מחקר חדש במכללה האקדמית אשקלון על רקע המלחמה: האם כל גבר רוצה בהמשכיות לאחר מותו?

לפני ה-7 לאוקטובר, משפחה שהייתה מעוניינת לשמר זרע ממת הייתה צריכה לפנות לקבלת צו בית משפט לצורך הפעולה. בעקבות מלחמת חרבות ברזל, החל מ-11.10.23, קיבלו בתי החולים בישראל הוראת שעה המאפשרת להוריו או לבת זוגו של חלל מלחמה, לבצע קצירת זרע מגופתו ללא צורך בפניה לבית המשפט. לאחר ביצוע הקצירה, השימוש בזרע להולדת ילדים כפוף היום לדיון, אישור ופסיקת בית המשפט.

לפי נתוני חמ"ל הפוריות במשרד הבריאות שסופקו על ידי פרופסור טליה אלדר-גבע, מה-7 לאוקטובר ועד 28.08.2024, בוצעו 171 קצירות זרע לחללי צה"ל (78%) בעקבות בקשת ההורים. ייתכן שבאותם חללים שבקרבם לא בוצעה הקצירה היו כאלה שהיו מעוניינים בהמשכיות, כמו גם לא ניתן לשלול שחלק מהחיילים שבוצע בהם התהליך, לא היו מעוניינים בכך.

בעניין זה יזמה ד"ר בלה סביצקי, חוקרת מהחוג לסיעוד במכללה האקדמית אשקלון ואם שכולה, מחקר ייחודי שמטרתו לבדוק את העמדות של גברים כלפי קצירת זרע מגבר לאחר המוות.

בנה של ד"ר בלה סביצקי, רס"ל יונתן סביצקי (21), לוחם ביחידת קומנדו "אגוז", נפל ביום שבת שבעה באוקטובר בקרב על שחרור מוצב כיסופים ממחבלי חמאס. בקרב זה ניצלו 50 בני אדם (32 תצפיתניות, 14 חיילי גולני פצועים, שלוש נשים ותינוק), אך שלושה חיילי אגוז נפלו בקרב- יונתן סביצקי, אלעד ששון ועמית פלד. קצירת זרע מגופתו של יונתן לא הצליחה בשל העיכובים המשמעותיים בתהליך (עברו יומיים עד למסירת ההודעה על מותו של יונתן למשפחתו ועוד יום עד לביצוע הקצירה).

בעקבות האירוע נחשפה לד"ר סביצקי לסוגייה וגילתה שעמדתם העדכנית של גברים ישראלים בכלל וגברים בשירות צבאי (סדיר, קבע ומילואים) בפרט, כלפי קצירת זרע במקרה של מוות לא ידועה. לכן, ד"ר בלה סביצקי, יחד עם השותפות שלה למחקר, ד"ר רחל שוורצור ופרופסור טליה אלדר-גבע בחנו את השאלה: האם אכן כל גבר רוצה המשכיות בנסיבות שקשורות לנפילתו?

אוכלוסיית מחקר כללה 600 גברים בגילאים 18-49, כאשר 35% מהם השתתפו במלחמת "חרבות ברזל" בתפקיד קרבי, 21% השתתפו בתפקיד לא קרבי והיתר – לא השתתפו במלחמה.

לשאלה "האם אתה מעוניין שבמקרה של מוות בלתי צפוי שלך, בת/בן זוג שלך ישתמשו בזרע שלך כדי להביא ילד/ים לעולם?" 37% מהגברים שנמצאים בזוגיות מחייבת ענו כמתנגדים לנטילה, 49% תומכים בביצוע הנטילה ו-14% לא ידעו להגדיר את עמדתם.

לשאלה "האם אתה מסכים שבמקרה של מוות בלתי צפוי שלך ההורים שלך ישתמשו בזרע שלך כדי להביא ילד/ים לעולם (ההורים יהפכו לסבא וסבתא לילד שלך שייולד)?" 47% מהגברים שיש להם הורים בחיים ענו שהם מתנגדים לנטילה, 38% תומכים בביצוע הנטילה ו-15% לא ידעו להגדיר את עמדתם.

בין המאפיינים הרבים של גברים שנבדקו במודל רב משתני בהקשר להסכמה לביצוע הקצירה, רמת דתיות הייתה החשובה ביותר כמאפיין שמנבא את ההסכמה. סיכוי להסכמה (גם במקרה שהורים יוזמים את הנטילה וגם במקרה שבת הזוג יוזמת) היה משמעותית גבוה יותר בקרב הגברים המסורתיים וגם החילוניים בהשוואה לדתיים.

