הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ אלון שוסטר וועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ צבי סוכות, קיימו דיון משותף בנושא תפקוד מערכת החינוך בשעת חירום, תוך מיקוד באוכלוסיות הגיל הרך והחינוך המיוחד. הדיון עסק בהרחבה בהשלכות ההרסניות של סגירת המסגרות על הילדים, ההורים, והצוותים החינוכיים, ובצורך המיידי במתווה פיצויים כלכלי הוגן.
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אלון שוסטר, "החירום מציף בעוצמה את הפערים הקיימים ממילא במערכת החינוך, אך בחינוך המיוחד ובגיל הרך האתגר הוא עמוק ומורכב פי כמה: לא מדובר רק בלמידה שנפגעת, אלא בילדים שלא יכולים להישאר ללא מענה ובמשפחות שנושאות בנטל כבד. על המדינה להבטיח רצף חינוכי, רגשי ותפקודי דווקא עבור האוכלוסיות הפגיעות ביותר, ולתרגם החלטות שכבר התקבלו בעבר לפעולה מיידית בשטח. המתווה המוצג פוגע בצורה מאוד משמעותית בהורים. אין שום אינטרס למפעיל להחזיר כסף להורים, כי על כל שקל שהוא נותן הוא מפסיד 25%".
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ צבי סוכות: "אנחנו נמצאים בעיצומה של מערכה מהגורליות שידעה מדינת ישראל,מערכה שמכה בתדהמה את העולם כולו בשל הביצועים הגדולים והמיוחדים והמצוינים של צבא ההגנה לישראל. הביצועים האלה מגיעים בהרבה סייעתא דשמיא, אבל בעיקר בזכות המוח היהודי ומערכת החינוך שלנו שאין שני לה בעולם,
ואנחנו חייבים להמשיך לשמר את המערכת הזו. הטייסים שלנו יכולים להגיע ולהפציץ את ההנהגה האיראנית פעם אחר פעם, בזכות החינוך המצוין שהם קיבלו במדינת ישראל. אנחנו חייבים לשמר את הדבר הזה מגיל לידה ועד האקדמיה. מברך את משרד החינוך והאוצר על המתווים המערכת החינוך גם בזמן המלחמה. יש הרבה מאוד עדיין מה לשפר, אבל עושים עבודה במשרדים כדי כן להצליח לשפר במה שניתן.בעזרת השם אנחנו ננצח, ביחד ננצח."
חברי הכנסת עדי עזוז ויוסי טייב התריעו על חוסר התיאום ועל האפליה הנוצרת בין סייעות בגני הילדים של משרד החינוך למטפלות במעונות היום, והדגישו כי לא יתנו יד למצב שבו יש מתווה שונה לכל סקטור. חברי כנסת ונציגים מהשלטון המקומי דיברו בדיון על כשלים מהותיים במענה החינוכי כעת שהילדים ברובם בבית וקראו להעביר את סמכות קבלת ההחלטות לרשויות המקומיות, המכירות היטב את פריסת המיגון וקיבולת המרחבים המוגנים כאשר במקרים רבים מוסדות החינוך הם המקום הבטוח ביותר עבור הילדים.
ליאור גבאי, יו"ר פורום מסגרות החינוך לגיל הרך "מדובר בשכר של כ-50,000 מטפלות שעלולות למצוא עצמן ללא פת לחם. במתווה של מלחמת "חרבות ברזל" יושם פתרון של פיצוי פר ילד שהוכיח את עצמו. הוצאת עובדות לחופשה ללא תשלום (חל"ת) תגרור נטישה של כ-25% מהן את המקצוע".
