יש אנשים שצומחים במסדרונות האקדמיה, ויש כאלו שנולדים בתוך המורכבות הישראלית המזוקקת. מיטל כהן פומברג, יועצת תקשורת בכירה בעיריית קריית מלאכי, שייכת לסוג השני. מי שגדלה בעכו – עיר שהיא כור היתוך של דתיים וחילונים, יהודים וערבים – הביאה איתה לשלטון המקומי "חוכמת שטח" ששום משרד יח"צ תל-אביבי לא יכול לשכפל. היא לא מגיעה ממגדל השן; היא מגיעה מתוך העם, מתוך הבנה שדוברות היא בראש ובראשונה חיבור אנושי.
אחרי שבע שנים כדוברת המועצה האזורית נחל שורק, ובעשור שבו היא מלווה דמויות ציבוריות ומלכ"רים, מיטל מנהלת היום את הנרטיב של קריית מלאכי באחת התקופות המטלטלות שידעה המדינה. "להיות הקול של העיר זה לקחת חלק בעשייה הציבורית ולדעת שלמילים יש כוח אמיתי להשפיע, להרגיע ולחזק," היא אומרת. עבורה, כל הודעה לעיתונות היא הזדמנות לעצב מסר שמחבר בין הרשות לתושבים.
הקול של העיר: איך זה מרגיש להיות האישה שמעצבת את הנרטיב העירוני ומחליטה איך ה"סיפור" העירוני/קהילתי יסופר לציבור התושבים?
"זה מרגש מאוד. להיות הקול של העיר זה לא רק להעביר מידע, אלא לקחת חלק בעשייה הציבורית, לעצב מסרים, לחבר בין הרשות לבין התושבים, ולדעת שלמילים יש כוח אמיתי להשפיע, להרגיע, לחזק ולהניע. אני באה לתפקיד הזה מתוך חיבור עמוק לשטח ולאנשים. גדלתי בעכו עיר חמה ומעורבת, של עולים לצד צברים, דתיים לצד חילונים, מזרחים לצד אשכנזים, יהודים לצד ערבים. זהו מקום שעיצב בי היכרות אמיתית עם החברה הישראלית ועם המורכבויות שלה. אני לא מגיעה ממגדל השן, אלא מתוך העם, מתוך החיים עצמם וזה מלווה אותי בכל מסר שאני בוחרת לנסח".
העוגן בשגרה ובחירום: בתור מי שנמצאת במוקד העניינים 24/7, מאיפה את שואבת את הכוח לשמור על קור רוח ולהיות המקור המהימן ביותר עבור התושבים ברגעי לחץ ומלחמה?
"הכוח שלי מגיע קודם כול מהמשפחה שלי ומהחברות הקרובות שלי, שתומכות בי ומעניקות לי כוח, יציבות ואמונה גם בימים עמוסים ומאתגרים. אבל מעבר לזה, אני שואבת כוח גם מתחושת האחריות. כשאת מבינה שתושבים מחכים למסר ברור, אמין ומרגיע את מבינה שאין מקום לבלבול. דווקא ברגעי לחץ, חשוב לי להיות מדויקת, שקולה ואחראית, כדי לתת לתושבים תחושת ביטחון ועוגן בתוך המציאות המשתנה".
מנהיגות תחת אש: מהו הרגע המאתגר ביותר במלחמה שבו הרגשת שהדוברות היא לא רק מקצוע, אלא שליחות אמיתית למען החוסן של הבית והעיר?
"אחד הרגעים המרגשים והמטלטלים ביותר עבורי היה דברור השבתו של החטוף יוסף חיים אוחנה לעיר. אלו היו רגעים עוצמתיים מאוד, גם ברמה המקצועית וגם ברמה האישית והלאומית. התרגשתי להיות זו שמבשרת לציבור על השיבה, לדאוג שהסיפור יקבל את המקום הראוי לו בתקשורת, שיכתבו על ההשבה, ושהרגע הזה יקבל את הכבוד, הרגישות וההד הציבורי שהוא ראוי להם. באותם רגעים הרגשתי שאני לא רק מעבירה הודעה, אלא שותפה לרגעים היסטוריים. זה המחיש לי יותר מכל עד כמה דוברות ותקשורת הן לא רק מקצוע, אלא שליחות כזו שמחברת בין אנשים, מעצימה תקווה, ונותנת מקום לרגש ולחוסן של קהילה שלמה".
גאווה מקומית: מהו הפרויקט או הקמפיין שהובלת, שריגש אותך ברמה האישית ביותר כאישה וכתושבת המדינה?
"הפרויקט שריגש אותי במיוחד הוא קמפיין שילוט החוצות להעצמת נשים בעיר, שותפה לו שנתיים והוא מתקיים זו השנה השלישית ברציפות. כאישה, היה לי חשוב לקחת חלק במהלך שנותן מקום לנשים מהקהילה, מאיר את העשייה שלהן ומעביר מסר של עוצמה, השראה ונוכחות.
לצדו, גם קמפיין "חלומות" לתלמידות ולתלמידים העולים לכיתה א' היה עבורי מרגש מאוד כי הוא נוגע בדיוק במקום שבו עירייה פוגשת חלום, תקווה והתחלה חדשה".
ההשראה שלך: מי האישה שהיוותה עבורך מודל לחיקוי בתחילת הדרך, ואיך את משתדלת להעביר את ההשראה הזו הלאה לצוות שלך היום?
"ההשראה שלי היא *מרים הנביאה*. "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כׇל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה" מרים מסמלת עבורי הנהגה נשית שיש בה אמונה, עוצמה ורוח. היא ידעה להוביל, לחזק את רוח העם ולתת קול של תקווה גם ברגעים גדולים. במובן הזה, היא מזכירה לי דמות של מסבירה לאומית או משפיענית בשעת חירום מי שלא רק מעבירה מסר, אלא גם מחזקת, מרגיעה ומעניקה אמונה בצדקת הדרך. זה גם מה שאני משתדלת להעביר הלאה: לעבוד מתוך משמעות, מתוך רגישות, ומתוך הבנה שמאחורי כל הודעה יש אנשים, קהילה ולב פועם".
מסר ליום האישה: אם היית צריכה לכתוב הודעת "פוש" אחת אחרונה לכל הנשים בעיר היום – מה היא הייתה אומרת?
אישה לאישה מלכה! כשנשים מחזקות נשים קהילה שלמה מתחזקת איתן".
◼️ חדשות קריית מלאכי, באר טוביה והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
