fbpx

זוהי הכרעת הדין בעניינו של מקס אדרי, רב פקד במשטרת ישראל באילת, שהואשם בעבירות שוחד מבעלי עסקים בעיר, הפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

לפני זמן קצר (ראשון) ניתנה הכרעת הדין בעניינו של רב פקד במשטרת אילת, מקס אדרי בבית משפט השלום בבאר שבע כך: הרשעת הנאשם בעבירות של קבלת שוחד שיוחסו לו בפרטי האישום הראשון, השני, השלישי והשישי, וזיכויו מהעבירות של הפרת אמונים שיוחסו לו בפרטי אישום אלה. כמו כן, זיכוי מחמת הספק מהעבירה של הפרת אמונים שיוחסה לו בפרט האישום החמישי. כמו כן, זיכוי מהעבירות של שיבוש מהלכי משפט שיוחסו לו בפרטי האישום הרביעי והחמישי.

השופט אהרון משניות ציין כי "לאחר שמיעת עדותו של הנאשם שבה הודה בין היתר כי קיבל את הכספים שמוזכרים בפרטי האישום הראשון והשני, וכי לא החזיר את הכספים הללו, התברר כי בשונה מהרושם שהתקבל עם קבלת המענה לכתב האישום, אין כמעט מחלוקת בין הצדדים על עיקרי העובדות שבכתב האישום, כפי שציין גם ב"כ המאשימה בתחילת סיכומיו. עם זאת, ההבדלים בפרטים רבים בין הדברים שמסר בחקירתו במח"ש, ובין הגרסה שמסר במענה לכתב האישום, ובין שני אלו והדברים שעלו מעדותו של הנאשם בבית המשפט, מעוררים תמיהה ומשליכים גם על אמינות דבריו של הנאשם.  מעבר לכך, ברור כי יש לנאשם אינטרס מובהק להרחיק את עצמו מן העבירה ככל הניתן, ולכן יש להתייחס בזהירות הראויה לדברים שמסר הנאשם בעדותו בבית המשפט. כמו כן, לא נעלמו מעיניי טענותיו של הנאשם כי ביחס לעדותם של אושרי ושל ציון, מדובר בעדים שעדותם מוטה לרעת הנאשם, לאחר שנחתם עימם הסדר טיעון מקל בתיק הפלילי שנוהל נגדם בפרשה זו".

האישום הראשון – נמצא אשם

בתאריך 7.12.2017 העיד העד אושרי גבאי בבית המשפט ומסר כי הוא מכיר את הנאשם במסגרת עסקיו בעיר אילת, וכי הנאשם היה מבלה במועדונים שלו. העד ציין כי בין השניים נוצר קשר של "שלום שלום" וסוג של עבודה משותפת היות והנאשם היה קצין רישוי ושוטר באילת. מערכת היחסים עם הנאשם שתוארה בעדותו של אושרי מתיישבת עם עדותו של הנאשם לפיה הכיר את אושרי כשוטר, כי לאושרי היה מועדון ועסקים נוספים בעיר, וכי קיימת ביניהם היכרות אבל לא יצאו לבלות ביחד.

העד הוסיף, כי במהלך שנת 2012, פנה אליו הנאשם בבקשה להלוואה עקב מצבו הכלכלי הירוד, וכך מתאר אושרי את תגובתו לבקשה: "אני כאחד שתורם מאז ועד היום לקהילה בהרבה דרכים, הרגשתי צורך לעזור לו ונתתי לו הלוואה של 35 אלף שקל. בעצם לימים לאחר ההלוואה, נוצר בינינו איזה קשר כזה שהרגשתי בנוח להתייעץ איתו על דברים, לשאול על דברים". עם זאת, הוא מציין כי חש לא בנוח עם מתן ההלוואה: "אני בגדול לא הרגשתי בנוח עם הסיטואציה והלוויתי את הכסף ממקום של עזרה איפשהו, ומקום של אי נוחות מבחינתי". בסוף עדותו, בחקירה החוזרת, הרחיב הנאשם בעניין זה וכך אמר: "לא הרגשתי בנוח, כי החברות בינינו לא הייתה זאתי שיבוא לבקש סכום כזה או יבוא אלי עם פניה כזאתי".

