"החלטה של ראש עיר לעצור בנייה ולא לקלוט תושבים נוספים לעירו היא אנטי ציונית. איך אני יכול לקום יום אחד ולקבוע שלא ייבנו יותר דירות בעיר שלי? מה עם הזוגות הצעירים שאין להם דירה? ילידי רחובות שרוצים לחזור? המדינה והשלטון המקומי חייבים למצוא נוסחה שתאפשר בנייה בלי פגיעה" – ראש העיר רחמים מלול פותח את הפה בראיון ל"דה מרקר", שנערך מספר ימים לאחר שנפגש עם נציג המדינה, גדי מארק, בנושא הסכם הגג להתחדשות העירונית בקריית משה – במסגרתו המדינה מסייעת לעיר ונושאת בעליות ההתפתחות הנדל"נית.
מלול מבהיר כי התכנית לא תצא לפועל אם לא יקבל את תמיכת המדינה. "אם אין הסכם גג – אין תוכנית, חד משמעית", אמר לכתבת עדי כהן. "זו הוצאה של יותר ממיליארד שקל. אם המדינה מעוניינת שראשי ערים לא יתנגדו לתוספת של יחידות דיור ולקידום תוכניות להתחדשות עירונית, עליה לדאוג לאיזון התקציבי הראוי, אחרת רשויות יתמוטטו. החששות של ראשי הערים מוצדקים, לכן אנחנו חייבים לנקוט אמצעי זהירות. הצבת תנאים, למשל – בעיקר בשלביות בשיווק הפרויקט, עד שהתוכניות לתעסוקה ומסחר יתחילו להתממש ואז יווצר האיזון בין ארנונה מניבה למגורים". בהמשך סיפר: "אנו יושבים עם משרד השיכון על גיבוש הסכם זה כמה חודשים. בלב המחלוקת עומדת הדרישה שלנו למימון פיתוח התשתיות לא רק בסמוך לקרית משה".
**
ראש העיר מעריך כי לאחר שהתוכנית גובשה במשך שלוש שנים, ובוועדת ההיגוי ישבו מיטב אנשי המקצוע כולל יועצי התחבורה שמצאו את כל הפתרונות, לרבות סלילת כבישים נוספים, דרכי גישה חדשות, תחנת רכבת נוספת שתיבנה בסמוך – באפריל 2020 יחלו בעבודות התשתית. ומה עם החששות של תושבי השכונה? "הכל תלוי בתוצאות הדיונים על הסכם הגג לכיסוי כל העלויות. בלי הסכם שיענה על כל הדרישות שלנו, לא יהיה פרויקט. רק כשהם יראו שהתחלנו בעבודות הפיתוח, הם יאמינו שהחזון הולך להתגשם. חוסר האמון של התושבים בשכונה יפוג כשהם ייראו את תחילת העבודות. הם התרגלו להבטחות על הנייר. פעם הייתה ועדת מנכ"לים, מתקופת שמעון שבס, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה והתקיים כאן סיור של כל משרדי הממשלה, וגיבשו תוכנית שמזרימה הרבה כספים לשכונה, אבל היא לא יצאה לפועל. אז נוצר איזשהו חוסר אמון. פגשתי אותם לפחות ארבע פעמים, והייתי בשכונה גם השבוע. המנטליות של האנשים שגרים בשכונה הזאת מצביעה על כך שאנשים שגרים במצוקה – הן כלכלית והן מבחינת תנאי הדיור – נכנסים למצב של חוסר תקווה. הם לא רואים את האור בקצה המנהרה. גם אם תבוא עם הררי הבטחות".
על השכונה אמר: "קרית משה הוזנחה שנים רבות ונוצרו בה הרבה בעיות. בעיות של אלימות, בעיות תרבותיות. אני פטריוט של העיר, וגם של המדינה, ולכן נשאבתי לתוכנית. החזון שלי זה להצעיר את העיר, ואנחנו אמנם עושים את זה בשכונות חדשות – אבל חייבים לדאוג גם לשכונות הישנות כדי לגשר על הפערים".
מלול התייחס גם לשינוי שחל מאז כניסתו לתפקיד. "אנשים ראו את הכיפה על הראש שלי – וחשבו שאסגור להם את העיר, אהפוך אותה לבני ברק. כיום, המצב הפוך לחלוטין". בנושא מזרח העיר שם ייבנו 6,500 יחידות דיור, ויוקרבו כ-1,000 דונם שטחים ירוקים. אמר: "השטח הפתוח במזרח העיר הוא לא ריאה ירוקה, אלא שטח שהפך לערימה של פסולת בניין. זו קרקע בבעלות פרטית, ואף אחד לא בונה שם. מה רוצים שאעשה? שאבנה פארקים על קרקע של בעלים פרטיים? מתוך השטח הזה אנחנו מפקיעים 65% לצורכי ציבור – לכבישים, מוסדות ציבור, ושטחים פתוחים וירוקים. בניגוד לטענות שוחרי הטבע, שחוששים שנפגע בשכיות החמדה ובריכת החורף, אני סבור שהתוכנית תביא לפיתוח של הטבע העירוני במקום. המתנגדים לתוכניות רק רוצים לשמור על הנוף שלהם מהמרפסת. ההתנגדויות מרגיזות אותי משום שלאותם אנשים יש כבר בית ברחובות – ונוח להם שהמרפסת שלהם פונה לשטח פתוח. הם מתעלמים לחלוטין מהזוגות הצעירים".
