מבזקים
מהקרשים למדליה: פיטר פלצ’יק חושף את רגע ההתרסקות שימו לב: חסימה הרמטית לילית בדרך אצ"ל ברחובות בשל עבודות רכבת ישראל תאונה קשה בכביש 1: גבר לכוד מחוסר הכרה בהתנגשות בין משאית לאוטובוס מוכנות שיא בגבעת שמואל: ראש העיר ברודני קיים הערכת מצב עם בכירי פיקוד העורף בשורה למשקי הבית: הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את החוק לסגירת תאגידי המים יבנה נלחמת בוונדליזם: דרישות תשלום נשלחו להורי הצעירים שריססו גרפיטי בסקייט פארק זיכרון בסלון אשדוד: עשרות מפגשים אינטימיים עם שורדי שואה ברחבי העיר מאושוויץ לאסותא: הרגע שבו נכדה הפכה למטפלת של סבתה רחובות זוכרת: טקס יום השואה והגבורה בסימן הקהילות שנכחדו כוס ביד וחיוך בפנים: פסטיבל היין חוזר לתל אביב עם כל הווייב הנכון גבעתיים מציינת את יום השואה בצל המתיחות: “לזכור, להתלכד ולשמור על התקווה” באר שבע התגייסה: תיכון רגר הפך לבית חם לחיילים בזמן המלחמה שא – נור חוזרת למפה: העלייה לקרקע נקבעה ליום ראשון בית שמש: תבניות ברזל נפלו על ראשו של פועל בן 22 – מצבו בינוני באר יעקב: שלושה נפצעו קל בתאונה בכביש 4313 אוגדה 98 הסתערה על בינת ג׳בייל: יותר מ – 100 מחבלי חיזבאללה חוסלו הפשיטה על מזרח ירושלים: המשטרה עצרה 18 חשודים בשוד אלים של סניפי פארם ראשון לציון מצדיעה למאיר ניצן ז"ל: מופע מחווה במלאת שנה לפטירתו פתח תקווה מתגייסת: התרמת הדם המסורתית חוזרת ביום רביעי בדיקת רכב שעמד במרכז ירושלים חשפה סמים, מזומן ויותר מ – 100 טלפונים

כ-14,500 יחידות דיור: אושרה תכנית המתאר החדשה באילת | כל הפרטים

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה דרום אישרה סופית את תכנית המתאר לעיר אילת. התוכנית כוללת תוספת של כ-14,500 יחידות דיור, שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה שיגדל לכדי כ-100,000 תושבים עד שנת 2030. בנוסף מציעה התוכנית כ-1,450,000 מ"ר עבור שטחי תעסוקה ומשרדים, כ-425,000 מ"ר עבור שטחי מסחר, וכ-1,000,000 מ"ר עבור שטחי תיירות. תכנית המתאר גובשה על רקע חזון העירייה, לפיו תהפוך אילת לעיר תיירות משגשגת, שתכפיל את מספר התושבים והנופשים ותגדיל משמעותית את מספר חדרי המלון וכמובן את שטחי התעסוקה תוך גיוון מקורות התעסוקה.

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה דרום, אישרה כאמור למתן תוקף את תכנית המתאר החדשה לעיר אילת (270/02/2), שתשמש כמסגרת התכנונית העדכנית של העיר אילת. התוכנית שהובלה על ידי אגף בכיר לתכנון מקומי במינהל התכנון בשיתוף עיריית אילת ונערכה ע"י משרד פרחי-צפריר אדריכלים, מתווה מדיניות כוללת לפיתוח העתידי של העיר תוך גיבוש תבניתה העירונית, יצירת תנאים לשיפור כלכלת העיר ותושביה, שיפור המבנה החברתי והעצמת המאפיינים הנופיים והטבעיים בעיר. 

התוכנית כוללת תוספת של כ- 14,500 יחידות דיור, כאשר צפי האוכלוסייה בשנת היעד של התוכנית – שנת 2030, הוא כ-100,000 תושבים. כמו כן, התוכנית שמה דגש על נושא ההתחדשות העירונית בשכונות הוותיקות ונקבע, כי פיתוחם של מתחמי מגורים חדשים, יידרש במקביל לתכנון של תוכניות מפורטות להתחדשות עירונית של שכונות ותיקות. בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית מציעה כ-1,450,000 מ"ר עבור שטחי תעסוקה ומשרדים, כ-425,000 מ"ר עבור שטחי מסחר, וכ-1,000,000 מ"ר עבור שטחי תיירות.

אלי לנקרי – ראש עיריית אילת בירך על אישור התוכנית וציין, כי תכנית המתאר עליה שקדה הנהלת העיר שנים רבות, היא הזדמנות להפוך את אילת לעיר נחשקת למגורים, תיירות, תעסוקה ומסחר. השלכות הקורונה חיזקו את העובדה, שאילת לא תהיה יותר רק עיר נופש שתושביה מתפרנסים מתיירות בלבד. אנחנו רוצים למשוך לעיר את החברות ועובדי ההייטק, להפוך את העיר למרכז בינלאומי של ביוטכנולוגיה וחקלאות ימית, לנצל את המיקום של אילת בציר של שלוש יבשות, אסיה אפריקה ואירופה, לטובת הקמת אתרים לוגיסטיים. יחד עם זאת כדי שתוכנית המתאר תתממש ותצא לפועל, הממשלה צריכה להכיר בפוטנציאל של העיר, לאשר את הקמת הרכבת ולסייע לנו להפוך את אילת לאווזה המטילה ביצי זהב לטובת כלכלת ישראל״.

מתכנן מחוז דרום במינהל התכנון, תומר גוטהלף, ציין: "התוכנית שמה לה למטרה, להמשיך ולהצעיד את אילת כעיר תיירות מובילה, המשלבת בין הערכים הייחודיים שלה של ים ומדבר, לבין מתן איכות חיים טובה לתושביה, הכוללת אספקת שירותים ברמה גבוהה לתושביה ולתושבי הערבה  והן להעמדת תשתיות מתאימות, לרבות תשתית תחבורתית". 

כזכור, בחודש ספטמבר השנה, לראשונה בהיסטוריה של אילת גובש בהובלת משרד התיירות, מינהל התכנון ועיריית אילת, מסמך מדיניות המתווה את עקרונות התכנון העתידי ברצועת החוף ובמרחב הימי במפרץ אילת ואשר מאזן בין הפיתוח הנדרש לבין שמירה על הטבע והנוף. המסמך מציע לראשונה תפיסה כוללת של שימור ופיתוח כלל רצועת החוף והמרחב הימי של אילת. למעשה, לראשונה מוגשת תפיסה תכנונית כוללת לשלושת המרחבים הגיאוגרפים של אילת: יבשה-חוף-ים. המסמך מותאם למגמות ולשינויים הרצויים והצפויים בעשורים הבאים בתחומי התיירות, המלונאות, התעסוקה וצרכי הקהילה המקומית. הוא מתבסס בין היתר על ידע אקולוגי עדכני ועל הניסיון המצטבר, תוך שמירה על איזון בין פיתוח לשימור.

 

דילוג לתוכן