שנת 2026 מסתמנת כאחת השנים המשמעותיות ביותר עבור תחום האגרו־וולטאי בישראל. במהלך השנה קודמו שינויים רגולטוריים שנועדו להקל על הקמת פרויקטים, ובהם עדכון ההסדרים התכנוניים במסגרת תמ"א 1 וקידום מהלכים להפחתת חסמים כלכליים, ובהם הקלות בהיטל ההשבחה במקרים מסוימים. צעדים אלה מבטאים את מדיניות המדינה לעודד שימוש דו־ייעודי בקרקע חקלאית, המאפשר לשלב בין ייצור חשמל מאנרגיה סולארית לבין המשך פעילות חקלאית.
למרות ההתקדמות הרגולטורית, הצלחתו של פרויקט אגרו־וולטאי אינה נקבעת רק על בסיס ההקלות החדשות. השאלה המרכזית נותרה האם הקרקע עצמה מתאימה לפרויקט, מבחינה חקלאית, תכנונית, הנדסית וכלכלית. הנה כל מה שרציתם לדעת בנושא:
בשנים האחרונות התחום צובר תאוצה גם בישראל, בעקבות התקדמות רגולטורית שמטרתה להסדיר שימוש דו־ייעודי בקרקע חקלאית. אולם למרות העניין הרב, חשוב להבין כי הקמת מערכת אגרו סולארית אינה מתחילה בבחירת פאנלים סולאריים או בחישוב תפוקת החשמל. השאלה הראשונה והחשובה ביותר היא האם הקרקע עצמה מתאימה לפרויקט.
התשובה אינה אחידה. כל קרקע נבחנת באופן פרטני, על בסיס שילוב של שיקולים חקלאיים, הנדסיים, תכנוניים, סביבתיים וכלכליים. בדיקת היתכנות מקצועית היא זו שמאפשרת להבין האם ניתן לשלב ייצור אנרגיה לצד המשך פעילות חקלאית, מבלי לפגוע בייעוד הקרקע וביכולת להמשיך ולעבד אותה לאורך שנים.
אגרו סולארי אינו שדה סולארי רגיל
אחת הטעויות הנפוצות היא להתייחס למערכת אגרו סולארית כאל גרסה מוגבהת של שדה פוטו־וולטאי רגיל. בפועל, מדובר בתפיסת תכנון שונה לחלוטין.
בשדה סולארי קונבנציונלי המטרה העיקרית היא למקסם את ייצור החשמל. לעומת זאת, במערכת אגרו־וולטאית יש שתי מטרות שצריכות להתקיים במקביל: ייצור חשמל ושמירה על פעילות חקלאית מיטבית. משמעות הדבר היא שכל החלטת תכנון, החל מגובה הקונסטרוקציה, דרך המרווחים בין השורות ועד רמת ההצללה, חייבת להתחשב גם בצורכי הגידול החקלאי ולא רק בתפוקת המערכת הסולארית.
זו גם הסיבה שהרגולציה בישראל מדגישה כי השימוש החקלאי בקרקע צריך להימשך לאורך חיי הפרויקט, ולא להוות שלב זמני בדרך להקמת מתקן לייצור חשמל.
למדו עוד על מערכת אגרו סולארית לענף החקלאות
מהם הגורמים שקובעים האם הקרקע מתאימה?
בדיקת התאמת הקרקע אינה מסתכמת בשטח הפנוי או בכמות שעות השמש. היא משלבת מספר תחומי ידע, שכל אחד מהם עשוי להשפיע על הצלחת הפרויקט.
| מדוע הוא חשוב? | תחום הבדיקה |
| קובע כיצד ניתן לתכנן את המערכת מבלי לפגוע בגידולים | סוג הפעילות החקלאית |
| משפיעים על תכנון היסודות, היציבות והקמת המערכת | מאפייני הקרקע |
| משפיע על היתכנות הפרויקט, על לוחות הזמנים ועל העלויות | חיבור לרשת החשמל |
| בוחנים האם ניתן לקדם את הפרויקט בהתאם להוראות התכנון והרישוי | רגולציה ותכנון |
| קרינה, רוחות, ניקוז ותנאי אקלים משפיעים על התכנון והתחזוקה | תנאי הסביבה |
| בוחנת האם הפרויקט צפוי להיות בר־קיימא לאורך זמן | כדאיות כלכלית |
דווקא השילוב בין כל הגורמים הללו הוא שמאפשר לקבל תמונה מלאה. קרקע גדולה אינה בהכרח מתאימה יותר מקרקע קטנה, ולעיתים חלקה בעלת תשתיות טובות וחיבור חשמל זמין תהיה כדאית יותר מפרויקט גדול הממוקם באזור שבו קיימות מגבלות תכנוניות או תשתיתיות.
