מבזקים
נתיבות: משאית פגעה בעמוד חשמל ברחוב רבי עקיבא הרצליה: תושבים דיווחו על ריח שריפה חריף ברחבי העיר ירושלים: אפיפן הציל את חייה של ילדה בת 7 נתיבות: שלושה פועלים נפלו מגובה של כ־8 מטרים; אחד מהם במצב קשה באר שבע: ילדה בת 6 פונתה במצב בינוני לאחר שככל הנראה נעקצה בידי עקרב צהוב נס ציונה: אפיפן הציל את חייה של צעירה רגישה לאגוזים לוד: חובש איחוד הצלה הציל תינוקת בת 8 חודשים תחזית חמישי: גשם מקומי בצפון וירידה קלה בטמפרטורות מחוץ לבית הנשיא בירושלים: מאות צעירים צפויים להפגין בדרישה לממשלת אחדות מתקני משחק חדשים וגם מתחם אוכל: השינוי שמתכננים בפארק אריק איינשטיין ברמלה אושר רובע הנרקיסים בדימונה: 1,060 דירות ומלון בן 250 חדרים בדרך למרות צו הסגירה: עוד חמישה שב"חים אותרו במתחם בבית חנינא, וחלקו נהרס כמעט 10,000 דירות מתוכננות בקריית גת, אבל רק מתחם אחד מסומן בביצוע: מה קורה בשכונות הוותיקות? "גם פעם אחת היא יותר מדי": רחובות יוצאת למאבק באלימות כלפי נשים אחרי יותר משלוש שנים: הבשורה שחיכו לה תושבים בהרצליה ההנחה המטעה, השעון שסופר לאחור והחיוב המיותר: האזהרה לקראת מבצעי נובמבר חדש ברחובות: ילדים יוכלו לקבל טיפולים מורכבים בלי להגיע לבית החולים מהבמות הגדולות בעולם לביתה של רחל מאופקים: הביקור המיוחד של בוי ג'ורג' מזכרת בתיה תתכנס למרוץ לזכר יוני שמוכר, עם מסלול נגיש לכולם שרד את הקורונה ואת המלחמה, אבל עכשיו נפרד ממודיעין: הבר המוכר סגר את הדלתות

פרשת השבוע של הרב ישראל חממי: יתרו – למה לעשות? כי אני אמרתי!

פעם הגיעה לאוזניו של נפוליון שמועה – קבוצת חיילים מאחת הפלוגות יוצאת בכל לילה לבלות באחד מבתי המרזח באזור. נפוליאון החליט שהוא צריך לראות במו עיניו את המחדל. לבש בגדים פשוטים, התיישב בבית המרזח וחיכה לבואם של החיילים.

ואכן בשעה אחת בלילה החלו החיילים להיכנס בזה אחר זה ולשתות עד כדדי שכרות. לפנות בוקר צעק אחד החיילים: "חברה, חייבים לחזור לבסיס!" וכולם קמו ורצו לכיוון הבסיס. אבל מרוב שכרות נפלו בדרך ונרדמו זה אחר זה. נפוליון עקב אחריהם. הוא עצר ליד האחרון, שנפל ונרדם סמוך מאוד לבסיס, התכופף אליו וסימן לו סימן על הכובע. בבוקר הגיע נפוליון לבסיס, וקרא לחיילים למסדר. ממקום עומדו ראה את הסימן על כובעו של החייל, קרא לו ושאל: "היכן היית הלילה?" והחייל ענה: "הייתי איפה שכולם היו". "ואיפה היו כולם?" חקר נפוליון. לא נותרה לו ברירה, והוא הודה שהם הלכו לבלות. נפוליון כעס מאוד וציווה להושיבו בכלא. החייל המסכן פנה לנפוליון ואמר: "יש לי שאלה. אני יודע שכבודו יסודי מאוד, וודאי עקב אחרינו. אני בטוח שכבודו ראה שאני הגעתי הכי קרוב למחנה לפני שנפלתי, ולמה בחר דווקא בי?" ענה לו נפוליון: "אתה צודק. אכן ראיתי שאתה נפלת הכי קרוב, אבל ראיתי שכולם נפלו כשפניהם לכיוון המחנה, ואילו אתה – נפלת כשגבך למחנה והראש לכיוון בית המרזח, הדבר מוכיח היכן המחשבה שלך נמצאת…"

