שמואל בוקסר, ראש עיריית נס ציונה, זוכר את הנספים: "את ממדי הזוועה לא ניתן לתפוס – אם נפש אחת בישראל היא עולם ומלואו, איך נבין את משמעות אבדנם של שישה מיליונים. את הרוע אי אפשר להסביר – לא מפלצות פעלו להשמיד את בני עמנו, אלא בני אנוש בשר ודם. את האדישות לעולם לא נוכל להבין – כי עצימת העיניים וההתעלמות המכוונת, הן שאפשרו לאש ההשמדה לבעור".
לדבריי בוקסר: "אבל הזמן יכול לגרום לנו לשכוח, ו״לשכוח את המתים זה כמעט כמו להרוג אותם שוב״. אז ליום אחד בשנה אנחנו זוכרים. גם אם לא הכרנו. גם אם נולדנו במקום ובזמן אחר. כולנו זוכרים. גם אם כמעט לא נשאר מי שיעזור לנו לזכור.
ביום הקדוש הזה אני בוחר להזכיר את אברהם צויגנבוים, זכרונו לברכה, תושב נס-ציונה ושורד השואה, שבשנה שעברה למדתי להכיר את סיפורו. אברהם היה אחד מהמוני המעפילים שעזבו את ארצם ומולדתם באירופה ועלו לארץ המובטחת. הוא עזב את עברו מאחור, ובסירת מעפילים נחת בחוף פלמחים והגיע לנס-ציונה בחרפת רעב.
אברהם, שהלך לעולמו בשנה החולפת, מסמל עבורי את רוח האדם, הגבורה, והעובדה שגם מתוך גיהנום המלחמה ותהומות השנאה האנושית, ידעו השורדים לעלות ולחיות בינינו כסימן לגורל המיוחד והמאחד, השראה וחומת מגן רוחנית לחוסן ולעוצמתו של עם ישראל. סיפור זה מגיע מתקופה אחרת. של ישוב יהודי החי בצנע וצניעות, פצוע ושותת דם, אך רווי בתחושה של ערבות הדדית ושותפות גורל. אנו לעולם לא נבין את אשר חווה אברהם ואיתו כל מי שהיה שם באירופה של מלחמת העולם השנייה. אנו בנים ובנות לתקופה אחרת, עם אתגרים ומאבקים משלה. אך זהו החוט המקשר שלנו, הסמל, המופת והזיכרון. שעליו נשמור ואותו נחזיק קרוב אל ליבנו. לפני מספר חודשים ציינו את יום השנה ה- 75 לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, סמל לזוועה שעבר עם ישראל ולניסיון הארור להחריבו. אך בניגוד לאז, היום, אנו עם חופשי בארצנו, עם עצמאי, חזק ומשגשג, שהצליח להתרומם מהאפר של אדמת אירופה ולהקים מחדש את מולדתו. קיומה של מדינת ישראל כמוה כהתרסה כנגד העומדים עלינו לכלותינו, חיינו כאן זהו הניצחון האמיתי של עם ישראל, וזאת הצוואה של אלו שנשארו מאחור.
את ליל הסדר השנה חגגנו תחת עוצר לאומי ובמרחק ממשפחותינו ואהובינו. הסמיכות של חג הפסח ויום השואה מזכירה לנו שהחירות והעצמאות הן חלק בלתי נפרד מהתודעה של כולנו, כבני אדם, ישראלים ויהודים. אנו מספרים לבנינו ובנותינו את היציאה מעבדות לחירות, ובאותה נשימה אנו מזכירים את טבח המיליונים והנה, סיפור תולדתנו המורכב הרווי בכאב אינסופי אך גם בגבורה ובתושייה. מהעבדות המצרית יצאנו לחירות ולאיחודינו לעם. מתוך כבשני ההשמד וגיא צלמוות פרצנו אל התקומה והניצחון. כך עלינו להמשיך ולהאמין בכוחות העצומים של כולנו כאשר אנו מאוחדים, מושיטים יד אל הזולת, ומגלים פעם אחר פעם כי הדרך היא אמנם קשה ותובענית, אך עוצמתנו בלתי נדלית ואין בנו פחד לעמוד בניסיון נוסף, קשה ככל שיהיה".
בוקסר מוסיף: "תושבי נס-ציונה היקרים, שורדי השואה שעוד איתנו, בני הדור השני, משפחותיהם וכל קהילת העיר היקרה.
על אף הריחוק שנכפה עלינו, אני מעלה ביחד אתכם שוב את זיכרון השואה והגבורה. אני קורא לכולם, לשוב ללמוד, להזכיר ולזכור את סיפורי הרדיפה וההשמדה ומעשי הגבורה והתקומה. כי בזיכרונם נתחזק ונתעצם ונדע לעמוד בפני כל רעה שתגיע אל פתחנו. כי אנו חייבים לזכור. את מי שהיו ואינם, ואת מי שהצליחו להיאחז בחיים. כדי שלעולם לא עוד".
