מחקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) חושף: "פערי הגיוס לצה"ל הולכים ומתרחבים: השירות הצבאי משקף את הפערים החברתיים" 80% מתגייסים בעשירון העליון לעומת 16% בלבד בעשירון התחתון; ירידה דרמטית בגיוס חרדים מ-75% בשנות ה-50 ל-10% כיום"
חובת הגיוס לצה״ל נמצאת במרכז השיח הציבורי בישראל. למרות זאת, עד כה לא היו בנמצא נתונים ואומדנים מקיפים ואמינים על היקפי הגיוס והתפלגותו בין קבוצות שונות באוכלוסייה. מחקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי מציג לראשונה תמונה מלאה של דפוסי הגיוס לצה"ל, תוך שימוש בשיטות מחקר חדשניות.
החוקרים, תום שדה ואריאל קרלינסקי, פיתחו שיטה ייחודית המאפשרת לזהות חיילים בשני סקרים מרכזיים של הלמ"ס – סקר כוח אדם וסקר הוצאות משקי הבית.באמצעות ניתוח חדשני של נתוני הסקרים, הצליחו החוקרים לראשונה למפות את המשרתים בצה"ל והרקע הכלכלי-חברתי שלהם. הממצאים מעידים על פערים משמעותיים בשיעורי הגיוס בין שכבות סוציו-אקונומיות שונות ובין מגזרים.
הממצאים מראים כי האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית ממשיכה להוות את עמוד השדרה של צה"ל. הגברים היהודים הלא-חרדים מהווים כ-93% מכוח האדם הגברי בצבא החובה, כאשר שיעורי הגיוס בקרבם נעים בין 73% ל-78%. במקביל, הנשים החילוניות והמסורתיות מהוות כ-85% מכוח האדם הנשי.
בבחינת הפערים הסוציו-אקונומיים מתגלה תמונה מדאיגה: בקרב גברים בעשירון התחתון, רק 16% מתגייסים לצה"ל, וניכרת עלייה הדרגתית לאורך העשירונים – כ-55% בעשירון החמישי, 60% בעשירון השישי, 65% בעשירון השביעי, עד לשיא של כ-80% בעשירון העליון.
בקרב נשים הפערים אף חדים יותר, משיעור של 12% בעשירון התחתון, דרך 55% בעשירון החמישי, 65% בעשירון השישי, עד ל-86% בעשירון התשיעי ו-82% בעשירון העליון.
הפערים הגיאוגרפיים בולטים גם הם, כאשר במחוז המרכז נרשם שיעור הגיוס הגבוה ביותר, לעומת מחוז ירושלים שבו נרשם השיעור הנמוך ביותר. בקרב האוכלוסייה הדרוזית, כ-70% מהגברים מתגייסים לצה"ל. לאורך השנים חלו שינויים משמעותיים בדפוסי הגיוס במגזרים שונים. בולטת במיוחד הירידה החדה בגיוס גברים חרדים – מכ-75% בשנות החמישים לכ-10% בלבד בעשור האחרון. למעשה, רובם של הגברים החרדים היום ששירתו בעבר בצה"ל עשו זאת כאשר לא היו-חרדים ומאז הצטרפו למגזר.
מנגד, חלה עלייה משמעותית בגיוס נשים חילוניות ומסורתיות, מכ-60% בשנות החמישים לכ-85% כיום.המחקר מספק לראשונה כלים מחקריים חדשים לניתוח מאפייני המשרתים בצה"ל וכן לדיון הציבורי וקביעת מדיניות."הדיון הציבורי בנושא הגיוס לצבא חסר תשתית עובדתית מוצקה אותה מספק לראשונה המחקר שלנו" אומרים החוקרים. "אנו מקווים שהמחקר יוביל לבחינות רבות נוספות של השירות הצבאי ולמדיניות ראוייה ומבוססת נתונים."
ד״ר שוקי פרידמן, מנכ״ל המכון למדיניות העם היהודי על הממצאים:
״הדרך היחידה להמשיך ולקיים את צה״ל מול האתגרים שלפנינו היא אם ימשיך להיות צבא העם. הנתונים שמציגים קרלינסקי ושדה מגלים שהנשיאה בנטל הביטחוני לא משותפת לכלל הישראלים חייבי הגיוס. החרדים, וחלק מבני השכבות החלשות באוכלוסיה משרתים הרבה פחות. על החברה הישראלית לתקן את המצב הזה ולפעול לשותפות של כולם בהתמודדות עם האתגר הביטחוני הקיומי. אם לא כך יהיה, קיים חשש אמיתי ליכולת להמשיך ולקיים צבא עם ככוח מגן חזק לישראל״.
הצטרפו לחדשות מלחמה בישראל חרבות ברזל בווטסאפ לחצו כאן