יניב בר אור, נציג המעונות הפרטיים "מספיק שמסגרת חינוכית גדלה מ־14 ל־28 ילדים – וכבר היא מאבדת זכאות לפיצוי, רק משום שאינה יכולה להוכיח ירידה במחזור. במקביל, מוציאים עובדים לחל״ת בזמן מלחמה, ללא ודאות שיחזרו, דווקא כשיש מחסור חמור במטפלות. התוצאה ברורה: מסגרות נסגרות, המחירים עולים, וההורים נושאים בנטל. אי־הוודאות רק מחריפה את המשבר. במקום לגלגל את האחריות לשטח ולעימותים עם הורים, נדרש פתרון מערכתי. אם לא יינתן מענה — נראה פחות ילדים במסגרות הפרטיות ופגיעה קשה ביציבות הענף. לכן, משרד האוצר ומשרד החינוך חייבים לקחת אחריות: להעניק פיצוי מלא לעובדים ולמסגרות, ולהפסיק את האפליה בין החינוך הפרטי לציבורי"
מור דקל, יו"ר העמותה למען הילד בגיל הרך, הוסיפה כי מתווה שניתן רק ל"מעונות סמל" פוגע ברוב הילדים והעובדות בגילי 0-3, וכי הורים ממשיכים לשלם מחיר מלא ללא ודאות לגבי פיצוי.
צופית גולן, הנהגת ההורים הארצית: "הילדים שלנו נעלמו בתוך השיח. הם נמצאים ברגרסיה מטורפת. קיימים פתרונות על השולחן שאינם מיושמים. יש לדרוש ישום מיידי של "מודל 3", הכולל הגעה של צוותים לבתים".
רום בר אב, רכז תעסוקה באג"ת משרד האוצר: "בימים הקרובים נגיש תזכיר של מתווה הסיוע הארצי שיספק מענה לכל הגופים במשק, גם למעונות הפרטיים. יהיו 2 מסלולים שנביא לחקיקה בכנסת והמפעיל יוכל לבחור ביניהם: מתווה המשך הפעילות והשני יהיה מתווה החל"ת. הראשון הוא מתווה סיוע שהוא המסלול המשקי הארצי: ככל שהמפעיל יחזיר להורים תשלום גבוה יותר, הפגיעה שלו במחזור תהיה גדולה יותר ואז הפיצוי שאנחנו ניתן לו יהיה גבוה יותר. אנחנו נבחן את הירידה במחזור, שזה מקביל לתשלום שיוחזר להורים בעצם, וכך יעמוד ההחזר על 75% מגובה השכר ששולם ו-22% מרכיב ההוצאות הקבועות. במסלול זה המפעיל בעצם משלם למטפלות שכר מלא, כשהוא סופג על עצמו את הדלתא. האפשרות השניה מדברת על הוצאה לחל"ת ואז השכר של המטפלות יורד מהמפעיל. הוא יכול להחזיר את הוצאות התשלום להורים ולקבל שיפוי בגין ההוצאות הקבועות שנותרו לו כמו שכירות. במסלול זה המטפלות מקבלות שכר שאינו מלא. האפשרות השלישית היא להחזיר תשלום חלקי להורים והצוות יקבל תשלום מלא".
תא"ל אריאל בליץ, פיקוד העורף "קביעת המדיניות נשענת על שיקולים מבצעיים מורכבים שחלקם מסווגים מתוך ניסיון מתמיד לייצר ודאות צופה פני עתיד עבור הציבור. משרד החינוך אינו שותף בתהליך ההצבעה הביטחוני על ההנחיות עצמן, אבל מתקיים שיתוף פעולה הדוק ורציף בין הגופים. אנו רואים כל הזמן לנגד עינינו את חיי האדם, במלחמה שבה האויב ממקד את פעילותו ואת הירי אל עבר העורף הישראלי. אנו מנהלים כל העת איזון עדין בין תפקוד המשק לבין השמירה על חיי אדם, וכל החלטה, היכן שניתן לאפשר הקלות, נשקלת בצורה הרצינית והאחראית ביותר. דינם של עשרות ילדים במוסד חינוכי אינו דומה לריכוזי מבוגרים בכל מקום אחר".
◼️ חדשות חינוך ואקדמיה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות מהארץ ומהעולם בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות מלחמה בישראל וענייני ביטחון בווטסאפ לחצו כאן