בשלב מסוים, הבין אושרי כי הנאשם אינו יכול להחזיר לו את הכסף, ולכן חש יותר משוחרר לבקש את עזרתו של הנאשם: "הבנתי שהכסף לא יוחזר, וזה הוביל אותנו למקום של סוג של פתיחות ואיזה עזרה. נאלצתי לשאול אותו מספר דברים או להיעזר בו במספר דברים שלימים הבנתי שזה לא נכון". הנאשם אישר בעדותו את דבריו של אושרי, הן את קבלת הסכום של 35,000 ₪ שאותו קיבל מאושרי במזומן בלובי של מלון אגמים, והן את העובדה שלא החזיר את הסכום לאושרי, גם לאחר שהשתחררה לו קרן השתלמות.

הנאשם אישר גם כי אושרי חש בנוח לבקש את עזרתו, אולם הדגיש כי למרות שנתן לאושרי תחושה שהוא מסייע לו, בפועל הוא לא עשה דבר כדי להקל עם אושרי בעניינים שבתחום סמכותו, ואף הפעיל אמצעי אכיפה נגדו כאשר התקבלו תלונות על רעש מביתו בשעות הלילה, לא רק בכך ששלח ניידת לביתו, אלא גם בכך שהחרים את הרמקולים שגרמו לרעש, לפרק זמן לא מבוטל. עם זאת, הנאשם אישר כי מסר לאושרי את זהות המתלוננים על הרעש בביתו, וכן אישר כי פעם אחת בדק מידע מסוים ביחס למכר של אושרי לבקשתו, במאגרי המידע המשטרתיים. ראוי לציין עוד בהקשר זה כי כתב האישום המתוקן נגד אושרי, ציון מסס, שמוליק אשכנזי ויונתן פורצנל, הוגש כמוצג לבית המשפט במסגרת פרשת התביעה וסומן ת/133, ואושרי אישר את כל האמור ביחס אליו בפרט האישום הראשון, ומדובר בדברים שאושרי העיד עליהם גם בעדותו בבית המשפט, שעיקרם אינו שנוי במחלוקת, ואושר גם ע"י הנאשם.

אציין עוד כי עדותו של אושרי הייתה עקבית וקוהרנטית, ולא התרשמתי כי היה לאושרי אינטרס כלשהו להמעיט מעוצמת הקשר בינו ובין הנאשם בכדי לרצות את התביעה, בתמורה להסדר הטיעון המקל עמו, כפי שטען הנאשם. נהפוך הוא, ניכר היה בעדותו של אושרי כי הוא חש אמפתיה לנאשם, ואישר גם את החברות ביניהם, ואף התרגש כאשר התייחס למצוקה הכספית של הנאשם. יתירה מכך, עדותו בבית המשפט ניתנה ביום 7.12.2017, כאשר גזר הדין במשפטו שבו הורשע על פי הודאתו בעבירה של מתן שוחד לנאשם, ניתן 5 חודשים קודם לכן, ביום 4.7.2017, ולכן לא היה לאושרי כל אינטרס שהוא שלא לומר את כל האמת בעדותו. לכן ראיתי לתת אמון מלא בעדותו בבית המשפט.

נוכח כל האמור אני קובע את הממצאים הבאים, שהוכחו מעל לכל ספק: בעת שהנאשם שימש בתפקיד קצין אבטחה ורישוי במשטרת אילת, הוא פנה לאושרי  וביקש ממנו סכום של 35,000 ₪ בשל מצוקה כספית שנקלע אליה. זאת, כאשר מתוקף תפקידו היה הנאשם אחראי על ביקורות ואכיפה בתחום האבטחה והרישוי בעסקיו של אושרי, והמשיך בכך גם לאחר קבלת הכספים מאושרי, עד שסיים את תפקידו בפברואר 2013. הסכום האמור ניתן לנאשם כהלוואה, אולם אין חולק כי הסכום מעולם לא הוחזר לאושרי.

כמו כן, אני קובע כי בעקבות מתן ההלוואה לנאשם, וביתר שאת לאחר שהתברר כי הנאשם אינו מתכוון להחזיר את ההלוואה, פנה אושרי לנאשם בכמה הזדמנויות, לאחר שהנאשם סיים את תפקידו כקצין אבטחה ורישוי, ומונה להיות מפקד משטרת התיירות באילת, וביקש לקבל מידע אודות זהותם של אלה שהתלוננו על רעש בביתו בשלוש הזדמנויות שונות, והנאשם אכן מסר לאושרי את הפרטים שהיו ידועים לו במסגרת תפקידו במשטרה. כמו כן בהזדמנות אחת, בדק הנאשם עבור אושרי במאגר המידע המשטרתי, אם אדם מסוים שאושרי מסר את פרטיו, מנוע יציאה מן הארץ.

