פרשת השבוע: במדבר
חומש במדבר שנקרא גם חומש הדרכים, חומש המסע, חומש הפיקודים וחומש הסיבוכים, מתאר גם את מסעם של בני ישראל במדבר, ופותח במניין בני ישראל בשנה השנית בצאתם ממצרים.
לכאורה מקשה הדבר, שהלא גם בסוף פרשת פקודי מנו את בני ישראל, ולפיכך למה ראה הכתוב את הצורך לחזור ולמנותם? נראה לומר שמתוך חיבתם ואהבתם למקום, מנה אותם כמונה מרגליות ואבנים יפות וטובות.
המניין מצד אחד פורט את מספר נפשות בני ישראל, ומתאר את התמונה הכללית של האומה. המיוחד בעם ישראל בעובדה שאומתנו מבטאת הלכה למעשה את נשמת האומה- כנסת ישראל, למדך שבעם ישראל ישנה מציאות נשמתית כוללת הנקראת כנסת ישראל ומתוך מדרגה זו מקבל כל אחד ואחד מאיתנו ביטוי אישי למדרגה הכללית שממנה הוא נחצב.
נשמת האומה יש בה שלמות ואחדות מלאה לריבונו של עולם. בנשמת האומה מתקיים הפסוק "כולך יפה רעייתי ומום אין בך"- האומה אין בה חיסרון; לעיתים הפרטים שבה יוצאים מהטבע שלהם וחוטאים, אבל החטא לא יתמיד, שכן המצב הטבעי של כל אחד ואחד מאתנו הינו לשאוף ולהתאחד בעניין האלוהי.
לכן, התורה חוזרת ומונה כל אחד ואחד וגם את הכלל לחטיבה אחת. כל אחד ואחד מהשבטים מגלה גם אפיון שמיוחד רק לו, כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות, דבר הבא לידי ביטוי באופיו השונה של כל אחד מהשבטים. ללמדך שריבוי הגוונים באומה אינו ממעיט את האחדות שבתוכה, אלא מאפשר הרמוניה גדולה לחיות בחיים ושלווה.
כל שבט מבטא את הייחודיות שלו ומאפשר לגלות ביטויים שונים משאר השבטים שעל ידו ובאמצעותו הוא מעצים את כוחות האומה.
כך לעיתים, יכול האדם לחשוב שאולי האחידות טובה יותר, כלומר שכולם יחשבו וידברו באותו האופן והשפה ושכך יהיה הדבר קל יותר, אבל אין זה נכון- כשם שלצורך בניין שלם אנו זקוקים גם למתכת, גם לעצים וגם למסמרים על מנת שהבניין יהיה חזק, איתן והרמוני, כך בבניין האומה- השוני שבין האנשים והשבטים באומה הוא שמאפשר לבטא הרמוניה גדולה יותר.
דבר דומה אנו גם מוצאים בתזמורת גדולה- הכלים אינם מאותו המין והסוג, אלא מסוגים שונים וריבוי הכלים הוא שמאפשר לגלות שירה הרבה יותר שלמה והרמונית, ועל כך נאמר- "אל תקרי בנייך אלא בונייך", שההיבטים השונים לגוונים השונים באומה הם אלה שמאפשרים לנו לחיות בחיים שלווים והרמוניים.
הכותב הרב שלמה לוי ראש ישיבת ההסדר ראשון לציון ונשיא הגרעין התורני ראשון לציון.
