זה סיפור אמיתי של אישה מוכה. רבים מכירים ויודעים שאני נלחמת בתופעת תלונות השווא, כלומר נשים שטוענות אלימות במקום שלא חוו זאת, באשר יש בכך פסול הן בהיבט הגבר אשר מורחק מהבית, מהילדים ולעיתים מהעבודה, הסטיגמה בצידה ועד כדי התאבדות אותם גברים וכן רואה בתלונות השווא כאלימות בפועל כלפי אותם גברים. ראיתי לנכון להביא סיפורה של אישה אשר חוותה את הצד הלא נעים של המטבע.
הסיפור שהיה – הם הכירו כמו כל תחילת זוגיות פורחת, בבילוי, פינוקים הגבר קנה, וקרקר סביב האישה וזו הרגישה בעננים מהיחס הטוב האוהב וחשבה שמצאה את שליבה חשק, אולם לא ציפתה ולא יכלה לצפות את שעתיד להתרחש. הכל החל אחרי החתונה, יום אחרי שסיימה ללבוש את השמלה הלבנה, חייה הפכו לשחורים משחור. האישה מספרת זאת וקולה רועד כי גם אחרי לידת בתה הגדולה, חשבה לתומה שחייה יראו אחרת ויחסו אליה ישתנה, שיספיק להתייחס אליה ביחס גרוע מאל שפחה, יפסיק לתת מכה קטנה פה ושם אם סבור שהקפה פחות טעים ממה שרצה, או אם הכביסה לא כובסה כפי שרצה או אם התעטשה לידו, או להשתיק אותה אם מעיזה לומר דעתה גם ליד החברים וסברה כפי שהורגלה כי מי היא בכלל שתגיד משהו ליד חברים שרואים ולא אומרים כלום. כך החיים זרמו והאישה מצאה עצמה האישה עם ילדה נוספת ובאחד מהימים בעודה מניקה את התינוקת ולידה יושבת הילדה הגדולה, התעצבן וכעס האיש על שאינה קמה להביא לו מים לשתות ובתמורה ומעצבים אלו ו”מחוצפתה” של האישה על אי יכולתה לעשות כרצונו, הרים את הפח שהיה לידו, זרק על האישה המניקה תוך שפצע את האישה, זאת לעיני הילדה הגדולה אשר זוכרת זאת.
היום, אחרי הגירושין שהיו, האישה מספרת לי בקול רועד ומנגבת דמעה מעיניה, וביקשה להעביר המסר לאותן נשים שבאמת חוו מקרי אלימות, כי הצלקת המכוערת לא מחלימה עם הזמן וסבורה היא כי תחושות אלו יהיו גם אם תכיר את הגבר המושלם. הפחד שהושרש בה כך מספרת לי, מבצבץ וצף לו עם כל אדם חדש שפונה אליה, דמעה נוספת מעיניה ואומרת האישה תסבירי ותספרי לכולם: “אם מישהו מכה אותך, לכי משם כבר בפעם הראשונה, אל תישארי, אחרת תיקחי על עצמך פחדים, חששות, השפלות שילוו לכל החיים”.
ואני אומרת: תקשיבו לאישה הזאת, הרי לחיים נולדנו – ולא לסבל.
