הסקר מגלה כי 25% מהציבור סבור ששירותי הבריאות במדינה אינם ניתנים באיכות סבירה וכשני שליש סבורים ששירותי הבריאות ניתנים בפרק זמן שאינו סביר.
כך למשל, 65% מהציבור סבור כי המתנה לרופא משפחה מעל יומיים היא לא סבירה, 42% סבורים כי המתנה של עד שבוע לאולטרסאונד ובדיקות דימות אינה סבירה, 65% סבורים כי לא צריך לחכות לרופא שיניים במקרה דחוף מעל יומיים, ואילו בתחום של טיפולים בריאות הנפש – 55% סבורים שזה סביר לחכות עד חודש.
בנוסף, המחקר, שבוצע במימון המכון הלאומי לחקר מדיניות ושירותי הבריאות, בדק כיצד הציבור מגדיר כסביר את המרחק לקבלת מגוון שירותים רפואיים. רבע הגדיר מרחק של מעל כחצי שעה לרפואת משפחה ורכישת תרופות כלא סביר.
עבור ילדים או קשישים, נמצא כי הציבור דורש הגדרה של זמן ומרחק קצרים יותר, באופן שמשקף את הרגישות והחשיבות של נגישות מיידית לשירותים רפואיים עבור אוכלוסיות אלו. כך לדוגמה, 74% מהציבור סבור שהמתנה לרופא משפחה מעל יומיים עבור טיפול בילד או קשיש היא לא סבירה, בהשוואה ל 65% עבור מטופל שאינו קשיש או ילד.
בנוסף, המחקר בדק גם את עמדתם של קובעי מדיניות ואנשי אקדמיה באותם נושאים עליהם נשאל הציבור ונחשף כי ישנם פערים בין הציבור לאנשי המקצוע. כך למשל, בעוד שהציבור נוטה להעדיף הרחבת שירותים פיזיים, כמו הגדלת כוח אדם ותשתיות , המומחים תומכים יותר בפתרונות טכנולוגיים כמו טלרפואה, והעדפת מטופלים לפי קריטריונים. פער זה בולט במיוחד בתחום הטלרפואה, כאשר 37% מהמומחים רואים בה פתרון ראשון במעלה, לעומת 8% בלבד מהציבור.
ד"ר רועי ברנע, חוקר ראשי במכון אסותא לחקר מדיניות הבריאות ועורך המחקר: "היעדר הגדרה ברורה ל'סביר' יוצר אי ודאות ומוביל לאי-שוויון בנגישות לשירותי הבריאות. בעוד שבמדינות מפותחות בעולם קיימים כבר מדדים מחייבים בנושא, המחקר שלנו מספק לראשונה תמונת מצב אובייקטיבית על תפיסות הציבור ואנשי המקצוע בישראל. ממצאים אלו, לצד הכלים שהמחקר מציע, מהווים מפת דרכים ברורה למשרד הבריאות ולקופות החולים לאימוץ ערכי סף מוגדרים. יישום מדדים אלו יאפשר להגביר את השקיפות, לחזק את אמון הציבור במערכת הבריאות, ולשפר את איכות השירותים הניתנים לאזרחי ישראל".
◼️ חדשות מהארץ ומהעולם בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות בריאות ורפואה בווטסאפ לחצו כאן