האישום השני – נמצא אשם

פרט האישום השני מתייחס כאמור לעניינם של ציון מסס ושמוליק אשכנזי, אשר שניהם העידו ביום 6.7.2017, אולם החקירה הנגדית של ציון נמשכה גם ביום 7.12.2017. ציון התרגש בעדותו, וניכר היה כי הוא אינו מעוניין להפליל את הנאשם והוא אף ציין מספר פעמים בחקירתו הנגדית שהוא לא רוצה לפגוע בנאשם אך זו האמת. העד אף מסר כי הנאשם "אדם איכותי מאוד מאוד, עשה טעות, עשינו טעות…". ציון מסר בעדותו כי טיב הקשר בינו ובין הנאשם הוא חברי מוגבל, קשר של בעל עסק וקצין משטרה. הם היו משתפים אחד את השני בעניינים האחד של השני, וזאת כאשר הם יושבים בבית העסק שלו, והחברות ביניהם התפתחה על רקע יחסי העבודה בניהם. לדבריו, גם רעייתו אלונה הכירה את הנאשם במסגרת מעורבותה בעסק של ציון, וגם רעייתו שהעידה במסגרת פרשת ההגנה מסרה דברים דומים בעדותה.

כאמור לעיל, הנאשם העיד באריכות רבה על הקשר שהיה לו עם ציון, ולמעשה הוא אישר בעדותו את רוב הפרטים שמובאים בפרט האישום השני. הנאשם אישר כי קיבל מציון סכום של 3,000 ₪ במזומן לתשלום הוצאות שונות שלא היה יכול לשלם בעצמו. הנאשם אישר גם כי קיבל משמוליק סכום של 10,000 ₪, בשתי פעימות של 5,000 ₪ כל אחת, וטען כי ציון טעה כאשר טען בעדותו כי בשנת 2011 נתן 5,000 ₪ לנאשם, כאשר בפועל מי שנתן לו את הכסף במועד זה היה שמוליק אשכנזי. ציון מסר עוד בעדותו כי במהלך שנת 2013 שוב פנה אליו הנאשם בבקשה לכסף, אך הוא לא נתן לו שום דבר. כמו אושרי, גם ציון אישר את הדברים שהודה בהם בכתב האישום המתוקן במשפט שהתנהל נגדו בפרשה זו והדגיש כי כל הפרטים שהודה בהם הם "אמת לחלוטין". בהמשך הסביר ציון כאשר הבקשה לכסף חזרה על עצמה הבין כי מדובר במשהו לא תקין.

ציון המשיך בעדותו וציין כי במהלך שנת 2013 ביקש מהנאשם לעבוד אצלו כשוטר סמוי בשכר. כמו כן, ביקש מהנאשם שהמשטרה לא תבצע בדיקות במפתיע של תפוסת קהל בבית העסק שלו, והנאשם עדכן אותו שלא תהיה ביקורת ובהמשך אישר כי פנה אל הנאשם גם בעניינים נוספים, כמו למשל בעניין העברת תיק של חמותו במכס. ציון הסביר את כל הבקשות שביקש מהנאשם ואת המשמעות שיש לייחס לדברים וכלשונו: "ברור שהייתה לנו איזה שהיא מערכת שאני נתתי ואני קיבלתי עבורה…". באשר לשאלה מי יזם את מתן הכסף לנאשם, מסר ציון כי הנאשם בא אליו לעסק והתחיל לספר לו על מצבו הכלכלי והבעיות שלו ואז הוא נתן לו את הכסף ולא שהוא בא מיזמתו אל הנאשם לבית שלו ונתן לו את הכסף. גרסתו של ציון עולה בקנה אחד עם עדותו של הנאשם בבית המשפט, אשר לפיה ציון החליט לעזור לו לאחר שהוא סיפר לו כי נקלע למצוקה כלכלית.

ציון חזר על טיב מערכת היחסים, הסביר שרמת החברות לא היא הסיבה שבגינה נתן לנאשם כסף וביקש ממנו את הבקשות הנוגעות לתפקידו כשוטר. בהמשך הבהיר כי כך הם הדברים ועל אף שהוא לא מעוניין לפגוע בנאשם ועל אף שחזר כמה וכמה פעמים על כך שהמעמד לא רצוי ולא נעים לו. בהמשך חקירתו הנגדית מיום 7.12.2017 מסר ציון כי פנה אל הנאשם גם בעניינים משטרתיים נוספים שנוגעים לעסקיו כגון דו"חות או התנהלות של רישוי עסקים גם אם לא ידע אם הוא יכול לעזור או לא. כמו כן מסר כי הוא מכיר את הנאשם כשוטר עוד טרם היה קצין רישוי אולם טיב היחסים הוא "חבר לעבודה". בהמשך אישר כי לפעמים הזמין את  הנאשם לעסקו לשם "הפאסון". בחקירתו החוזרת הבהיר העד שקצין הרישוי ואבטחה יכול להמליץ אם לסגור לו את העסק או לא.

