לפי החוק וכן לפי ההלכה, ראש המדינה נבחר ברצון העם, ומרצונו ניתן גם להחליפו. והיה אם ראש ממשלה ועל גבו כתבי אישום, יזכה בבחירות לא יהיה מנוס מלהעניק לו חסינות, ולדחות את הגשת כתבי האישום התלויים נגדו עד אחר תום כהונתו. לא בכדי אמרו חז”ל (סנהדרין י”ד א’): העולה לגדולה מוחלים לו על כל עוונותיו. פותחים לו דף נקי. מאפשרים לו להצליח בתפקיד הציבורי לתועלת הציבור. בנוהג שבעולם, אם העם צריך לגנב מורידים אותו אפילו מעמוד התליה, בשעה שמצרים היתה זקוקה ליוסף להצלת הכלכלה, היא מוציאה את העבד עברי מבית האסורים, מעניקה לו חנינה, וממנה אותו למשנה למלך פרעה.
במדינה דמוקרטית יהודית, ראש הממשלה מתמנה או מוחלף בבחירות. הרב אפרים פישל וינברג כתב: העם הוא שנתן למנהיג כוח וזכות למשול ובכוחו לשלול מהמלך או מהשליט זכות זו כשימצא לנכון. הוא מביא דוגמא מדוד המלך. כתוב במלכים א’ (פ”ב י”א) “והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה”. ידוע שהמלך דוד ישב על כסא מלכותו עוד ששה חודשים. הם אלה ששת החודשים שדוד ירד מכס מלכותו, בברחו מפני אבשלום שהכתיר עצמו למלך בתמיכת העם.
חדשים אלה אינם נכללים בשנות מלכותו של דוד. מדוע? כתב המאירי “אם אין המלך מחזיק במלכותו נפקע ממנו דין מלך”.
וזה סיפור המעשה (שמואל ב’ פט”ו) במתק שפתיים, דבורים יפים וסבר פנים יפות, אבשלום מבניו של דוד המלך, כבש את לב העם וילכו אחריו. ככתוב “והעם הולך ורב את אבשלום. ויבוא המגיד אל דוד לאמור: היה לב איש ישראל אחרי אבשלום”. ודוד המלך הבין שקול העם גובר והוא הקובע מי ימלוך. לכן הודה דוד שאבשלום בנו הוא המלך. סוף דבר אבשלום נרצח ודוד חוזר לשבת על כסא מלכותו כמו בימים שלפני מרד אבשלום. דוד המלך שר “מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו” (תהילים ג’ א’). מקשה הגמרא (ברכות ז’ ב’) קינה לדוד מיבעי ליה! אמר רבי שמעון בן אבישלום: משל למה הדבר דומה, לאדם שיצא עליו שטר חוב, קודם שפרעו היה עצוב ולאחר שפרעו היה שמח. דף על הדף (סנהדרין ק”ז א’) מבאר: דוד שמח לשוב ולעלות על כסא מלכותו יען כי העולה לגדולה מוחלין לו על כל עוונותיו, ונמצא שחטא בת שבע נמחל לו.
רבים מבקשים לבחור מנהיג נקי כפיים כמו שאול המלך ככתוב “בן שנה שאול במולכו” וכי בן שנה היה בעלותו על כס מלכותו?! אמר רב הונא: כבן שנה היה ביום עלותו על כס מלכותו, שלא טעם טעם חטא מימיו. קשה עד בלתי אפשרי למצוא פוליטיקאי נקי כמו שאול המלך. וגם הוא לבסוף חטא כשחס על חיי אגג מלך עמלק (שמואל א’ פי”ג) והורידוהו מגדולתו. פוליטיקה היא אמנות הפשרה. הפלונטר הפוליטי נובע משום שהנבחרים ביקשו לעמוד על האמת שלהם וזו אינה תואמת את האמת של האחרים. לכן לא נמצא עד כה מכנה משותף שיאפשר את הקמת הממשלה בישראל. אמר רב יהודה: מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול? – משום שלא היה בו כל דופי. אמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק: אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו שאם תזוח דעתו עליו אומרים לו: חזור לאחוריך” (יומא כ”ב ב’). הפלא יועץ מבאר: בשעה שאתה בא לשרת את הציבור אל תתגאה. זכור את כל החטאים שבצעת. זה יקל עליך להיות מתלמידיו של אברהם אבינו: בעל עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה. כך תעמיד בראש מעייניך את טובת הכלל. תישיר מבט לנדכאים והנחשלים. אל תדרוש טובתך האישית. שים טובת העם לפני הכל.
