מי אני ב-30 שניות?
אלגרה אלימלך, בת 68, תושבת תל אביב. אמא לליאור (27), שגם הוא מתנדב בארגון "ידידים". אני בפנסיה אבל ממשיכה לעבוד בחצי משרה בקבלת מלון "רנסנס" בעיר כבר 37 שנים. העבודה הזו מאפשרת לי המון זמן פנוי לצאת לקריאות ולעזור לתושבים.
איך הכל התחיל?
ראיתי כתבה על ארגון "ידידים" בטלוויזיה ואמרתי לעצמי שאין סיבה שלא אעשה זאת גם בעצמי. מאז אני מתנדבת כבר כשש וחצי שנים. בתחילת הדרך, בימי הקורונה, התניידתי עם רכב ועזרתי למבוגרים ונזקקים עם תרופות ומזון.
רגע שלא שוכחים מהשטח:
היום אני "חורשת" את העיר על אופניים חשמליים. בגלל המלחמה והאזעקות, יש המון קריאות של דלתות טרוקות או תיקון חלונות ודלתות בממ"דים. קריאות החירום על ילד או כלב שננעלו ברכב מאתגרות אותי במיוחד. כשאני מגיעה לתקן פנצ'ר, אנשים לפעמים מסתכלים עליי במבוכה, אבל החיוך בסוף שווה הכל.
מחוץ להתנדבות – החלום הכי גדול:
החלום שלי הוא שיהיה לפחות מתנדב אחד של "ידידים" בכל בניין במדינת ישראל.
התחביב הסודי:
אני חובבת ספורט מושבעת. בכל בוקר אני רצה כ-10 קילומטרים ומשתתפת במרתונים ברחבי הארץ. בנוסף, אני אוהבת מאוד את הים ונהנית לצאת לדוג.
הדלק שלי:
ההנאה שבנתינה. זה עושה לי טוב בדיוק כפי שזה עושה טוב לצד שמקבל את העזרה. אני משתדלת לגייס כמעט כל פונה שאני פוגשת לשורות הארגון.
תגובה מהלב שקיבלת:
כשאנשים מנסים לתת לי תמורה כספית או חומרית, אני תמיד אומרת להם: "התשלום אצלנו הוא רק בחיוך". כל עוד הרגליים שלי נושאות אותי, אמשיך לעשות טוב לסביבה.
מסר למי שרוצה להתנדב:
אל תהססו. הנתינה הזו ממלאת את הלב ונותנת משמעות אדירה ליום-יום.
◼️ חדשות תל אביב יפו בווטסאפ לחצו כאן