ניכר היה בעדותו של ציון כי העדות שנדרש להעיד בבית המשפט קשה עליו, והוא הדגיש כמה פעמים במהלך עדותו כי אכן היו לו קשרי חברות טובים עם הנאשם שאותו הגדיר כאדם איכותי מאוד, ולכן המעמד שבו הוא עד תביעה נגד הנאשם אינה פשוטה לו, אבל הוא מחויב לאמת, ויש לו "בעיה עם לשקר" כלשונו. זאת ועוד, משפטו של ציון הסתיים בגזר דין יומיים קודם עדותו בפנינו, ולכן עדותו לא הייתה יכולה להשפיע בשום דרך על ההליך הפלילי שהתנהל נגדו, וודאי שלא ניתן לומר שציון ביקש לפגוע בנאשם, כמעין תמורה על הסדר הטיעון המקל שנחתם עמו. מכל הטעמים הללו, ראיתי ככלל לתת  אמון רב לדברים שמסר בעדותו, במיוחד כאשר רובם המכריע אושר גם בעדותו של הנאשם בפנינו.

שותפו של ציון לפרט האישום השני, שמוליק אשכנזי, העיד אף הוא ביום 6.7.2017 בבית המשפט, וציין כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, עסק בניהול ברים ומועדונים באילת והכיר את הנאשם במסגרת עבודתו כקצין רישוי במשטרת אילת וכמי שהיה אחראי על אכיפת הדרישות להם נדרשו עסקיו. שמוליק ציין כי במהלך שנת 2012, הנאשם הגיע למשרדו וסיפר לו כי מצבו קשה עם אשתו, ובפגישה נוספת כעבור זמן מה  סיפר לו הנאשם על מצבו הכלכלי הקשה, שאין לו מה לאכול. כשבוע או שבועיים לאחר מכן, קרא שמוליק לנאשם לבוא אליו לביתו, השניים ירדו לחניה התת קרקעית, ושם נתן לו שמוליק 5,000 ₪ במזומן, תוך שהוא אומר לו כי אסור שהדבר ייוודע, ומדגיש באוזניו כי מדובר בהלוואה ולא במתנה. למרות זאת, הנאשם לא החזיר את הכסף.

בהמשך ציין שמוליק כי כשהנאשם ביקש ממנו כסף, הוא היה בדילמה, מפני שמצד אחד מדובר באדם שהוא מכיר מהעבודה, שאין לו ולילדיו מה לאכול, אולם מצד שני מדובר באדם שהוא עובד מולו, ולמרות שלא איים עליו, הבקשה יצרה מצב לא נעים. שמוליק הדגיש כי שקל להתחמק ולא לתת לנאשם את הכסף, מכיוון שהוא ידע שהוא עושה משהו לא טוב, שאין זה נכון לתת כסף לאיש משטרה שיש לו סמכות עליו. לבסוף החליט שמוליק לתת לנאשם את הסכום שביקש,  אולם לעשות זאת בדיסקרטיות.

