העיר רחובות הוגדרה ביום רביעי האחרון כ”מוקד סיכון” על ידי משרד הבריאות לאחר שנרשמה בה עלייה בתחלואה, שיעור של 3.1% במספר המאובחנים החדשים הנושאים את נגיף הקורונה – בקופת החולים מאוחדת לא מקלים ראש בנתונים אלו ונערכים בהתאם.
ממונה שעת חירום במחוז דרום ב”מאוחדת”, אייל הראל, מבהיר כי אין לזלזל כלל בקיומה של הקורונה. הראל משמש כיועץ אסטרטגי להיערכות במצבי חירום. ברזומה שלו עבודה במשרד ראש הממשלה, חבר בצוות הכנת התוכנית “נחשול בריא” ואף היה חבר בצוות ניהול המשברים במשרד הבטחון. אולם כזה משבר אף אחד לא חזה. לדבריו, “במשרד הבריאות קיימת תכנית עקרונית של התמודדות עם תרחיש מגפה בדגש על מגפת שפעת שנקראת ‘נחשול בריא’ – שהוכנה על ידי משרד הביטחון ומשרד הבריאות. עשינו תרגילים שבחנו התמודדות באירוע דומה, אבל הנגיף הזה הפתיע, בעיקר בצורה שהוא תוקף.
בתוכניות הקיימות התייחסנו לכלל האוכלוסייה וכאן הייתה אוכלוסייה מקומית שנפגעה יותר מאחרים, לצד אזורים שכלל לא נפגעו, ולכן נדרשה התאמת הנחיות לציבור. עלו הרבה מאוד שאלות בכל העולם ואני חושב שלמרות שההנחיות השתנו בקצב מהיר – בהתאם להתנהגות הנגיף והלמידה המהירה – באופן כללי ניתן לומר שמדינת ישראל הצליחה להכיל את ההתפשטות, בעיקר על ידי הקפדה של מרבית האוכלוסייה לפעול בהתאם להנחיות. אלא שלצערי בימים האחרונים, בעקבות מגמת התחלואה שירדה, כפי שמראים הנתונים, עובדה הזו גורמת לריפיון מוחלט במשמעת הציבורית. קיים חשש גדול להתפרצות שניה ובעקבות כך אנו, ב”מאוחדת” נערכים לגל שני בעיקר בהצטיידות, בהפקת לקחים ובהנגשת הרפואה ההיברידית לאוכלוסיות השונות עם דגש על אוכלוסיית הקשישים. בנקודה הזו אנו ניצבים בפני אתגר אך יחד עם זאת אני מאמין בעובדי “מאוחדת”, שיצליחו להתגבר על המשבר הזה ובכל מצב, אנו ערוכים לגל תחלואה שני שאף אחד לא יודע מתי הוא יבוא”.
איך בכל זאת נמנעים מאותו ‘גל שני’ שכולם מדברים עליו?
“פשוט נשמעים להוראות, עד שיגידו לנו אחרת או עד שיימצא חיסון. קיים זלזול מצד הציבור שלא נשמע להנחיות. אתן לך דוגמא: נכנסתי הבוקר לחנות, המוכר עם מסיכה, אני עם מסיכה, ואילו אמא עם שני תינוקות בלי מסכה. בעצם היא מסכנת את עצמה אבל גם אותנו – ומה תגיד? תעיר לה? הציבור חייב להבין: אנחנו לא יכולים להשפיע על הנגיף, אין כרגע חיסון. הנגיף קיים במדינה שלנו וזו עובדה. אנשים ממשיכים לחלות ואסור להתעלם מזה – אמנם במספרים קטנים אבל כל מספר כזה אומר שהנגיף עוד כאן. בקוריאה אדם אחד הדביק כמה מאות ואסור שזה יקרה כאן. צריך להבין שאנחנו לא יודעים איך הנגיף הזה פועל, זה לא כמו בכל מצב חירום רגיל בישראל. אין פה אזעקה, אין פיצוץ, אין רעידה, זה איום בלתי נראה שתוקף אותנו – אבל אם נתמגן נכון – נצליח להתמודד עם המחלה. מבחינתי מי שלא שם מסכה זה כמו אדם שבזמן אזעקה לא נכנס למרחב מוגן. הסבירות להישאר בחיים גדולה מאוד אם נכנסים למרחב מוגן ברגע שיש טיל – אבל אם עומדים בחוץ ומסתכלים על הטיל כשהוא מגיע, הסיכוי להיפגע או להיהרג הוא גדול מאוד ולכן אני פונה מכאן לציבור הקוראים, אנא מכם, מלאו אחר ההנחיות, תשמרו על עצמכם ונוכל להתמודד יותר טוב עם המחלה”.
