הפאנל "ההתחדשות שנעצרת – והמחיר הביטחוני", שהתקיים בכנס השנתי של אתר "מגדילים", הציף בצורה חדה את המציאות הכפולה של הפריפריה: צורך ביטחוני דחוף במיגון מול אתגרי כדאיות כלכלית המעכבים את הפרויקטים. המשתתפים הסכימו כי קצב ההתחדשות הנוכחי אינו מדביק את יעדי המדינה, וכי נדרשת התערבות ממשלתית דרמטית כדי לצמצם את הפערים מול אזורי הביקוש.
מאיר ברון, ראש תחום התחדשות עירונית ומנהל פיתוח עסקי בחברת דמרי, התייחס בדבריו לאתגרים בפריפריה. על פעילות החברה בדרום אמר ברון: "יש לנו פרויקטים בפריפריה הרחוקה – דימונה, ירוחם ואשקלון והמכנה המשותף הוא חוסר רווחיות. הפתרון שנמצא הוא מענקים להשלמת הרווחיות, אך המדינה לא מספקת אותם מספיק. כשאני מסתובב בבניינים הישנים באזורים האלו, אני אומר שגם בלי רעידות אדמה אפשר לומר שהבניינים האלו יפלו. המדינה לא נותנת כלום, אלא בסך הכל חלק מהמיסים חוזר ליזם כמענקים. צו השעה הוא התחדשות עירונית. אם מדברים רק על ביטחון ומעט על התחדשות, הנזק יכול להיות חמור יותר מהזנחת התחום. יש לנו 1,000 יחידות באופקים ואני רוצה לומר – הפריפריה מוכרת מצוין ולא צריך לחשוש ממנה".
אסף סימון, מנכ"ל ב.ס.ט ייזום, הבהיר את הצורך בפתרונות כלכליים ברי-קיימא בפריפריה: "איפה שהמדינה מתערבת לא תמצאו אותנו. מבחינתי קרקע משלימה ומענקים הם מקסמי שווא מי שנופל בזה מבזבז כסף. צריך פתרון של כסף אמיתי, רשת ביטחון ליזם, כדי לדעת שאני אבנה בפריפריה העמוקה בלי התניות מיותרות. השנים הקרובות הן השנים של הצפון, והמדינה חבה חוב מוסרי לתושבים שחיו בגבולות הארץ. הכל פה קרס, התחבורה קרסה, צריך לחשוב על פתרונות אחרים. לא על פי דרישות של ראשי רשויות שדורשים מכפיל 9 או 10. אין כאן בסיס כלכלי אף אחד לא ישלם על קומה 50 במקומות הללו. אני חסיד של שוק חופשי, אבל זה כבר לא מספיק. צריכה להיות חובה על בניין ישן להתחדשות עירונית ואם זה לא יקרה, צריך להטיל מס. קצב ההתחדשות הנוכחי לא מדביק את יעדי המדינה, היזמים ובעלי הדירות. משהו לא עובד, והאתגר האמיתי הוא איך למשוך את הקהל לפריפריה."
רותם טפירו, מייסדת חברה למתחמי התחדשות עירונית, שיתפה מניסיונה בפריפריה: "יש לי פרויקט בשלומי לפני הפקדה. היה קשה לגייס יזם שייכנס למקום כזה, אני מנהלת את המתחם מהיום הראשון ולומדת מהשטח איך לקדם את הפרויקט בצורה אמיתית. אני יכולה לומר שבפריפריה מאוד מעניין את הדיירים לאן הם יעברו כשיתקבל היתר. אני אומרת לבעלי דירות אני לא נותנת לכם חלום שלא ניתן להגשים אותו. במקומות כאלו הנגישות של דיירים לרשויות והיכולת להתייעץ היא המפתח לקידום".
עו"ד אור קרן, שותף ומייסד משרד עורכי הדין כהן-קצב, קרן, דהן ושות (KDC), התייחס לאתגרי כדאיות כלכלית בפריפריה: "אם יש לך מתחם של 250 בעלי דירות ובסופו אתה צריך למכור 1,000 יחידות בפריפריה, הרבה פעמים אין דרך להתמודד עם זה. לפעמים יזמים לא מגישים הצעה, לפעמים הם מגישים ומבקשים לבנות בשלבים, כשההיתר האחרון ייצא בעוד 15 שנה כך שבעלי הדירות מקבלים דירה חדשה בעוד 20 שנה. כוח השוק שונה מגוש דן, ומענקים הם פתרון מעולה לעידוד הבנייה. אנחנו מנסים לקדם כמה שיותר פרויקטים בפריפריה, והמכפילים חשובים, כשהבנקים נותנים כסף בהתאם לקצב המכירות. יזמים רוצים וודאות וחברות חזקות משקיעות הרבה כסף עד שהן מקבלות היתר. כל בעלי דירות צריכים לדעת – קחו משרד עורכי דין שידאג לאינטרסים שלכם כי נתקלנו בהרבה מקרים שבהם היה צורך לחלץ פרויקטים מכל מיני מאכערים".
ישראל יעקב, שמאי ובעלים ומנכ"ל ישראל יעקב שמאות וניהול מקרקעין, הדגיש את חשיבות ההשקעה בפריפריה: "כשמאי שבודק כלכלית אני רואה הבדל של שמיים וארץ בין הפריפריה למרכז. בפריפריה מקבלים בדרך כלל את מה שאתה אומר כאיש מקצוע ואילו בת"א כל בעלי הדירות חושבים שהם יותר חכמים ממך לכל אחד יש מה להגיד וזה פשוט לא נגמר. אני באופן אישי מאוד מאמין בפריפריה. האוכלוסייה לאט לאט מבינה את החשיבות, ויזמים צריכים להגיע ולפתח שם. התחדשות עירונית היא צורך לאומי. בכל פגישה עם הדיירים אני אומר: אם היזם לא ירוויח, הוא לא ייכנס לליווי פיננסי. כולם צריכים לקבל את המקסימום – דיירים, יזמים ורשויות מקומיות".
◼️ חדשות דימונה, ערד, ירוחם, ים המלח בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות אשקלון בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות כלכלה, נדל"ן הייטק ועסקים בווטסאפ לחצו כאן