שמוליק הוסיף כי כחודש או חודשיים לאחר מכן, הנאשם פנה אליו שוב בבקשה לקבלת סיוע כספי, אך הוא הבין כי עשה טעות בכך שנתן את הכסף לנאשם ובעצם ניתק קשר עם הנאשם למשך שנה. גם עדותו של שמוליק עולה בקנה אחד עם עדותו של הנאשם כי ביקש להשיב לשמוליק את הכסף שקיבל ממנו אך שמוליק נעלם. שמוליק ציין עוד כי הידידות עם הנאשם התפתחה במסגרת העבודה אולם הם לא היו חברים  לא ביקרו האחד בביתו של השני, ולא נפגשו במסגרות משפחתיות. למעשה היום היחיד שהגיע אליו הנאשם לבית היה היום בו הגיע לקחת את הכסף. שמוליק הוסיף, כי כאשר ישב בפגישה עם שותפיו העסקיים אושרי וציון, סיפרו שלושתם כי הנאשם פנה אליהם, אך הם לא שיתפו מי נתן וכמה נתנו. בחקירתו הנגדית חזר שמוליק על גרסתו, השיב לסניגור כי מתן הכסף היה פסול והוא הבין באותה סיטואציה שהדבר אסור, ולכן אמר לנאשם שזה יישאר בניהם. לדבריו, לא הודה בחקירתו במח"ש משום שפחד, והוא חזר והדגיש כי הודה בבית המשפט משום שבאמת נתן את הכסף ולא רק משום שרצה לשים את התיק הזה מאחוריו. גם ביחס לעדותו של שמוליק, לא מצאתי כי היה לו אינטרס כלשהו שלא למסור את כל האמת, ובהינתן העובדה כי ניתן למצוא בעדותו של הנאשם תימוכין לפרטים מהותיים בגרסתו, ראיתי ככלל לתת אמון בדברים שאמר בעדותו.

נוכח כל האמור לעיל, אני קובע כי הוכח מעל לכל ספק כי הנאשם קיבל מציון סכום של 5,000 ₪ בשנת 2011, וסכום נוסף של 3,000 ₪ בשנת 2012, והנאשם לא החזיר לציון מאומה מהכספים הללו. בעניין הסכום הראשון של 5,000 ₪, ראיתי להעדיף את גרסתו של ציון כי הוא שנתן סכום זה לנאשם בשנת 2011, על פני גרסתו של הנאשם כי סכום זה ניתן לו ע"י שמוליק. זאת מפני שלא מצאתי תימוכין לטענתו של הנאשם בעדותו של שמוליק, אשר עולה ממנה כי הוא נתן לנאשם כסף מזומן פעם אחת בלבד. כמו כן, הוכח כי בשנת 2012 הנאשם קיבל משמוליק אשכנזי סכום של 5,000 ₪ במזומן, כאשר נתינת סכום זה הוגדרה כהלוואה, וגם ביחס לסכום זה, הנאשם לא החזיר מאומה לשמוליק מהכסף שקיבל ממנו. לא הוכח האמור בסעיף 6 לפרט האישום השני, כי הנאשם קיבל משמוליק סכום נוסף של 5,000 ₪ כחודש לאחר שנתן לו סכום זהה. נהפוך הוא, עולה מהראיות כי הנאשם אכן ביקש משמוליק סיוע כספי נוסף, אולם שמוליק שהכיר בטעותו כאשר נתן לנאשם את הסכום הראשון, דחה את הבקשה לקבלת סכום נוסף, ולאחר מכן התחמק מלראות את הנאשם, כדי להימנע מבקשות נוספות מסוג זה.

כמו כן, הוכח כי לאחר שציון סייע כספית לנאשם, הוא פנה אליו מעת לעת בעניינים שונים שקשורים לבתי העסק שלו וגם בעניינים אחרים מול גורמי האכיפה וביקש הקלות שונות, והנאשם יצר מצג כי הוא אכן נענה לבקשותיו של ציון, אולם לא הוכח כי כך אכן נהג בפועל. עם זאת, הוכח כי הנאשם מסר לציון פרטים אודות עסק מתחרה, כולל באשר לסידורי האבטחה בו, כפי נטען בסעיף 11(ד) לפרט האישום השני בכתב האישום המתוקן שהוגש נגד הנאשם ואחרים בפרשה זו, אשר ציון אישר נכונות הפרטים בו.

האישום השלישי – נמצא אשם

באישום זה הנאשם הודה בפה מלא כי אכן פנה לטליע שהינו בעל חברת אבטחה ועל רקע זה היה אתו בקשרי עבודה, וביקש ממנו הלוואה בסך 35,000 ₪. הנאשם אף ציין כי היום הוא מבין שזה לא היה תקין, ואף הוסיף כי קיבל בהבנה את הסירוב של טליע לבקשתו, ומעולם לא התנכל לו בשל הסירוב. גם טליע אישר את הדברים בעדותו בבית המשפט, כאשר העיד כי הנאשם ביקש ממנו הלוואה והתחייב לתת לו צ'יקים תמורתה, אולם הוא הרגיש שזה לא נכון לתת ולא צריך להיעשות, ולכן דחה את הבקשה למרות אי הנעימות שהייתה כרוכה בכך. טליע ציין בעדותו כי הוא מכיר קצת את החוק ולא רצה להסתבך וגם לא רצה שהנאשם יסבך את עצמו, מפני  שידע שיש חוק שאוסר עליו לתת כסף לעובד ציבור. נוכח האמור, אני קובע כי הוכחו מעל לכל ספק העובדות שיוחסו לנאשם בפרט האישום השלישי, כי ביקש מטליע הלוואה של כמה עשרות אלפי שקלים, אולם טליע דחה את הבקשה באמתלות שונות, ודחה גם פניות נוספות של הנאשם אליו בנושא זה.

