מבזקים
תגובה מהירה באשדוד: נעצר חשוד שתקף קשיש ושיסה בו את כלבו "מעשים קטנים עושים הבדל גדול": טור דעה מאת רונה פלדמן משהו חייב להשתנות! טור דעה מאת אביב גרוס, תלמידת בית הספר הדמוקרטי ביבנה השף צ’רלי פדידה מצטרף לפטרה ומוביל שדרוג של מיליון שקל במסעדה האשדודית 8.5 מיליון ש״ח בחשד: פרשת הבנייה מראשון לציון נחשפת רחוב דוד רזיאל ברמלה: שתי נשים נפגעו בתאונה תאונת עבודה באשקלון: גבר נפל ממשאית שא נור חוזרת לכותרות: התמיכה שמגיעה מהולנד בת ים זוכרת: הצדעה ללוחמים ששינו את ההיסטוריה רמלה חוגגת: ערב ענק עם כוכבים, מוזיקה ואווירה ישראלית דימונה מתחזקת: שירותי רפואה חדשים קרוב לבית בית שמש, יבנה, ירושלים, ראשון לציון וחולון: מצוד אחרי הצתה מאחורי הדלתות הסגורות: תל אביב חושפת את הסודות חשמל מהשמש בדימונה: המחיר הנמוך בישראל יוצא לדרך שדרות חוגגת היסטוריה: מ.כ חוזרת לליגה א׳ אחרי 58 שנים 4 הרוגים ב – 9 שעות: הכבישים בראשון לציון ובערבה גבו מחיר כבד נוסעים ברחובות? חסימה זמנית ברחוב רמב״ם מהכיתה להייטק: כך מחברים את דור העתיד בנתיבות הטרנד מגיע לאור יהודה: ערבית מדוברת ושוק ההון רחובות סוגרת ברזים: מיליונים נחסכים מרכבי העירייה

פרשת ויחי: עד מתי נסתכל אחורה? | הרב ישראל חממי

בפרשתנו מסופר כי יעקב שוכב על ערש דווי, ובנו יוסף מגיע אליו בלוויית בניו, מנשה ואפרים. יעקב פונה ליוסף ומציע לברך את בניו לפני מותו. יוסף מעמיד את מנשה לימינו של יעקב ואת אפרים לשמאלו של יעקב. אך יעקב משכל את ידיו, ומניח את ידו הימנית על אפרים העומד לשמאלו ואת ידו השמאלית על מנשה
כשהיה המגיד ממזריטש ילד כבן ארבע, פרצה שריפה גדולה בביתו. כל הבית על תכולתו נשרף כליל. כשראה הילד את אמו יושבת ובוכה, שאל על מה היא מצטערת כל כך. אמרה לו האם: "אינני בוכה על הבית שנשרף וגם איני בוכה על מה שהיה בתוך הבית. אני בוכה על דבר אחד, הייתה לנו בבית מגילת יוחסין שסיפרה את הייחוס המפואר שלנו מדורי דורות, ועליה אני מצטערת". מיד אמר לה הילד: "אם כך, אל תבכי, אימא. אני מבטיח לך שאני יתחיל מגילת יוחסין חדשה ומפוארת…"
בפרשתנו מסופר כי יעקב שוכב על ערש דווי, ובנו יוסף מגיע אליו בלוויית בניו, מנשה ואפרים. יעקב פונה ליוסף ומציע לברך את בניו לפני מותו. יוסף מעמיד את מנשה לימינו של יעקב ואת אפרים לשמאלו של יעקב. אך יעקב משכל את ידיו, ומניח את ידו הימנית על אפרים העומד לשמאלו ואת ידו השמאלית על מנשה. יוסף מזדעק ואומר: "אבא, אתה טועה! מנשה הוא הבכור, ועליו צריכה להיות מונחת יד ימין". אבל יעקב מרגיע אותו: "ידעתי, בני, ידעתי, גם הוא יהיה לעם, אבל האח הצעיר יגדל ממנו". כדי להבין את ה"ויכוח" בין יעקב ליוסף עלינו לחזור קצת אחורה, וללמוד מה הייתה הסיבה לשמות שניתנו למנשה ואפרים. מנשה – "כי נשני אלוקים את כל עמלי ואת כל בית אבי", ואפרים – "כי הפרני אלוקים בארץ עניי". יוסף רואה חשיבות גדולה ב'מנשה', שמסמל את ההתרפקות על בית אבא, את הגאווה על היותו בן של יעקב אבינו. אבל יעקב אומר לו ש'אפרים' חשוב יותר – אין להסתפק בהתרפקות על העבר. יש לחיות את ה'כאן' ואת ה'עכשיו', ולראות כיצד אני ממשיך את דרכי אבי בחיי העכשוויים.
▪▪▪
לכל אחד מאתנו יש רגעי געגועים לזמנים אחרים – לתפילה המיוחדת "כשהייתי הולך עם אבא לבית הכנסת", לסדר פסח המיוחד "שהיה אצל סבתא", או אפילו לארוחת שישי המיוחדת "שהייתה לנו עם חב"ד בקמפוס"… בא יעקב אבינו ומלמד אותנו – "תעשו את זה בבית!" הבא את העבר אל ההווה, ובמקום להיות כל הזמן במצב של 'מנשה', תהיה במצב של 'אפרים', תראה איך אתה יכול להפרות את עצמך ואת סביבתך, ולעשות את הדברים היפים הללו, שאתה נזכר בהם בערגה, גם אצלך בבית, בעבודה ובכל מקום שתהיה. כולנו אוהבים לספר על הסבא המיוחד שהיה לנו. אך במקום לשבת בחוסר מעש ולעסוק בנוסטלגיות, מוטב לעבוד ולהתקדם – כדי שהנכדים שלנו יוכלו לספר בגאווה על הסבא שלהם.
▪▪▪
יהי רצון שהקב"ה ייתן לנו סוף סוף את האפשרות לראות את בית המקדש השלישי, ובמקום להתרפק על זיכרונם של בתי מקדש שהיו ואינם, נזכה לראות את הכוהנים בעבודתם ואת הלווים בזמרתם בקרוב ממש.

◼️ הצטרפו לחדשות דת ומסורת בווטסאפ לחצו כאן

צילום: ארכיון

דילוג לתוכן