להלן זמני הדלקת נרות שבת וצאת שבת ביישובים הבאים: אילת והערבה, דימונה, נתיבות, אופקים, קרית גת, קרית מלאכי והסביבה, רחובות, גדרה, מזכרת בתיה, קרית עקרון, נס ציונה, מודיעין מכבים רעות, גן יבנה, יבנה, באר יעקב, רמלה, לוד.
אילת והערבה
כניסת שבת 18:36
צאת שבת 19:44
קרית גת
כניסת שבת 18:40
צאת שבת 19:47
קרית מלאכי ובאר טוביה
כניסת שבת 18:39
צאת שבת 19:47
רחובות
כניסת שבת 18:46
צאת שבת 19:47
גדרה
כניסת שבת 18:38
צאת שבת 19:47
נס ציונה
כניסת שבת 18:46
צאת שבת 19:48
מודיעין מכבים רעות
כניסת שבת 18:40
צאת שבת 19:47
מזכרת בתיה
כניסת שבת 18:38
צאת שבת 19:47
קרית עקרון
כניסת שבת 18:46
צאת שבת 19:47
גן יבנה
כניסת שבת 18:39
צאת שבת 19:48
יבנה
כניסת שבת 18:39
צאת שבת 19:48
באר יעקב
כניסת שבת 18:46
צאת שבת 19:47
לוד
כניסת שבת 18:46
צאת שבת 19:47
רמלה
כניסת שבת 18:46
צאת שבת 19:47
דימונה
כניסת שבת 18:40
צאת שבת 19:45
נתיבות
כניסת שבת 18:41
צאת שבת 19:48
אופקים
כניסת שבת 18:40
צאת שבת 19:47
◇◇◇
פרשת השבוע: שמיני | להתחבר דרך הקדושה ולא דרך אמצעים זרים | הרב שלמה הלוי
הפרשה פותחת במילים "ויהי ביום השמיני", "ויהי" ו"שמיני" אלו שתי מילים שנמצאות בפרשתנו במתח פנימי. חז"ל למדו אותנו כי "ויהי" מציין בדרך כלל לשון צער ויודעים אנו שבהמשך הפרשה בניו של אהרון הכהן, נדב ואביהו מתים, מסתלקים מן העולם, ומצד שני "שמיני" מסמל את המציאות הרוחנית שמעל לטבע ומעל לקדושה הרגילה ולעולם הזה.
חז"ל אומרים שביום זה של ראש חודש ניסן באותה שנה התעטר בעשרה כתרים והיה יום גדול, יום בריאת שמיים וארץ. משה רבנו מסיים באותו המועד את שבעת ימי המילואים ומוסר את ניהול ותפעול המשכן לידי אהרון הכהן, וביום מיוחד זה מצפים כל בני ישראל שיתגלה עליהם אורו של הקב"ה.
אהרון הכהן נכנס ומקריב את הקרבנות, אך לצערנו וגם לצערו לא ירדה אש מהשמיים המסמלת את השכינה השורה במקום הקדוש הזה. משה ואהרון נכנסים יחדיו, משה נושא תפילה ומברך את העם ואת אהרון "ויהי נועם ה' עלינו ומעשה ידינו כוננו עלינו"-יהי רצון שתשרה השכונה במעשה ידיכם, ואז יורדת האש מהשמיים ואוכלת את הקורבנות "וירונו העם" מלשון והעם שמח ומאושר.
בשלב הזה הכל נראה טוב, יפה ומושלם אך הפסוקים מלמדים אותנו על האירוע הטראגי שעבר על עם ישראל באותה השעה. שני בניו של אהרון הכהן, כל אחד בפני עצמו נוטל מחתה ונכנס להקטיר קטורת לקודש הקודשים. התורה מכנה את הדבר הזה בתיאור "אש זרה" וחז"ל מלמדים אותנו במספר ביאורים שונים מה המשמעות של האש הזרה; ביאור אחד מתאר את השיחה שהייתה בין שני האחים באומרם "מתי ימותו שני זקנים אלה?"(משה ואהרון) והם יירשו את תפקידם. ביאור נוסף הוא "שנכנסו שתויי יין ופרומי בגדים ופרועי ראש". כמו כן, אמרו בני אהרון כי לא נמצאת בבנות ישראל אישה ראויה להם.
ביאורים אלה מבארים את הקושי הגדול בביאור המושג "אש זרה". ננסה לבאר טעם אחד מהם; בית שמאי ובית הילל נחלקו בנוסח סדר קידוש השבת. בית שמאי אומרים כי מברכים קודם כל "מקדש השבת" ולאחר מכן "בורא פרי הגפן" ובית הלל אומרים ראשית "בורא פרי הגפן" ולאחר מכן "מקדש השבת". המעבר בין יום חול לשעת שבת הוא מורכב ולכן אמרו בית הילל שקודם יברך בורא פרי הגפן- מה שיכול להעצים את החיבור לקדושת השבת ולאחר מכן "מקדש השבת". זאת בעוד שבית שמאי סברו כי אין להשתמש באמצעים מסייעים לחיבור, אלא על האדם להתרומם ולהתחבר לקדושת השבת.
כך, הציבור היה ביחס לבניו של אהרון הכהן ובכלל- אין להתחבר אל המקדש על ידי אמצעים, אלא צריך להתרומם לקדושת המקדש, אך בניו של אהרון היו שתויי יין ורצו להתחבר דרך אמצעי חיצוני שיקשר אותם ויש בכך משום אש זרה.
* הכותב הרב שלמה לוי ראש ישיבת ההסדר ראשון לציון ונשיא הגרעין התורני ראשון לציון.
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