האישום הרביעי – נמצא זכאי!

במהלך המשפט נשמעו כמה עדויות שקשורות לפרט אישום זה, אשר פירטו בהרחבה את הרקע לביצוע העבירה של שיבוש מהלכי משפט שמיוחסת לנאשם בפרט אישום זה. הדברים פורטו בהרחבה בכתב האישום, וככל הנראה התלונה שהגיש מוריס והבה נגד הנאשם במח"ש היא שהביאה לפתיחת החקירה נגד הנאשם, ולחשיפת כל העבירות שביצע הנאשם לפי הנטען בכתב האישום. אולם לצורך קביעת ממצאים בעניין אשמתו של הנאשם בעבירה שיוחסה לו בפרט אישום זה, אינני רואה מקום לפרט את כל הרקע למערכת היחסית הסבוכה שהייתה למוריס והבה עם תחנת אילת במשטרת ישראל, לאחר שמוריס נאלץ לפרוש מהמשטרה. לכן אציין בתמצית כי מוריס טען שהנאשם מפלה את חברת האבטחה שלו ושל בנו טל בכך שהוא מכפיש את שמה באוזני אנשים שפונים אליו, ומנחה אנשים להימנע מלעבוד עם אותה חברה.

להוכחת טענתו, שלח מוריס תחקירנית שפנתה לנאשם ובקשה לקבל ממנו הנחיות ותנאים לאירוע שביקשה כביכול לעשות בחוף הדקל באילת. המפגש בין הנאשם ובין התחקירנית הוקלט על ידה, והנאשם אכן נשמע מפנה את התחקירנית לחברות אבטחה אחרות ושולל את חברת טי ביטחון  של משפחת והבה, ואף נשמע מכפיש את מוריס והבה עצמו. בעקבות זאת פנה מוריס לתכנית עובדה שבמסגרתה שודרה כתבה נגד הנאשם, וכן הגיש תלונה במח"ש נגד הנאשם. הטענה העיקרית כלפי הנאשם בעניין זה היא כי בפגישה שנערכה ביום 11.2.2013 בערב, בבית פרטי של חברו של יוחנן שהיה שותפו של מוריס, הבהיר הנאשם למוריס כי הוא חושש מהשלכות התלונה במח"ש, וביקש ממנו שיוריד את מפלס מח"ש כדי שירדו ממנו, והנאשם אף הציע כי בתמורה לכך יפעל לקדם את החברת טי ביטחון.

על מה שנאמר באותו מפגש, העיד מוריס והבה, בעדותו מיום 28.3.2018, וכך תיאר את הדברים שאמר לו הנאשם באותו מפגש: "מקס אומר לי תשמע, בוא נראה אפשר לפתור את הבעיה כשאנחנו חוזרים מהזה? אמרתי לו תשמע, הכל אפשרי אבל איך אני עושה את זה? אני לא רציתי לבוא להגיד לו אני רציתי שזה יבוא ממנו. ואז הוא אומר לי תראה, פשוט תתחמק ממח"ש חודש, חודשיים, שלושה ירדו מהסיפור הזה והכל יהיה בסדר בתמורה אנחנו נעזור לך לחזור למקום שאתה עמדת בו שאתה היית חברה מובילה…". מוריס חזר על הדברים הללו גם בהמשך עדותו, כמו למשל "עוד פעם אנחנו חזרנו על אותו זה, הוא אמר לי תשמע, אני סך הכל רוצה לקבל את הרפ"ק שלי אני רוצה שקט, אני שאלתי אותו מה אתה מציע, הוא אמר לי מוריס אני רוצה שתרד מהתלונה… אני שאלתי אותו עוד פעם איך עושים את זה אז הוא אמר לי מה שאני אמרתי קודם. תתחמק מהם הכל יהיה בסדר". עם זאת, שותפו של הנאשם יוחנן פורצנל, שהשתתף גם הוא בפגישה בווילה, לא אישר בעדותו בבית המשפט ביום 27.6.2018 כי הנאשם ביקש ממוריס לבטל את התלונה במח"ש.

