דיירת מרחובות שהעלילה עלילות שווא על בעל דירה בתוכנית "הכל כלול" בערוץ 10 (13 כיום), תשלם פיצוי של כ-100 אלף ש"ח לבעל הדירה – תושב גדרה בגין לשון הרע. כך עולה מפסק דין של השופט רפי ארניה מבית משפט השלום בראשל"צ בעקבות תביעה שהגיש בעל הדירה באמצעות עורכת הדין נחל אוזלבו.
בכתבה שפורסמה כנגד בעל הדירה, שם הוצגה תמונתו של בעל הדירה מכף רגל ועד ראש, התראיינה הדיירת והציגה את בעל הדירה כעבריין מין סדרתי, שצפה בה כביכול מרחוק במצלמות ומיקרופונים שהותקנו בדירה, עליהן לא ידעה לטענתה.
לאחר ניהול משפט בין הצדדים שארך כ-4 שנים, הביא בעל הדירה עדים ומומחים מטעמו כולל מומחה אבטחה ומערכות מידע שבדק את המכשיר המקליט שהיה מצוי בבית. מהבדיקה עלה, כי לא ניתן היה לצפות בצפייה מרחוק במצלמות בתאריכים הרלוונטיים ממועד תחילת השכירות, כי המצלמה בחדר השינה כלל לא היתה מחוברת למכשיר המקליט וכי המיקרופונים כלל לא עבדו. חמור מכך –התמונות שהוצגו בכתבה כלקוחות כביכול מהמכשיר המקליט של בעל הדירה, נלקחו בכלל ממכשיר מקליט של בנה של הדיירת, מומחה מצלמות בעצמו, אשר חיבור מכשיר מקליט משלו למצלמת חדר השינה וביים את התמונות שפורסמו בכתבה, תוך הטעיית הצופים לחשוב כאילו מדובר בצילומים מתוך המקליט של בעל הדירה.
הנתבעת טענה להגנת אמת הפרסום והגנת תום הלב, אולם הגנות אלה, אינן יכולות לעמוד לה, שכן דבריה לא היו אמת ואף היו רחוקים מאוד מהאמת כדברי ביהמ"ש בפסק הדין. ביהמ"ש קיבל את טענת בעל הדירה שנטענה ע"י עו"ד נחל אוזלבו, וקבע כי הנתבעת פעלה בכוונה לפגוע בבעל הדירה ובחרה לתקוף אותו בכל חזית אפשרית, בן אם רלוונטית או לא רלוונטית לסכסוך, תוך שהיא מנהלת כנגדו "קמפיין". מפסק הדין עולה כי לא הסתפקה בהגשת תלונה למשטרה שבדקה את המקליט של בעל הדירה במעבדה ולא נמצא תיעוד לצפייה מרחוק וצו למניעת הטרדה שנדחו, שהן חזיתות רלוונטיות לבירור המחלוקת, אלא הגישה נגדו תלונה לעירייה בטענה כי בנה מחסן ללא היתר, הגישה נגדו תלונה למד"א שם התנדב במשך שנים רבות, שוחחה עם מקורבים של בעל הדירה, עם בת זוגו לשעבר- אותם לא הכירה קודם, במטרה להשחיר את פניו.
ביהמ"ש קבע כי אין ספק שבמקרה זה מדובר בתפוצה גדולה מאוד יחסית של פרסומים פוגעניים שפרסמה הדיירת כנגד בעל הדירה ובמיוחד כאשר הכתבה פורסמה גם באתר הפייסבוק של התכנית באינטרנט וכן שודרה בשידורים חוזרים.
מהתביעה שהוגשה כאמור בשם בעל הדירה ע"י עו"ד נחל אוזלבו עולה כי בעל בית מרחובות השכיר את ביתו לדיירת וכיוון שהוא היה אמור לטוס לחו"ל, שבוע לפני כניסת החוזה לתוקף, בעל הבית מסר לדיירת את המפתחות לצורך הכנסת חפציה. זאת כי לטענתה, היא היתה חייבת לפנות את תכולת הדירה בה היא מתגוררת. לטענת בעל הבית סוכם בין השניים כי עם חזרתו לארץ ב-2.9.17 יחתמו על החוזה שתוקפו יחול באחד לספטמבר. לטענתו, בעת מסירת המפתחות עדכן את הדיירת כי בדירה מותקנות מצלמות בתוך הדירה ומצלמות בחצר הבית, והציע לה לרכוש את המערכת של המצלמות שכוללת גם מכשיר הקלטה. כיוון שהדיירת לא היתה מעונינת ברכישת הציוד, הוא סיכם איתה שעם חזרתו מחו"ל ינתק את המצלמות מהמקלט. לטענת הדיירת, בעל הבית סיפר לה רק על המצלמות שהותקנו בחצר הבית.
לאחר שחזר מחו"ל בעל הבית חתך את כבל הרשת וכשביקש ממנה לחתום על החוזה היא התחמקה ואף החליפה את המנעול בחצר ללא הסכמתו. לאור סירובה לחתום על החוזה, בעל הדירה הגיש נגדה תלונה במשטרה על הסגת גבול ואז גילה להפתעתו שהדיירת הקדימה אותו והגישה נגדו תלונה במשטרה על פגיעה בפרטיות שנסגרה מחוסר אשמה. בתלונה טענה הדיירת כי בנה גילה מצלמה נסתרת בחדר השינה המכוונת למיטתה ומצלמה נסתרת נוספת בסלון שמחוברת למיקרופון מקליט. בנוסף הוציאה נגדו צו על הטרדה מאיימת שבוטל אף הוא. בסיום הדיון בצו בביהמ"ש, הדיירת התלוננה למחלקת הפיקוח בעיריית רחובות על כך שהמחסן בחצר הבית נבנה ללא היתר והתלוננה באגף לאיכות הסביבה כי על המחסן הותקן גג אסבסט. לאחר סגירת התיק במשטרה, הדיירת התלוננה במח"ש כי השוטרים סגרו את התיק בגלל היכרותו עימם.
לאחר שבעל הבית הגיש נגדה תביעה לפינוי הדירה – הדירה פונתה. 10 ימים לאחר שהתפנתה, הדיירת יצרה קשר כאמור עם "הכל כלול". השופט קבע כי הדיירת לא ידעה על המצלמות שהותקנו בסלון ובחדר השינה וכי מצלמת חדר השינה לא היתה פעילה, וגם לא הייתה אפשרות צפייה מרחוק או חיבור של מיקרופונים כפי שהוצג באופן כוזב בכתבה. השופט ציין כי רק המצלמה בסלון צילמה ותוצריה נשמרו במקלט שהיו בחזקתה של הדיירת ולא ניתן היה לצפות בהם מרחוק. יחד עם זאת הוא פסק כי על בעל הבית לשלם לדיירת פיצוי של 20 אלף שקלים עבור פגיעה בפרטיות במהלך חודש ספטמבר בגין צילום והסרטת סלון הבית ושמירת החומרים במקלט שהיה בחזקתה.
