זהו סיפור אמיתי, והוא קרה לי. תמרה, בתי הבכורה והאהובה, היא הנס הפרטי שלי, האור הגדול בחיי. היא חלום שהפך למציאות ורודה, אהבת אמת טהורה שצרובה בחיוך המתוק שלה, בעיניים הגדולות שאומרות הכל בלי מילים: "אמא, עשית את הדבר הנכון". עד אותו רגע מכונן, הייתי גאה להיות הבת של אמא שלי, תמרה. אך מה-23 בספטמבר 2021, אני גאה באותה מידה להיות גם אמא של תמרה הקטנה – ואני אומרת לה את זה בכל יום מחדש.
אני מתרגשת עד דמעות לפרסם שוב, כבר בפעם הרביעית, את הסגולה המדהימה לה זכיתי. לפני 5 שנים בדיוק, בשיאו של חג החנוכה, צלצל אליי חבר טוב. הוא אמר לי בהיסוס: "אני לא יודע כמה זה נכון מבחינה הלכתית, אבל ישנה סגולה עוצמתית לכתוב בקשה אחת ספציפית על פתק, ובתום שמונת הימים – להטמין אותו בתוך החנוכייה עד השנה הבאה". הוא הודה שהוא לא "צדיק גדול" שמבין בזה, אבל מה אכפת לי לנסות? מה כבר היה לי להפסיד? החלטתי לנסות. עם כל הלב והנשמה, כתבתי בכתב יד רועד:
בורא עולם אהוב ליבי, מן המצר קראתי יה, ענני במרחב יה. הקדוש ברוך הוא, הגדול מכולם, האדיר, הכל יכול, אנא ממך זכני להיות אמא בשנה הבאה. אוהבת, הבת שלך ליזה.
מה שקרה לאחר מכן הוא הוכחה לכוחה של תפילה ואמונה. פחות משנה אחרי שהטמנתי את הפתק בחנוכייה – הפכתי לאמא. אמא של תמרה. מאז, בכל שנה ושנה, אני שמחה ומתרגשת לספר את הנס האישי שלי לכל מי שרק רוצה לשמוע. אני מפיצה באהבה גדולה את הכוח המיוחד שיש בתפילה הנאמרת מול נרות חנוכה הבוערים, במיוחד ביום השמיני של החג ("זאת חנוכה"), ואת הישועה האדירה שזכיתי לה.
- כתבו על פתק לבן ונקי את בקשתכם היחידה והממוקדת ביותר (לדוגמה: זיווג, פוריות, רפואה, פרנסה).
- כתבו בראש הפתק את הפסוק: "מן המצר קראתי יה, ענני במרחב יה".
- לאחר שהנרות של הלילה השמיני כבים לחלוטין, ורגע לפני שמאחסנים את החנוכייה בארון עד לשנה הבאה, יש להטמין את הפתק בתוך החנוכייה עצמה (בבסיס שלה, או במקום נסתר).
- יש להתפלל בכוונה גדולה ולקוות שבשנה הבאה הבקשה תתגשם ותוכלו להודות על הנס.
לקרוא מיד לאחר ההטמנה את מזמור לתודה (פרק ק' בתהלים) בהתרגשות:
א מִזְמוֹר לְתוֹדָה: הָרִיעוּ לַיהוָה, כָּל-הָאָרֶץ.
ב עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּשִׂמְחָה; בֹּאוּ לְפָנָיו, בִּרְנָנָה.
ג דְּעוּ כִּי יְהוָה, הוּא אֱלֹהִים: הוּא-עָשָׂנוּ, ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ עַמּוֹ, וְצֹאן מַרְעִיתוֹ.
ד בֹּאוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה–חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה; הוֹדוּ-לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.
ה כִּי-טוֹב יְהוָה, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ; וְעַד-דּוֹר וָדֹר, אֱמוּנָתוֹ.
אני מאחלת לכם בלב שלם שבעזרת ה', בשנה הבאה תחזיקו את הנס שלכם בידיים, ותרוצו לפרסם את הסגולה הזו הלאה.
חשוב לדעת: הסגולה המרכזית בחנוכה קשורה למשך הזמן שבו הנרות דולקים – חצי השעה הראשונה לאחר ההדלקה. במשך חצי השעה הראשונה שבה הנרות דולקים כהלכתם (מזמן צאת הכוכבים), נהוג לעמוד, לשבת, או להתבונן בנרות. במהלך זמן זה, ההלכה מדגישה כי יש להימנע ממלאכה (כלומר, לא לעסוק בפעולות שבדרך כלל מסיחות את הדעת). זמן זה נחשב לזמן רצון מיוחד לקבלת תפילות וישועות.
במהלך חצי שעה זו, מומלץ לומר את הפיוט "הנרות הללו" ולשיר את "מעוז צור".
פיוט "הנרות הללו":
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אֲנַחְנוּ מַדְלִיקִיןעַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים.
וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם,וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד,כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ.
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי, לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ. תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי, וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ. לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ, מִצָּר הַמְנַבֵּחַ. אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר, חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.
רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי, בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה. קִדְּשׁוּ חַיַּי מֵאֲנוּ, בְּמַלְכוּת עֶגְלָה עָלָה. וְהוֹתֵר לִי מִכָּלָה, קֵץ גָּלוּתִי עָמְדָה. כִּי בְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה, הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה. חַיִל פַּרְעֹה וְזַרְעוֹ, יָרְדוּ כְּאֶבֶן בַּמְּצוּלָה.
דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֵבִיאַנִי, וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי. וּבָא בָּבֶל גָּלוּתִי, רְצוֹנוֹ כִּמְעַט שֶׁעָקַרְתִּי. כִּי לָאו יֶלֶד עָבַדְתִּי, וְהוֹצִיאָנִי כֹּחַ. וְאֶל מַתָּן דְּבִיר הוּקַם, מְשִׁיחַ צִדְקִי קָרַב. אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר, חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.
יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי, אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים. וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי, וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים. וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים, נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים. בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה, קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים.
חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ, וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה. נְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ, מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה. כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה, וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה. דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן, הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה. אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר, חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.
-זהו זמן ההודאה על הנסים שנעשו לנו ועל האור; להתבונן בנרות הבוערים ולחשוב על כוח האמונה, הנס, ועל הניצחון הרוחני של עם ישראל על כוחות החושך; זהו זמן נפלא לבקש בקשות אישיות, במיוחד בנושאים הקשורים לזיווג הגון, רפואה, פרנסה וחינוך הילדים (להאיר את נפשם).
מכיוון שהנס היה קשור בטיהור בית המקדש, רבים נוהגים להתפלל על שלמות הבית, שלום בית, והארה רוחנית.
סגולה מיוחדת לנשים: יש הנוהגות שנשים לא עושות מלאכה כלל במשך חצי שעה זו, כדי לכבד את הנס שנעשה בזכות נשים (על פי המסורת, סיפור יהודית וכן גבורת הנשים במלחמה). בזמן זה מומלץ לנשים להקדיש את זמנן לתפילה על משפחתן ובקשת ישועות.
חג חנוכה שמח עם ישראל!