בעבר, נביא או חברי הסנהדרין בחרו את המלך. כיום, באין נביא או סנהדרין המנהיג נבחר על פי רצון העם (הנצי”ב מוולוז’ין). חכמת ההמונים מוכיח את רצון ה’ (יהו”ה). רבי מאיר עראמה כתב: קול הרבים (ההמון) כקול שדי. במידה והעם יעניק לראש הממשלה רוב בכנסת, כבוד נשיא המדינה יעניק לו את המנדט להרכבת הממשלה הבאה. במידה ויצליח להקים ממשלה לא יהיה מנוס מלהעניק לו חסינות. הרי ברור לכל, שאין לאפשר מצב בו ראש ממשלה מנהל מדינה ובו זמנית נדרש להילחם על חפותו בבית המשפט.
כבר לפני כ-3500 שנה ויותר, במצרים העתיקה חיפשו מנהיג שינהל כלכלה נכונה ויציל את העם מרעב. לשם כך הם משחררים את יוסף מבית האסורים. עבד עברי שהורשע בהטרדת גבירתו. מעניקים לו חנינה וממנים אותו לכהן כמשנה למלך כדי שירכיב ממשלת חירום לאומית שיצילו את המשק.
סיפור המעשה מתחיל עם פרשת יוסף וגבירתו. “ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים” (בראשית ל”ט) הוא שר בית הסוהר “ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף… וימאן ויאמר אל אשת אדוניו …איך אעשה הרעה הגדולה הזאת… ותתפשהו בבגדו… ויעזוב בגדו אצלה וינס החוצה”. אשת פוטיפר מביאה את יוסף למשפט ומוכיחה אשמתו בבגד שבידה “הביא לנו איש עברי לצחק בי… ויקח אדוני יוסף אותו ויתנהו אל בית הסוהר מקום אשר אסירי המלך אסורים”. 12 שנה ישב בבית הסוהר על לא עוול בכפו כפי שמעידה התורה.
פרעה חלם חלום ופותר אין אותו בכל מצרים “וידבר שר המשקים את פרעה לאמר: את חטאי אני מזכיר היום. פרעה קצף על עבדיו ויתן אותי במשמר בית שר הטבחים אותי ואת שר האופים ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא. איש כפתרון חלומו אשר חלמנו. ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתור לנו את חלומותנו… כאשר פתר כן היה אותי השיב על כני ואותו תלה“
מבאר בעל “המשך חכמה” על הפסוק “את חטאי אני מזכיר היום” אותו אמר שר המשקים לפרעה. הכל בגזירת שמים; יוסף נכלא על לא עוול בכפו בבית האסורים. פרעה טעה וחשד בשר המשקים בחינם. מה הוא אשם שנמצא זבוב בכוס פרעה. כאן רואים את יד ה’ בהיסטוריה. בהשתלשלות האירועים הבין שבזכות שהותו בבית הסוהר הכיר את יוסף שפתר את חלומו והנה עתה עתיד לפתור את חלום פרעה ולהביא ישועה למצרים ולעולם כולו. מוכח ש”כל מפעלות פרעה היה בגזירה קדומה מהשגחה עליונה. ואם כן מה שפרעה שם אותו בבית האסורים מאת האלוהים היתה זאת. והיה באמת חוטא אשר ראוי לשבת בבית הסוהר ולכן אמר את חטאי אני מזכיר היום”. למדנו מה גודל יד ההשגחה בכל התהליכים לכל אורך ההיסטוריה. לב מלכים ושרים ביד ה’ כמו עצם בחירתם או נפילתם. לכן, חובה לברך את מי שיזכה בבחירות הבעל”ט.