הנאשם התייחס בעדותו למפגש קודם שהיה לו עם מוריס, כאשר מוריס הגיע לתחנת המשטרה ביום 11.9.2012 כדי לברר משהו שקשור למשק הפרטי שלו, ונכנס גם למשרדו של הנאשם. הנאשם אישר כי יכול להיות ששאל את מוריס באותו מפגש אם הוא פנה למח"ש, ואישר גם כי יכול להיות שאמר לו שהיה ניתן לפתור את הבעיה בלי לפנות למח"ש, אולם הנאשם שלל את הטענה כי בחן עם מוריס את האפשרות שיבטל את התלונה שהגיש במח"ש. בהמשך התייחס הנאשם גם לפגישה המשולשת בווילה, ושוב הכחיש כי אמר למוריס שיבטל את התלונה במח"ש והוא יסייע לו לקדם את חברת האבטחה שלו. עם זאת, הנאשם אישר כי הציע לעזור למוריס וציין כי אין בכך כל פסול.

יוצא אפוא כי בעניין זה, יש לפנינו את גרסתו של מוריס שהעיד כי הנאשם ביקש ממנו לפעול באופן עקיף בכדי שמח"ש ירדו מהטיפול בתלונה נגדו, ע"י כך שיתחמק ממח"ש כמה פעמים, ומול זה גרסתו של הנאשם אשר דחה את הטענה כי ביקש ממוריס לבטל את התלונה במח"ש. בנסיבות אלה, כאשר אין תימוכין כלשהם לגרסתו של מוריס, וכאשר הנאשם מכחיש מכל וכל את גרסתו של מוריס, וכאשר ברור שלמוריס היו טענות נגד התנהלותו של הנאשם, והוא טען כי הנאשם מפלה את החברה שבניהולו לעומת חברות אבטחה אחרות, לא ניתן להסתפק בעדותו של מוריס לבדה, בלא כל תימוכין, כדי להוכיח מעל לכל ספק שאכן הנאשם ביקש ממוריס לבטל את התלונה שהגיש נגדו במח"ש. התוצאה היא אפוא כי אני קובע שלא עלה בידי המאשימה להוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי, כי הנאשם ביקש ממוריס לבטל את התלונה שהגיש נגדו במח"ש.

האישום החמישי – נמצא זכאי!

פרט אישום זה מייחס לנאשם עבירות של שיבוש מהלכי משפט והפרת אמונים, בגין פעולות שונות שעשה לבקשת מכר שלו בשם אהרון עמנו, ובכלל זה ניסה בלא הצלחה לשוחח עם שוטר תנועה שרשם דו"ח לעמנו, לאחר שעמנו התקשר לנאשם והלין בפניו שהדו"ח אינו מוצדק. לאחר מכן, הנאשם יעץ לעמנו לשלם את הדו"ח בהקדם מפני שיכול להיות שזה ימנע את עדכון הנקודות. כמו כן אותו עמנו פנה בכמה הזדמנויות לנאשם ושאל אותו אם משטרת התנועה או משטרת ההגירה פעילות באזור שלו, ובכמה מקרים הנאשם בדק והשיב לו על מה ששאל.

עמנו העיד בבית המשפט ביום 9.5.2018, וציין כי יש לו מסגריה, וכי העסיק גם עובדים זרים, ולכן היה בקשר ישיר עם משטרת ההגירה, ואף קיבל מהם אישור להעסיק עובד רומני לפרק זמן מוגבל, שאחריו יעזוב את הארץ, וכך היה. לדבריו, כמה פעמים שאל את הנאשם אם שוטרים של משטרת ההגירה נמצאים באילת והוא היה משיב לו, אולם בדרך כלל העובדים עצמם היו יודעים אם משטרת ההגירה נמצאת, ולא היו מגיעים לעבודה כשידעו ששוטרי משטרת ההגירה פועלים באילת. כמו כן היו פעמים ששאל את הנאשם אם יש שוטרי תנועה בעיר, אבל הוא שאל על כך גם שוטרים אחרים וגם את חותנו שהיה נהג מונית: "אבל חמי לשעבר הוא גם נהג מונית, וגם הוא היה אומר לי "תשמע, יש מבצע, יש זה" הם היו יודעים. אבל אני היית ירוצה לבדוק, הייתי מתקשר אליו שואל אותו "יש, אין" שאני אדע…".

