן רטרואקטיבי ולמשך מספר שנים. רוטמן והגורמים הנוספים גבו, לפי כתב האישום, תשלומים מהמשפחות עבור הטיפול בתביעות.
בסך הכול עומד הסכום שהועבר מהביטוח הלאומי במסגרת הפרשה על 9,279,399 שקל.
עו"ד רונית שנצר יעקבי מפרקליטות מחוז ירושלים מסרה: "מערך הקצבאות נשען על אמון, כדי שילדים עם מוגבלויות ומשפחותיהם יקבלו את הסיוע המגיע להם. ניצול האמון באמצעות זיוף והתחזות אינו רק פגיעה בקופה הציבורית, אלא עלול להכביד דווקא על מי שזקוקים למערכת באמת".
לדבריה, "מרמה בכספי קצבאות אינה עבירה ללא נפגעים, את מחירה משלמים הציבור והזכאים עצמם".
החקירה נפתחה ביוזמת הביטוח הלאומי ונוהלה בידי חוקרי סניף ירושלים, בסיוע מערך המודיעין במטה אגף החקירות ובצוות חקירה משותף עם היחידה ללוחמה בפשיעה של מרחב ציון במחוז ירושלים.
האישומים נגד רוטמן טרם הוכרעו בבית המשפט, והיא תיחשב חפה כל עוד לא הורשעה בדין.
קבוצת ערים
- אופקים
- אור יהודה
- אילת והערבה
- אשדוד
- אשקלון
- באר יעקב
- באר שבע והנגב
- בת ים
- גבעת שמואל
- גבעתיים
- גדרה
- גן יבנה
- גני תקווה
- דימונה
- הרצליה
- חולון
- יבנה
- יהוד מונוסון
- ירוחם
- ירושלים
- כל הארץ
- כפר סבא
- לוד
- מודיעין מכבים רעות
- מועצות - עוטף עזה
- מזכרת בתיה
- מצפה רמון
- נס ציונה
- נתיבות
- נתניה
- סביון
- ערד
- פתח תקווה
- קריית אונו
- קריית גת
- קריית עקרון
- קרית מלאכי ו-מ.א באר טוביה
- ראש העין
- ראשון לציון
- רחובות
- רמלה
- רמת גן
- רמת השרון
- שדרות
קטגוריות
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
