השבוע הוכה ציבור התושבים ביבנה בתדהמה, בעת שפרצה הבשורה המרה על מותה של תושבת העיר, ענבר אחיון. "כל-כך רצינו להאמין שהיא בדרך להבריא", אמר ל'סטטוס' תושב ותיק בהלווייתה, אחד מני רבים שהכירו את האשה טובת הלב ולמודת הקושי. אין אחד בעיר שלא הכיר את האישה המדהימה, אשר הוכרעה לאחר מלחמה ארוכה במחלת הסרטן.
ספדה לה חברתה, הדס בן-שלמה: "לא להאמין, חברתי,חברת ילדות, ענבר אוחיון, צדיקה. בחיים לא פגעת בדבר הכי קטן שקיים, תמיד כיבדת את כולם, שקטה צנועה וענווה, מלאך עלי אדמות זו את. אף פעם לא התלוננת שכואב לך, והיום קיבלתי את הבשורה. כמה כואב לי לשמוע, קשה, קשה מאוד. כל-כך האמנתי שתילחמי ותהיי חזקה כמו שהיית כל הזמן. ולבסוף נכנעת למחלה הארורה הזאת. כך אני רוצה לזכור אותך – יפה וטובה. בערב הפרשת החלה כמה בכינו. די בורא עולם, בבקשה תעלים את המחלה הזאת מכל החולים, ותשלח רפואה שלמה. למשפחת אוחיון – תנחמו משמיים".
ענבר, כמו לא היה די במחלתה הקשה ובייסורים שעברה, השאירה אחריה גם מתווה של מסלול חיים מורכב, שכלל מצב בריאותי קשה עוד טרם המחלה, ובעיות בריאות במשפחה, פרק נישואים וזוגיות אלים וקשה, והתמודדות עם המצוקות הכלכליות המעיקות והכבדות של אם חד-הורית המחוייבת בפרנסתה ובפרנסת ילדיה, במציאות הכלכלית המורכבת של שוק התעסוקה הישראלי בשנים האחרונות.
תושבי העיר זוכרים כי אך לפני כחצי שנה ערך בית-ספר 'רבין' הפנינג משפחות גדול, אשר מחצית מהכנסותיו הועברו כתרומה להצלת חייה של ענבר – בתו של דדה אוחיון, אב הבית האהוב של בית הספר.
עם היוודע בשורת האיוב, התמלאו הרשתות החברתיות והפייסבוק בהספדים ובדברי פרידה כואבים ונוגעים ללב, מצד מכריה ומוקיריה של ענבר. כך ספד לה הפעיל החברתי המוכר בעיר, שוהם אמסלם, בדף הפייסבוק שלו: "אבידה קשה בשבילי, בשביל העולם הזה. ענבר אוחיון, קשה לי להגיד את המילה: ז״ל, כשזה מדובר עלייך, מכוון אלייך. לא מאמין שהיום הזה הגיע, השעה הנוראה מכל! כשהודיעו לי שגם אותך הוא לקח אליו. איזה אישה טובה היית. קשה לי לדבר עלייך בלשון עבר. מה אני יכול לומר עלייך? היית ותמיד תהיי אישה צדיקה! היית בשבילי אמא. הצלחנו לעבור מלא תקופות קשות, רעות – וגם טובות וחיוביות. גם בתקופות הכי הקשות שלך אמרת לי שהכל בסדר, שיהיה טוב. אז חיים שלי – תנוחי על משכבך בשלום ואל תדאגי, אני תמיד, אבל תמיד, אשמור לך על שלושת הילדים! השארת איתי כאן מלאכים. את זוכרת את היום ההוא כשאני וניב שיפצנו את הבית שלכם? כן, כן, הבית שלך, שכל-כך אהבתי להיות בו. את זוכרת איך שמחת? ואני הייתי עוד יותר מאושר שהצלחתי להעלות לך חיוך על הפנים, ולראות את האושר בעיניים שלך. תודה על שהוא היה גם הבית שלי, מקום שיכולתי לבוא אליו ולהרגיש בו שייך, להרגיש חלק מהמשפחה. ענבר, אקיים בשבילך כל הבטחה ובקשה שלך. היית מעבר למה שבן-אדם יכול לתאר עבורי! אני אוהב אותך, ענבר, ותמיד תישארי בליבי!".
הורי ותלמידי בית-ספר 'רבין' פרסמו מודעת השתתפות בצער על לכתה של ענבר לעולמה: "משתתפים בצערו הכבד של דדה אוחיון והמשפחה על פטירתה בטרם עת של ענבר. מחזקים את ידי המשפחה בשעות קשות אלו", כתבו.
תנוח בשלום על משכבה, ותהיה נשמתה צרורה בצרור החיים, יבנה תחסר עתה את אחת הנשמות הטהורות והיפות שידעו רחובותיה ואנשיה.
