פסק דין תקדימי עתיד להכריע בסכסוך נדל"ני חריג ברחובות, במהלכו נתבעים טוענים לזכויות בדירה שבני זוג רכשו במסגרת קבוצת רכישה, וזאת לאחר שלטענתם תפסו בה חזקה שלא כדין בזמן שהבעלים שהו בחו"ל. הדיון המשפטי חושף רשת סבוכה של יחסים, טענות כספיות וסוגיות של תום לב וסמכות שיפוט.
במרכז הפרשה עומדת תביעתם של בני הזוג יוחנן והלה אקסלרד (להלן: התובעים) לסילוק ידם של בני הזוג לשעבר אליעזר מזא"ה וורדה חנה לפיד מזא"ה (להלן: הנתבעים) מדירת דופלקס ברחוב חי"ש 10 ברחובות. התובעים טוענים כי הנתבעים תפסו חזקה בדירתם שלא כדין, בעת שהם שהו בחו"ל למשך מספר שנים.
הסיפור מתחיל לפני מספר שנים, כאשר התובעים, הנתבע 1 (אליעזר מזא"ה) ואחרים, הצטרפו לקבוצת רכישה משותפת לרכישת מגרש ובניית בניין מגורים בן ארבע דירות ברחוב חי"ש 10 ברחובות. על פי הסכם השיתוף שנכרת בין חברי הקבוצה, הוסדרה חלוקת הדירות, כאשר אחת מהן יועדה לתובעים ודירה אחרת יועדה לנתבע 1. אין חולק כי הנתבע 1 אף מכר בהמשך את דירתו שלו לצד ג'.
התובעים טוענים כי במהלך תקופת שהותם בחו"ל (בין מחצית 2015 לסוף 2017), כאשר שבו ארצה, גילו כי דירתם מוחזקת שלא כדין על ידי הנתבע 1 ורעייתו דאז (הנתבעת 2). כעת, הם עותרים לסילוקם המיידי של הנתבעים מהדירה.
מנגד, הנתבעים מציגים שורה של טענות נגדיות בדבר זכויותיהם בדירה. בין היתר, הם טוענים כי סוכם בעל פה שהדירה תועבר לחזקתם, וכי התובעים לא שילמו את עלות בניית הדירה במלואה.
נקודה מרכזית בטענות ההגנה של הנתבעים נוגעת למר צבי לבקוביץ', אביה של התובעת וחותנו של התובע. לטענת הנתבעים, מר לבקוביץ' היה יזם הפרויקט לצדו של הנתבע 1, והוא זה שהתיר ואפשר את כניסת הנתבעים לדירת בתו וחתנו, כנציגם ושלוחם של התובעים. הנתבעים אף טוענים כי הייתה הסכמה עקרונית למכירת הדירה לידיהם, הסכמה שלטענתם לא התגבשה לכדי הסכם מכר פורמלי. עם זאת, יש לציין כי הנתבעים לא התמידו בהגשת הליך משפטי לבחינת זכויות בעלות בדירה (הגם שהליך כזה התנהל בבית המשפט המחוזי ונמחק).
התביעה חושפת גם סכסוך כספי מורכב בין הצדדים. התובעים טוענים כי הנתבע 1 לא שילם דבר עבור המגרש ואף לא עבור שירותי הבנייה, בעוד אחיה של התובעת, רון לבקוביץ', הוא זה שפרע הלוואה משמעותית שנלקחה לרכישת המגרש. התובעים אף טו ענים כי הנתבע 1 מכר את דירתו השנייה, שהוצמדה לו בהסכם השיתוף, תוך שהוא "השיא לעצמו רווחים שלא כדין", שכן לא שילם עלויות קרקע או בנייה עבורה.
בנוסף, הנתבעים העלו טענת שיהוי בהגשת התביעה, בטענה שהתביעה הוגשה רק כארבע שנים לאחר שהתרחשו האירועים, ובמטרה לפגוע בנתבע על רקע סכסוך בין מר לבקוביץ' לבין הנתבע 1. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו, בין היתר משום שהתובעים שהו בחו"ל בתקופה הרלוונטית ולא היו מודעים לתפיסת החזקה בדירה.
התיק עבר תלאות משפטיות. במקור, ניתן פסק דין בהעדר הגנה לטובת התובעים, אך הוא בוטל בערעור לבית המשפט המחוזי, והתיק הוחזר לדיון מלא. במהלך ניהול ההליך בבית משפט השלום, הגישו הנתבעים תביעה מקבילה לבית המשפט המחוזי בטענה לזכויות בעלות בדירה. תביעה זו נמחקה בהסכמת הצדדים, כאשר השופטת במחוזי אף הביעה "מורת רוח מעצם הגשת ההליך", וקבעה כי היה בו "שימוש לרעה בהליכי בית המשפט".
בשלב הסיכומים, העלו הנתבעים לראשונה טענה בדבר היעדר סמכות עניינית של בית משפט השלום לדון בתביעה, בטענה כי מדובר בשאלת בעלות בדירה, המסורה לסמכות בית המשפט המחוזי. בית המשפט דחה טענה זו על הסף, בקובעו כי הטענה הועלתה בשלב מאוחר מדי בהליך (לאחר ניהול הוכחות ממושך), וכי הנתבעים אף ניסו בעצמם לברר את סוגיית הבעלות במחוזי ונאלצו למשוך את תביעתם שם. בית המשפט הדגיש כי סמכותו נוגעת לסילוק יד ממקרקעין, ולא להכרעה בסוגיות בעלות.
השופט ישראל פת קבע בפסק דינו כי דין התביעה להתקבל, ודינה של גרסת הנתבעים להידחות. על פי עקרונות דיני המקרקעין, בעל מקרקעין או מי שזכאי להחזיק בהם, זכאי לדרוש את מסירתם מכל מי שמחזיק בהם שלא כדין. במקרה זה, על הנתבעים היה להוכיח כי עומדת להם זכות חוקית להחזיק בדירה, דבר שלטענת בית המשפט לא הוכח.
פסק הדין מדגיש כי גם אם הייתה לנתבעים "רשות מכללא" להשתמש בדירה (מעצם העובדה שלא ננקטו נגדם פעולות מיידיות), הרי שרשות כזו ניתנת לביטול בכל עת על ידי בעלי הנכס. הגשת תביעת סילוק יד מהווה הודעה ברורה על ביטול רשות זו.
בנוסף, בית המשפט דחה את טענת התיישנות שהועלתה, שכן מדובר במקרקעין מוסדרים שאין עליהם התיישנות, ותביעת סילוק יד נחשבת לעילה מתחדשת.
פסק הדין המפורט נוגע לעומק במערכת היחסים המורכבת בין הצדדים, ההיבטים הכספיים של הפרויקט, ההתנהלות הדיונית של הצדדים, והפרשנות המשפטית של דיני המקרקעין והנזיקין, בדרך להכרעה בסכסוך יוצא הדופן הזה.
◼️ הצטרפו לחדשות רחובות והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