▪▪▪

בפרשתנו אנו קוראים את עשרת הדברות – יסודותיה של היהדות. הבה נתבונן בתהליך שעובר העם עד למעמד הר סיני. עם ישראל יוצא ממצרים אחרי מאתיים ועשר שנות גלות. משה רבנו מכין את בני ישראל שהם יחוו בקרוב התגלות אלוקית, והם סופרים ארבעים ותשעה יום בציפייה דרוכה, מחכים לרגע הגדול בהיסטוריה. והרגע מגיע. קול השופר הולך ומתחזק. ההר אפוף עשן. היקום שותק. נשמע רק קולו האדיר של הבורא. ומה אלוקים בוחר להגיד לעמו הנבחר באותו מעמד נשגב? "לא תרצח", "לא תגנוב", "לא תחמוד" – כללים פשוטים מאוד.

לכאורה תוכן ההתגלות מאכזב למדי – לשם מה היה כל המתח הגדול הזה? רק כדי להזכיר לנו כללי מוסר אלמנטריים, פשוטים כל כך? אלא שטמון כאן מסר עמוק. הקב"ה אומר לבני ישראל: "אם אתם רוצים לקיים את כללי המוסר האלו בצורה אמתית, דעו שהקיום שלהם אינו יכול להישען על התובנה האנושית. האדם מטבעו איננו אובייקטיבי. במקרים מסוימים הרגש משתלט על השכל, והשכל מספק תירוצים לרוב, מדוע הפעם מתר לחרוג מן הכלל (אתם ודאי מכירים אמירות, כגון: "ההוא – מצווה לגנוב ממנו", או "זה לא נקרא גניבה"). לכן, הקיום של כללי המוסר חייב לבוא כהמשך ל"אנכי ה' אלוקיך" – קבלת עול מלכות שמים. כל המוסר שידעתם עד עכשיו הוא מוסר אנושי, ולכן הוא נתון לשינויים ולפרשנויות. אני רוצה שהמוסר שלכם יהיה מוסר אלוקי שממנו אי אפשר לזוז".

▪▪▪

ועוד רעיון יפה בנוגע לעשרת הדברות – הדיברות חקוקות על שני לוחות. הלוח הימני עוסק במצוות שבין אדם לאלוקים והלוח השמאלי – במצוות שבין אדם לחברו. הלוח הימני מתחיל במצוות שבמחשבה "אנכי ה' אלוקיך" ומסתיים במצוות שבמעשה – "זכור את יום השבת" וכבד את אביך ואת אמך". הלוח השמאלי מתחיל במצוות שבמעשה – "לא תרצח", "לא תגנוב", ומסתיים במצווה שבמחשבה – "לא תחמוד". מכאן נלמד מסר חשוב – במצוות שבין אדם לאלוקים יש לנו נטייה לחשוב שהעיקר הוא המחשבה, "אני יהודי בלב, למי אכפת אם אני שומר שבת בפועל?" באה התורה ואומרת: דע ש"אנוכי ה' אלוקיך" בא לידי ביטוי ב"זכור את יום השבת". ולעומת זאת, במצוות שבין אדם לחברו – אנו נוטים לחשוב שהעיקר הוא המעשה, "אבל מה אכפת לחבר שלי מה אני חושב עליו?" באה התורה ואומרת: דע לך שהציווי "לא תרצח" בא לידי ביטוי ב"לא תחמוד"…

יהי רצון שנראה תמיד מעלת חברינו ולא חסרונם, ונזכה ללמוד וללמד, לשמור ולעשות.

זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.

דילוג לתוכן