סוג הגידול משפיע על תכנון המערכת
לא כל מערכת מתאימה לכל גידול.
מטע, כרם, חממה, גידולי שדה, שטחי מרעה או מבני משק מציבים דרישות שונות לחלוטין. לכל אחד מהם צרכים שונים מבחינת גובה המערכת, מעבר ציוד חקלאי, רמת ההצללה, שיטות ההשקיה והתחזוקה.
לכן, תכנון מקצועי אינו מתחיל בשאלה "כמה פאנלים ניתן להתקין", אלא בשאלה כיצד ניתן להמשיך לנהל את הפעילות החקלאית בצורה מיטבית גם לאחר הקמת המערכת.
מחקרים שנערכו בעולם מצביעים על כך שבחלק מסוגי הגידולים הצללה מבוקרת עשויה אף לתרום להפחתת עקת חום ולשיפור ניהול משק המים, אולם ההשפעה משתנה בהתאם לגידול, לאקלים ולתכנון המערכת, ולכן אין להסיק ממקרה אחד על כלל הפרויקטים.
מדוע חיבור לרשת החשמל חשוב לא פחות מהקרקע עצמה?
בעלי קרקעות רבים מתמקדים באופן טבעי במאפייני השטח, אך בפועל גם תשתיות החשמל הן חלק מרכזי מהתמונה.
במסגרת בדיקת ההיתכנות נבחנים, בין היתר, מיקום נקודות החיבור האפשריות, קיבולת הרשת באזור והצורך בהרחבת תשתיות. נתונים אלו עשויים להשפיע הן על עלויות הפרויקט והן על משך קידומו.
זו אחת הסיבות לכך ששני פרויקטים בעלי שטח דומה יכולים להוביל למסקנות שונות לחלוטין מבחינת היתכנותם.
רגולציה אינה מכשול, אלא חלק מהתכנון
בשנים האחרונות פעלה מדינת ישראל לקידום מסגרת תכנונית ייעודית למתקנים אגרו־וולטאיים, מתוך מטרה לאפשר שילוב בין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת לבין שמירה על קרקע חקלאית פעילה. בין היתר נקבעו עקרונות תכנון שמדגישים את המשך העיבוד החקלאי, התאמת המערכת לגידולים והצורך בבחינה מקצועית של כל פרויקט.
המשמעות עבור בעלי הקרקע היא שהרגולציה אינה רק שלב בירוקרטי שיש לעבור, אלא חלק בלתי נפרד מתהליך התכנון. בחינה מוקדמת של ההיבטים התכנוניים יכולה לחסוך זמן, עלויות ושינויים בהמשך הדרך.
טעויות שכדאי להימנע מהן
אחת הטעויות הנפוצות היא להתחיל לתכנן את המערכת לפני שבוצעה בדיקת היתכנות מלאה. טעות נוספת היא להעריך את כדאיות הפרויקט על בסיס גודל הקרקע בלבד, מבלי לבחון את התשתיות, הרגולציה והמאפיינים החקלאיים.
גם ההנחה שכל סוגי הגידולים מושפעים באופן דומה מהצללה אינה מדויקת. לכל גידול דרישות שונות, ולכן תכנון מערכת אגרו־וולטאית מחייב התאמה פרטנית ולא פתרון אחיד.
ניתן אף לפנות ליזמים על מנת להשכיר להם את הקרקע ולקבל תשלום חודשי עבור השכירות, כולם מרווחים, בעל הקרקע נהנה מתשלום חודשי קבוע ללא צורך בהשקעה עבור המערכת האגרו סולארית, היזם מרוויח מייצור החשמל, המדינה מרוויחה פעם אחת מהכנסות ממיסים ופעם נוספת המדינה נהנית מעצם ייצור אנרגיה ירוקה המסייע לה להגיע אל היעד שנקבע לשנת 2030, להגיע ל-30% ייצור אנרגיה ירוקה מכלל ייצור החשמל בישראל.
לסיכום,
אגרו סולארי אינו רק טכנולוגיה לייצור חשמל, אלא תפיסה של שימוש חכם יותר במשאב הקרקע. הצלחתו של פרויקט אינה נמדדת רק בכמות החשמל שתופק, אלא ביכולת לשלב בין אנרגיה מתחדשת לבין חקלאות פעילה לאורך שנים.
מסיבה זו, בדיקת התאמת הקרקע היא השלב החשוב ביותר בכל פרויקט. כאשר היא מבוצעת באופן מקצועי, תוך בחינת ההיבטים החקלאיים, ההנדסיים, התכנוניים והכלכליים, ניתן לקבל תמונה אמינה של פוטנציאל הפרויקט ולבסס את קבלת ההחלטות על נתונים ולא על הערכות.
נכתב באדיבות: רותם אנרגיה – הקמת מערכות סולאריות
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
