בתערוכה אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ, שמעי דבר מפגישה בין עפרה צימבליסטה (1939–2014) ואלה ליטביץ, אמניות מדורות שונים החולקות משיכה עיקשת ורבת־עוצמה אל האדמה, שהיא להן מושא־חקר מתמשך. מפגש זה מזמן קריאה רב־שכבתית של (ה)אדמה כמרחב של זמן, זיכרון וזהות.
תערוכה מוצגת סדרת חתכי האדמה (1984) של עפרה צימבליסטה, תבליטים גדולי־ממדים של שכבות אדמה הכלואות במסגרות ברזל, המאזכרים דגימות קרקע מדעיות. פני השטח המעובדים משמרים את האורגניות של החומר ומדמים תהליכי שיקוע ובלייה ארוכי שנים. עם זאת, קנה המידה האנושי שולל את ההקשר המחקרי והופך אותם לצוהר מונומנטלי אל קרביה של האדמה. חתכי האדמה חושפים מבט של השתאות והערצה, עמידותה של האדמה הנשגבת והעל־זמנית מול ארעיותו של האדם.
מול עמדה רומנטית זו ניצבת עבודתה החדשה של אלה ליטביץ, אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ, שמעי דבר (2026) הבוחנת את המציאות הישראלית העכשווית מתוך תחושת ערעור ביחס למקום. בחיפוש עקר אחר אובייקטיביות החלה לאסוף דגימות קרקע, כמי שמבקשת להגדיר מחדש את החומר הבסיסי ביותר ממנו מורכב המרחב. בניסיון לבחון את יחסיה עם האדמה הולכת ליטביץ בעקבות הגותו הדואלית של גסטון בשלאר שראה באדמה חומר המאפשר מנוחה, התמסרות ובטחון ובה בעת יסוד של התנגדות טעון ומסוכסך.
כבכרוניקה של כשלון ידוע מראש, ליטביץ מנסה להפריד בין החומר הממשי לבין המטענים שהוא נושא. הרוח, הזיכרון והמשמעויות הפוליטיות והתרבותיות שבני האדם רואים בו. באמצעות מהלך סמי־מדעי, חזרה ליטביץ על פעולה של דילול וניקוי של האדמה עד כדי צמצום מירבי. מהתמיסה יצרה שנים־עשר אקוורלים עדינים, היוצרים קו אופק מנטלי מדומיין כהצעה לנוף אחר. לצדם מוצג בקבוק ובו תמיסה מזוקקת מאדמת הבית, בתהליך הומאופתי של פוטנטיזציה, דילול וניעור, נותר בו, רק זיכרון החומר הנוזל השקוף נושא את חותמה האנרגטי של האדמה שעברה דרכו, כמו גם את מטעניה הרגשיים והרעיוניים. הכוס המונחת לצדו מחדדת את המתח בין ריפוי לסכנה ומזמינה ללגום מזיכרון האדמה.
בין צימבליסטה לליטביץ נפרש מרחב שבו חומר ורוח, גוף ודמיון, מדע ומטפיזיקה כרוכים זה בזה. בתוך המתח שבין הארץ המדומיינת לבין הגיאוגרפיה הממשית, מציעה התערוכה אפשרות לחשוב מחדש על המקום ועל היחסים שאנו מקיימים עמו.
אלה ליטביץ (1982) אמנית רב־תחומית החיה ויוצרת בתל אביב–יפו. בעבודתה היא חוקרת נופים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים תוך ניכוס והתמרה של אלמנטים פיזיים הקשורים לארץ, ממשית או מדומיינת. ליטביץ היא בוגרת HISK בגנט (2015) ובעלת תואר BFA מבצלאל (2009). עבודותיה הוצגו בתערוכות יחיד במוסדות מרכזיים בארץ ובעולם ובהם CCA תל אביב, מוזיאון חיפה לאמנות, Kunst Halle Sankt Gallen, Centre d’Art La Panera, ,מוזיאון פתח תקווה ועוד. עבודותיה נכללות באוספים של מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב, Kunsthaus Zürich, S.M.A.K גנט, מרכז פומפידו ואחרים. בשנת 2024 זכתה בפרס ביאטריס ס. קולינר לאמן ישראלי צעיר מטעם מוזיאון ישראל.
עפרה צימבליסטה (1939-2014) אמנית ישראלית שפסליה המוצבים במרחבים ציבוריים בארץ ובעולם נחרטו בזיכרון הקולקטיבי. עבודותיה דיברו לקהל רחב ולא רק לקהילת האמנות. ב“להקות” הדמויות שלה, נשים, גברים וילדים יצרה מופעים פיסוליים רבי משתתפים לצד מופעי יחיד, שהוצבו בבימות משתנות. באמצעות מחשבה מרחבית ותכנון מוקפד יצרה כוריאוגרפיות פיסוליות ייחודיות.
גלריה צימבליסטה מרכז חדש לאמנות עכשווית ובית לאמנות פלסטית ולמוזיקה על שם האמנית עפרה צימבליסטה. הגלריה נפתחה בנובמבר 2024 בדרום־מזרח תל אביב ופועלת לקידום אמנות רב־תחומית, דיאלוג תרבותי ופעילות קהילתית. הגלריה הוקמה ביוזמת המוזיקאי חן צימבליסטה, מייסד עמותת מפעל המוזיקה ופרויקט קול השלום.
אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ, שמעי דבר
Eretz, Eretz, Āretz: hear the word
5 במרץ- 20 במאי 2026
פתיחה חגיגית: 5 במרץ בשעה 20:00
שיח גלריה: 21 במרץ בשעה 11:00
שעות פתיחה:
ג’–ה’ 11:00–16:00
ו’ 10:00–13:00
גלריה צימבליסטה
כתובת: שיבת ציון 36, תל אביב
הכניסה חופשית
◼️ חדשות תל אביב יפו בווטסאפ לחצו כאן
