הזמר עידן עמדי שנפצע קשה בקרבות בעזה – וניצל, כתב רשומה מרגשת במלאת 30 למותו של חברו עקיבא יסינסקי הי"ד.
עקיבוש 30 יום עברו,
שאלתי את עצמי הרבה מאיפה להתחיל לדבר היום, בכנות אני לא מעכל, הכל מרגיש לי מוזר וארעי בחודש האחרון, אבל יש רגעים בלילה שאני נזכר בשבת האחרונה שלנו יחד ושוב פעם חוזרת אליי התחושה שלכל יש סיבה.
אתחיל בהתחלה כמה חודשים אחרי שהתקבלנו
לצוות, היינו בתעסוקה מבצעית בגזרת רמה, התעסוקה הזו נפלה על חגי תשרי.
כולנו שהיינו חדשים הוקפצנו לא פעם על מדי א׳ בדרכנו הביתה להפס״ד או למעצר כזה או אחר.
לילה אחד בחג הסוכות חזרנו ממעצר של מבוקש בשעת לילה מאוחרת,
אתה ידעת שמכל החבר׳ה אותי יהיה הכי קל לשבור בבקשה שלך לישון בסוכה הגדולה שבבסיס.
היה קפוא בחוץ עקיבא, ואתה התעקשת לישון בסוכה, אחרי כמה דקות זרמתי עם השטויות שלך לקחנו שקי שינה ושמיכות וישנו על השולחנות בסוכה,
רגע לפני שנרדמתי אמרתי לך שלא תעז להעיר אותי לתפילה בבוקר.
בשעת בוקר מוקדמת כבר היית על מדים עם הסידור הקטן בידך, דמות שכולם הכירו, שהגדירה אותך,
ניערת אותי בשק השינה ואמרת לי משפט שעוד אומר לעצמי כלכך הרבה פעמים בחיים,
בכל פעם שיהיה לי קר בכל פעם שאתלונן או אתקרבן, בכל פעם שאתעטף ברחמים עצמיים,
אמרת ׳קום עמדי, תתגבר כארי.׳
התעצבנתי שהערת אותי אבל קמתי כי זה אתה וקשה להגיד לך לא וגם כי בחיים לא הייתי נותן לך לראות אותי מוותר לעצמי.
העקשנות הזו שלך היפה ליוותה אותנו לאורך כל השירות, שכבר הפכתי להיות סמל ואתה אחראי על התוד״א ועל אימוני הצלפים, התעקשת שנבוא כולם לשירותים בבסיס, מילאת את הכיור במים והראת לכולנו איך כל כדור נע בתוך המים עד ליעדו,
אף אחד מאיתנו לא הבין למה זה כלכך משנה,
רק שנים אחרי שהתחלתי להגיע לשיר במכוני שיקום לפצועי צה״ל, שהיו מסמנים לי איפה נכנס הכדור ומאיפה יצא, ידעתי להיות יותר מזמר,
יותר מחייל ומפקד פשוט, ידעתי להסביר למה הכדור נע ככה, באופן מוזר בשיחה כזו הייתי שובר את הקרח.
היית שב וחוזר על נתונים מוזרים על מסוקי אוייב וטנקי אוייב,
היית יודע הכל, כמה אנשי צוות ומה החימוש של כל אחד.
היית חטיבת מחקר בלוחם בודד,
יורד לכל פרט, רוצה להבין. כמה חסר לנו כאלה היום, בצבא, בהנהגה, בעם שלנו.
אחרי שנים ביחד במילואים, הודעתי לכם שנמאס לי לפקד ואני עובר ליחידה אחרת,
התקשרת אליי ובדרכך הצינית נתת לי להרגיש שאתה מאוכזב ממני ׳אוו דובדבנצ׳יק, החלטת לעזוב אותנו.׳ ורגע אחרי חזרת להיות רציני אמרת שיש להם בדובדבן מלא רובי צלפים ושאולי אצליח לארגן לך משם אחד.
כזה היית.
רצית להילחם, אהבת את זה, חיית את זה,
וזה נותן לי נחמה מסויימת, שנהרגת כשאתה לוחם למען המדינה שלנו שכלכך אהבת.
רצה הגורל והתאחדנו שוב במלחמה,
בשבת האחרונה שלנו ביחד, אולגה שלחה לך עוגת פירות וקצפת של מיקי שמו, ישבנו שלושתינו, אתה, סורו ואני ואכלנו אותה בתאווה גדולה.
זו הפעם האחרונה שהיה לי טעים.
אתה חזרת ואמרת שיש עוגה אפילו יותר טעימה מזו ואולגה תמצא ותביא אותה בפעם הבאה.
באותה שבת נפתחת, דיברת כמו שלא דיברת מעולם, את הפרטים אשמור בנינו אבל הכנות שלך באותה שבת הולכת איתי ואני חושב על השיחה הזו בכל יום.
אני מקווה שאעמוד בדברים שהיו חשובים לך,
אני מתפלל שאלוהים יתן לי כוח לקבל החלטות נכונות וטובות כפי שהיה לך חשוב.
אני מדמיין אותך שם למעלה, אולי כבר פגשת את אלכסיי ואתם צופים בנו כרגע, תתן לו גם חיבוק ממני, מקווה ששם יש את העוגה שרצית,
אני בטוח שאלוהים לקח אותך אליו כי הוא היה צריך מישהו שיעשה שם סדר בבלאגן,
שיבין איך להפעיל דברים שכשלו מלעבוד,
שיחקור איזה נושא לא פתור.
לא מזמן אולגה סיפרה לי שבאחת השיחות הראשונות שלכם שלחת לה שיר שלי
׳כאב של לוחמים׳, היא סיפרה לי שהתרגשה מהמחווה הזו שלך, גבר חזק ששולח שירים.
הופתעתי מזה מאוד, אולי נסית לספר לה שכואב לך גם, להראות לה את הלב הענקי שלך דרך זה,
אולי זה בכלל רוזיו ייעץ לך, זה מרגיש כמו טכניקת חיזור שלו.
לעולם לא אדע, אבל לא מתווכחים עם נוב׳ 6.
אני אוהב אותך, אני מתגעגע אלייך.
כולנו מתגעגעים.
לא נשכח אותך לעולם.
תנוח אחי היקר, שיהיה לך כוח לעזור לאלוהים לסדר את העניינים שם למעלה.
אנחנו צריכים את זה היום יותר מתמיד.
◼️ לקבוצת חדשות ירושלים והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן
◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – תרבות, בילוי ופנאי לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – רכילות וברנז’ה, בידור, טלוויזיה, מוסיקה לחצו כאן