הסיבה העיקרית שציינו אלו שהביעו התנגדות לקצירה לפי בקשת ההורים או לפי בקשת בן/בת הזוג היא "בעיה אתית ביצירת יתמות מתוכננת. הסיבות הנוספות שצוינו בקרב המתנגדים לביצוע הקצירה לפי בקשת ההורים הן "בעיה אתית לבצע את התהליך ללא הוראות של המנוח"; "להורים אין זכות להתערב בפוריות של בנם לא בחייו ולא לאחר מותו" ו"ילד אינו אנדרטה לזכר הבן שנפל".

בקרב המתנגדים לביצוע הקצירה לפי בקשת בן/בת זוג הסיבות הנוספות (לאחר בעיתיות של יתמות מתוכננת) היו "כבר יש לי ילדים"; "בעיה אתית לבצע את התהליך ללא הוראות של המנוח"; רצון שבת הזוג "תמשיך בחייה" ו- ילד אינו אנדרטה לזכר בן הזוג שנפל".

לשאלה לגבי חובת התשאול לפני השירות הצבאי, 71% מהגברים סברו שחובה לשאול את המתגייסים לפני השירות הסדיר ו-78% סברו שחובה לשאול את הגברים לפני כל מילואים לגבי עמדתם כלפי ביצוע הנטילה במקרה של המוות במהלך השירות.

מתנגדים לביצוע התשאול מקדים לפני השירות הסדיר (כאלה היו 19%) ציינו כסיבה השכיחה ביותר להתנגדות ש"ילדים בני 18 לא מבינים כלום". שתי הקבוצות של מתנגדים ציינו ש"זמן לביצוע התשאול – לפני גיוס או לפני מילואים – אינו מתאים" ו-"שאלות שקשורות למוות יכולות לגרום לפחד ולפגוע במורל של החיילים".

 מסקנות המחקר שנובעות מהנתונים הן:

ההנחה שכל גבר מעוניין בהמשכיות, גם לאחר מותו, איננה נכונה: אחוז ניכר של גברים מתנגדים לביצוע. לכן, נכון לשאול את הגברים עצמם בעודם בחיים כדי לבצע את הנטילה רק בקרב אותם גברים שהיו מעוניינים בהמשכיות בנסיבות אלו או לפחות לא התנגדו לכך.

בנוסף, יש להתייחס לאוכלוסיית חיילים (סדיר, קבע, מילואים) באופן מיוחד ולפעול בקרבם במיידית כצו השעה. זאת בשל הסיכון המוגבר שלהם, חובת המדינה כלפיהם וקלות בביצוע של התשאול המקדים לגבי הסכמת לקצירת זרע – בשרשרת החיול (או בסמוך לגיוס) או בתחילת מילואים.

מסקנות נוספות, אומרת ד"ר בלה סביצקי מהעולה מהממצאים, הן אלה:

"כיום קצירת זרע מתבצעת בעקבות בקשת המשפחה לאחר מסירת ההודעה על נפילת החייל. תחילת התהליך ממסירת ההודעה יכול ליצור עיכוב מיותר בתהליך שרגיש לזמן. שנית, הורים ובנות הזוג נדרשים לקבל החלטה בנוגע לקצירת זרע בעת קבלת הבשורה המרה ממודיעים שיקירם נפל בקרב. עבור רובם נדרש הסבר על התהליך והשלכותיו. זה לא נכון לעשות זאת ברגעים כל כך קשים ותוך לחץ של זמן. תשאול מקדים של הגברים יאפשר למנוע את הבעיה הזאת וגם את הבעיה האתית של ביצוע הקצירה ללא אישורו של המנוח.

אם כן, משרד הבטחון חייב יערוך תשאול לחיילים טרם תחילתו של השירות הצבאי (סדיר או מילואים), לדאוג שנתונים אלו יהיו זמינים ובמקרה שהחייל נפל במהלך השירות, לפעול לפי ההוראות שחייל נתן בעודו בחיים".

ממצאי המחקר יוצגו בכנס בריאות ורווחה, שיתקיים ב-17 בספטמבר במכללה האקדמית אשקלון.

◼️ לחדשות אשקלון  לחצו כאן

◼️ לקבוצת חדשות חינוך ואקדמיה  לחצו כאן

◼️ לקבוצת בריאות ורפואה  לחצו כאן

◼️ לקבוצת חדשות מהארץ ומהעולם לחצו כאן

■ לקבוצת מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן

◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן

זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.