המשפט השבועי: ככל שאדם גודל ומתבגר, יופיו החיצוני הולך ושוקע פנימה
בכפר קטן התגוררו זו לצד זו שתי חברות טובות. באחד הימים אמרה האחת לחברתה מילים שפגעו בה מאד. כשהבינה החברה הפוגעת את טעותה, הצטערה על כך וביקשה את סליחתה של חברתה, אך המילים כבר נאמרו, חברתה נפגעה והתרחקה ממנה
בצר לה היא פנתה אל אישה זקנה, החכמה של הכפר ושאלה בעצתה. הקשיבה האישה הזקנה לסיפורה והחליטה לבחון עד כמה רצינית וכנה הסליחה שלה, ועד כמה היא מוכנה להתאמץ בשביל לתקן את אשר עשתה. "מה את מוכנה לעשות כדי לזכות מחדש בחברתך?" שאלה הזקנה. "כל דבר! רק צווי ואעשהו!" השיבה האישה. "ישנם שני דברים קשים לביצוע שצריכים להיעשות על מנת לתקן את המעוות" אמרה לה הזקנה "אני מוכנה לכל דבר" השיבה.
"הלילה", אמרה הזקנה, "קחי את כרית הנוצות הגדולה והטובה ביותר שיש לך בבית ועשי בה חור קטן. ואז – עוד לפני עלות השחר, הוציאי נוצה נוצה והניחי נוצה אחת על מפתן כל בית בכפר. כשתסיימי, חזרי אליי ואומר לך מה הדבר השני שעלייך לבצע". האישה רצה מהר לביתה, בחרה את הכרית הכי טובה שהייתה לה, פתחה בה חור, אצה לדרכה והניחה נוצה על סף כל בית בכפר. הלילה היה קר, אצבעותיה קפאו והרוח הייתה חדה. כל זאת לא מנע ממנה להשלים את משימתה כדי לכפר על המילים שהוציאה מפיה.
לפני עלות השחר, הניחה את הנוצה האחרונה על סף הבית האחרון בכפר ומיהרה לבית הזקנה. "חילקתי את הנוצות לכל בית בכפר!" אמרה. "עכשיו, השלב השני – לכי ואספי בחזרה את כל הנוצות, והכניסי אותן שוב לציפת הכרית. כשתעשי זאת – הכל יחזור להיות כשהיה" אמרה הזקנה. האישה הצעירה הייתה המומה: "לא ניתן לעשות זאת! הרוח העיפה כל נוצה מיד כשהנחתי אותה על פתח הבית. אילו ידעתי שאצטרך גם לאסוף אותן לא הייתי מניחה אותן שם מלכתחילה…"
"אכן, זה נכון" אמרה הזקנה, "המילים הן כמו נוצות ברוח, ברגע שהן יוצאות מפינו – שום מאמץ, ולו גם האמיתי ביותר – לא יכול להחזירן חזרה לתוך פינו. לכן, תמיד עלינו לבחור את מילותינו בקפידה, ובמיוחד להישמר במחיצת אלו היקרים לליבנו. "מילה היא כמו נוצה העפה ברוח, כשיוצאת המילה היא עפה באוויר כמו חץ ומכלה כל שבדרכה. במקום להיות נשלט על ידי המילים שהנך מוציא מהפה תשלוט אתה עליהן, תחשוב מעט לפני שאתה "יורה" לכל כיוון, המילים שלך יכולות לעוף ולחתוך לבבות.
בורא עולם ברא עולם מדהים באמצעות מילים, השתמש במילים שלך לבנות עולמות בדמוי אנשים, תרומם אותם, תעשה את הפה שלך פתח גן עדן, פתח היוצאים ממנו רק יהלומים.
