הם אמרו לי שצריך עור של פיל, אבל אפילו אני לא הייתי מוכנה לזה

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

יש ימים שבהם אני מבינה יותר ויותר למה אנשים טובים לא נכנסים לפוליטיקה, ואם הם מעזים, הם פורשים מהר או שקורה להם משהו. הם נהיים ממורמרים, שקרנים, כועסים ושוכחים את הסיבה שבגללה התחילו עם כל זה.

אני חיה חמש שנים לצד הפוליטיקה המקומית, פעילה חברתית, פעילה פוליטית, נוגעת בפוליטיקה אבל לא עד הסוף, מפחדת להגיע לשלב הכעס כפי שראיתי אתמול בישיבת מועצה את אחת מחברות המועצה בגדרה, אני יודעת שהיא החלה את דרכה בשליחות ציבורית אמיתית אבל אחרי 10 שנים של מפחי נפש משהו קרה, הכעס יצא החוצה, השקרים מגיעים כדי לכסות על העלבון.

הבוקר הכעס קיבל עוד צד ויצא שוב, לרשת החברתית.

המועמד שלי לבחירות סהר רווח, מונה בהסכם קואליציוני להיות סגן ראש המועצה בשכר. סהר רווח בשליחות ציבורית בוחר לעזוב את עסקיו ולשרת את הציבור במשרה מלאה. אותו סהר רווח שהוציא מאות אלפי שקלים מכיסו לנסות לשנות את גדרה. זה גם אותו סהר רווח שבניגוד להכפשות של חברת המועצה הכועסת קיבל שלל תפקידים למועצת גדרה, ניהול פרוייקטים במגוון תחומים, השתתפות בועדות חשובות וגם- יו״ר מרכז אופק. זה רק אחד משלל תפקידים. ועוד מילה על מרכז אופק – אי אפשר לנהל שעתיים בשבוע, זה מרכז של ישוב גדל שמחייב התייעלות ושיפור תהליכים למען התושב.

כל ראשות מקומית מקבלת ממשרד הפנים תקנים לכמות סגנים ומגדירה את שכרם. בישוב שהולך להיות מעל 30,000 תושבים מסתבר שמשרד הפנים חושב שצריך שני סגנים בשכר. ואני שמחה שאם כבר יש סגן כזה זה סהר רווח.
אני רק רוצה לאחל לאילו שמנסים לחרב את הישוב שלנו ולזרוע בו שנאה והסתה, יחליטו להשתתף בעשיה או לפרוש, כי באמת שהכעס לא עושה טוב לעור הפנים.

מפלגת הנגד סימנה את סהר רווח, את הצלחת הבחירות המקומיות, אמרו לי שצריך עור של פיל, אבל לזה לא הכינו אותי.

תגובות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן