יחי החופש! כל שנה הוא מגיע בדיוק באותו תאריך. יש שמצפים לא בכיליון עיניים ויש שנכנסים לדיכאון כבר חודש לפני. יש כאלה שמתכננים ומתכוננים עבורו ויש כאלה שנותנים לחיים להחליט על הכיוון והקצב. מי אתה חופש גדול ולמה אתה כזה בר השפעה?
מנקודת מבטם של הילדים החופש הגדול הוא סוג של מתנה. חודשיים שלמים בהם יוכלו להישאר בבית, לא ללכת לבית ספר אבל על פי רוב גם לא לעשות שום דבר מיוחד. בתפיסה שלהם זו תקופה שאף אחד לא אומר להם מה לעשות. תשאלתי השבוע עשרות ילדים שפגשתי. התשובה לשאלה מה את או אתה מתכוונים לעשות בחופש הגדול הפתיעה אותי ממש – “לנוח”. “לנוח ממה?” מהלימודים… חשבתי בליבי איזה עולם. אם הילדים שלנו רוצים לנוח מהלימודים משמע שהביטוי “אני אנוח רק בקבר” מקבל משמעות חדשה… “מתי ינוח ההורים?” שאלתי, הא… הם כבר נחו כשהיו ילדים. מנקודת מבטם של ההורים החופש הגדול הוא סוג של ‘תיק פלילי’, חודשיים שלמים בהם השגרה בעבודה לא משתנה, לעתים אף עמוסה יותר ושרותי ההסעדה, ההסעה וכיוצא בזה רק מקבלים הזמנות גדולות יותר.
האחים בבית רבים, חלק מהילדים מסתגרים ונדבקים למסכים והבית…. הבית באנדרלמוסיה אחת גדולה. המציאות מנוהלת על ידנו. בכוחנו להשפיע בלא מעט תחומים. הנושא העיקרי הוא גבולות. ההורים הם המנהיגים בבית והם אלה שקובעים את המדיניות ומגדירים את החוקים. אז אם יש כאן משהו שחושב שצריך לשתף את הילדים, אני חייבת לומר שאני נוטה להסכים איתו – עד גבול מסוים. בואו ננסה ביחד ליהנות ממש מהחופש הגדול. איך עושים את זה? בונים תוכנית אופרטיבית לחופשה מנוהלת. אני מודעת לכך שההוצאות רבות במהלך הקיץ. הטענה שלי היא שניתן לעשות דברים רבים, מגוונים, מהנים ומשמעותיים בשיתוף. אם רק נעצור לרגע ולא נתגלגל מיום ליום נוכל לצמצם ימים שלמים של מחשבות טורדניות ועצבים. צעדים ראשונים לחופש מנוהל… מעט מאוד פעולות, מעט מאוד זמן של חשיבה ויצירת קשרים חיוניים יאפשרו לכם ימים רבים של רוגע ויצמצמו משמעותית את צמד המילים הידוע לשמצה: “משעמם לי”.
אז קחו לכם לוח שנה חודשי … תגדירו למשל את יולי כחודש מנוחה על מנת לענות על הצורך של הילדים לנוח (גם… לא חייבים חודש שלם אפשר להחליט שזה רק שבועיים) וסמנו את אוגוסט כיעד אסטרטגי. כעת שבצו בלוח השנה את כל האילוצים או הדברים שכבר סגרתם. ועכשיו התחילו בבניית התוכנית באמצעות קבוצת השווים שלכם – דברו עם מכרים שלכם, חברים טובים ותעזרו אחד בשני. חמש אימהות או חמישה אבות יכולים תמורת יום חופש אחד שלהם להרוויח תוכנית נפלאה במשך שבוע שלם. תבררו מי יכולה לעשות סדנת שוקולד, מי יכול לבלות עם הילדים בבריכה, מי יכול לעשות סדנת בישול או רק להיות נוכח במפגש, לייצר משחקים כמו המרוץ למיליון וכדומה.
כן… אין לכם זמן…אבל זה באמת לא לוקח יותר מדיי זמן. אם כל הורה בסביבה הקרובה שלכם יכין פעילות אחת ורק תחליפו ביניכם, תחסכו זמן רב ותרוויחו ערך. החיבור בין הילדים כשלעצמו והעובדה שיש נקודת זמן שצריך להתייצב בה משנים את הפרספקטיבה. שלב נוסף הוא באמת להיות. ואני יודעת שתגידו שזו לא חוכמה כי אני יכולה להרשות לעצמי לקחת חופש… אז כמו שאני תמיד אומרת בסדנאות תכנון חיים – לא צריך שמישהו יהיה חולה או שנדרש לנחם אבלים בשביל לעצור… הרי אז ברור לנו שמפנים את היום.
פנו בשמחה, בתכנון מוקדם מספר פעימות. אולי אפילו חצאי ימים ותהיו משמעותיים. תקבעו מה עושים. תנתבו בחוכמה את הימים הנפלאים הללו. (בכוונה כתבתי נפלאים כדי שנגיע אליהם בגישה חיובית) עוד מומלץ לתכנן תקציב ואף לתת לילדים לנהל אותו. לברר על אתרים חינמיים (חפשו בגוגל יש לא מעט) ותרכשו כרטיסים אטרקטיביים במועדונים השונים. אל תתנו לחופש לנהל אתכם ולהוציא אתכם מהכלים. גם הילדים בסופו של יום עייפים מהמנוחה. בחרתי השנה לעשות סוג של קייטנה לילדים שהגיעו לגיל שהמסגרות המוכרות להם כבר לא עונות להם על הצרכים שלהם. כתבתי סדנא כמו של הגדולים. ממש טוני רובינס לילדים.
אנשים אמרו לי שאף ילד לא יקום בבוקר בשביל זה. הסברתי שהכל עניין של הסברה, הכוונה הורית וגם מנהיגות. צר לי אבל לדעתי גם ההורים צריך להוות הנהגה בביתם. ו זה פשוט מדהים ומרגש לפגוש ילדים שמתעניינים מה הולך להיות… מה זה עולם האימון, מהם כלים פרקטיים ולמה כל כך חשוב להבין איך עובד המוח. אז הנה דוגמא לכך שהורים הכניסו את הילדים לשלושה חצאי ימים של העשרה, הורידו מעצמם את הדאגה של ארוחת בוקר ואני מבטיחה לכם שהילדים לאחר מכן ינהלו מולם שיח על מה שהתרחש בבוקר – וזה זמן איכות משמעותי עם נושא חשוב. יש אופציות לרוב. הכול תלוי בכם. גם אם אתם לא יכולים להיות פיזית…שוב… חוזרת על: תעצרו. תכנסו ישיבה, תתכננו, תסתכלו קדימה על הלוחות הזמנים שלכם ותהינו מהחופש. תייצרו משמעות וערך. בין לבין הילדים יוכלו לנוח… וגם אתם. חופשה נעימה קוראים יקרים.
