בית הדין הארצי לעבודה קיבל חלקית ערעור ודחה ערעור שכנגד על פסק דינו של ביה"ד האזורי, בגדרו נפסק כי המשיב והמערער שכנגד – יפתח נוטמן, מנהל צהרונים לשעבר שהורשע בהטרדה מינית של שתי עובדות ובמעשים מגונים תוך ניצול יחסי מרות בעבודה בשתי עובדות נוספות יחויב לשלם פיצוים למתלוננת.
כזכור, נוטמן כפר בעבירות והאשים את המתלוננות בקונספירציה וב"תפירת תיק". השופטת אפרת פינק כתבה בהכרעת הדין כי "בחלק גדול מהאישומים מדובר בדפוס פעולה דומה, הכולל תחילה 'חיבוקים חבריים'. לאחר מכן ניצול תפקידו על מנת לייצר הזדמנויות לשהות עם המתלוננת ביחידות, כניסה למשרד או לכיתה שלא לצורך ממשי, על מנת להטרידה או לבצע בה מעשה מגונה. ההתנהגות כוללת חיבוקים, תנועות מגונות, ואמירות מבזות ומשפילות… הוכח כי הנאשם פנה ל-א' (המתלוננת הראשונה) ששימשה כמדריכה בצהרון, בעל כורחה, תוך התייחסות ל-א' כאל אובייקט מיני וכמושא לניצול מיני".
א' נקראה לפגישת בירור עם נוטמן וסגניתו, בעקבותיה הועברה מבית ספר אחד לאחר. הנאשם הזהיר את א' שהיא תחת פיקוחו ונמצאת "על הכוונת שלו". בהמשך לכך, א' בכתה וסיפרה לו על קשייה הכלכליים. נוטמן אמר ל-א', לאחר שסגניתו יצאה מהחדר, "כל מה שיש לך להגיד תגידי, אני כאן בשבילך, כל מה שאת צריכה, אל תתביישי". הנאשם ו- א' יצאו מהחדר, אולם מיד לאחר מכן, על פי עדותה, הוא קרא לה בשנית, סגר את דלת המשרד, התיישב על קצה השולחן בסמוך ל-א' וליטף אותה בלחייה ובשיערה, תוך שאמר לה: "אני רוצה שתסמכי עליי אני פה בשבילך, כל מה שיש לך להגיד לי, אני אעזור במה שאוכל".
בהמשך הגיע לצהרון בית ספר, ביקש שיפתחו לו כיתה וקרא ל-א', לקח את ידה ואמר לה: "למה את לא מחייכת…תחייכי את בחורה יפה, חבל". ביום אחר שלח לה הודעת טקסט ושאל האם הסדירה חוב שלה לצהרון. כאשר חזרה על בקשתה לפריסת תשלומים, שאל אותה: "נו, מתי את רוצה להיפגש?… נו, את יודעת למה אני מתכוון… אני מעדיף שניפגש אצלי בדירה". כמה ימים אחרי ש-א' הגישה תלונה בעיריית רחובות, ניגש אליה הנאשם ואמר לה: "את יודעת שאני יכול לפטר אותך… את יום באה, יום לא באה".
א' לא הייתה היחידה ותלונתה הובילה נשים נוספות להתלונן. נוטמן הורשע בכך שהגיע לבית הספר בו עבדה מתלוננת ב', נכנס עמה לכיתה וחיבק אותה באופן מיני זמן ממושך, כך שחשה את החזה שלו ואת איבר המין שלו. "רק רציתי שתחייכי", אמר לה. ב' סיפרה על האירוע לרכזת חוגים בחברה העירונית, אך לא הגישה תלונה בגלל יחסי חברות שהיו לה ולבן הזוג שלה עם הנאשם ובת זוגו. התלונה הוגשה רק אחרי שנתיים, כשאזרה אומץ – בעקבות האחרות.
בבית הדין הארצי בו התקיים הדיון השבוע צוין כי "בנסיבותיו של המקרה שלפנינו, שוכנענו כי פרק הזמן בו השתהתה החברה לא היה סביר ואף העצים את נזקיה של המערערת", נכתב בהחלטה. "עם זאת, פעולותיה של החברה לאחר מכן היו סבירות. טיפול החברה בתלונת המערערת לא היה יעיל דיו באופן המהווה הפרה של מחויבותה החוקית ולכן יש מקום לחייב את החברה בתשלום פיצוי למערערת, בשיעור של 25,000 ₪". כמו כן, הפיצוי שעל המשיב לשלם למערערת יועלה לסך 75,000 ₪.
לקבלת עדכונים שוטפים על רחובות ישירות לווטסאפ – לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