עמנו העריך ששאל את הנאשם 3 פעמים ביחס לשוטרי תנועה ו-5 פעמים ביחס למשטרת ההגירה, והוסיף כי שאל גם שוטרים אחרים וגם הם נהגו להשיב לו, ובלשונו: "הוא היה אומר לי ועוד עשרים, זה לא רק הוא…". עמנו סיפר עוד על פעם אחת שקיבל דו"ח, לא מוצדק לטענתו, משוטר תנועה חדש שסירב לשמוע אותו. לכן הוא התקשר לנאשם וביקש שישוחח עם השוטר, אולם השוטר סירב לדבר עם הנאשם. לאחר שקיבל את הדו"ח, התקשר שוב לנאשם, והנאשם אמר לו "תבוא תשלם את הדו"ח ואז אולי לא יספרו הנקודות", אולם הוא החליט לא לשלם את הדו"ח, והוא "תקוע עם זה עד היום" כלשונו. לדבריו, היו פעמים שקיבל דו"חות לא מוצדקים, ונהג להתקשר לשוטרים שהוא מכיר כדי  שיעזרו לו "והיו בהרבה מקרים שהבנאדם החליט לשמוע ולא קיבלתי את הדו"ח…".

בהמשך שב עמנו וציין כי היה מקבל מידע על פעילות משטרת התנועה מגורמים רבים: "… כי גם היינו מקבלים מידע מאנשים. תשמע, זו עיר קטנה, כולם מכירים אותנו. אז למשל כמו שהיום, עד היום חמי לשעבר מתקשר אלי אומר "תקשיב, יש מבצע, יש זה" זה בגלל לא שאנחנו מפחדים או שאני עושה איזו עבירה, פשוט לא בא לי שיעצרו אותי למה אני יודע ששורפים לי שעה. ושעה של חמישה פועלים זה כסף בשבילי, מפה בא כל העניין…".

בחקירה הנגדית ציין עמנו כי הנאשם מעולם לא ביקש תמורה כלשהי על הדברים שמסר לו, וכן אישר כי תמיד היה לו מידע מוקדם לפני שהתקשר לנאשם ביחס למשטרת ההגירה. בהמשך הבהיר עמנו כי ביקש לדעת על נוכחות משטרת ההגירה לא בכדי להתחמק ממנה, אלא בכדי לדעת את הסיבה לכך שעובדים זרים לא היו מגיעים לעבודה אצלו, ואצל קבלנים אחרים שעבד איתם, מפני שהעובדים הזרים היו בדרך כלל יודעים מראש על פעילות של משטרת ההגירה. כאמור לעיל, הנאשם נחקר על כך בעדותו בבית המשפט, וציין כי ביקש לסייע לעמנו מטוב לב בלבד, ולא קיבל שום תמורה עבור זה. הנאשם הדגיש בעדותו כי אף פעם לא מסר לעמנו מידע על פעילות של משטרת ההגירה או של משטרת התנועה, גם אם לפעמים יצר מצג כלפי עמנו כי הוא מוסר לו מידע כזה, רק בכדי להרחיק אותו מעליו: "… אני בחיים לא נתתי לו מידע כי א' אני לא יכול, ב' רק לנער ממני אותו עם השאלות וזה מה שהיה".

בעניין זה ראיתי לתת אמון מלא בגרסתו של הנאשם, אשר מתיישבת גם עם הדברים שאמר עמנו בעדותו, מהם עולה כי המידע שביקש מהנאשם לא היה מידע פנימי שהגיע אליו במסגרת תפקידו כשוטר, אלא מדובר במידע שאותו קיבל גם ממקורות אחרים, כמו נהגי מוניות ואנשים אחרים, ביחס למשטרת התנועה, ומידע שהיה קיים כבר בידי העובדים הזרים ביחס למשטרת ההגירה, אשר בגללו נמנעו מלהגיע לעבודה בימים שבהם ידעו על פעילות משטרת ההגירה באילת.

האישום השישי – נמצא אשם

בפרט אישום זה נטען כי הנאשם בעת שהיה עדיין בתפקיד קצין רישוי ואבטחה, ביקש מאבי מסס שהיה בעל חברת אבטחה שנזקק מדי פעם לאישורים משטרתיים במסגרת עבודתו, עזרה בסך 30,000 ₪, מפני שהוא נתון בקשיים כלכליים. אבי העיד על כך בבית המשפט ביום 6.7.2017, וציין כי הכיר את הנאשם במסגרת עבודתו וכי ההיכרות ביניהם היא מקצועית בלבד. לדבריו, הנאשם ביקש להיפגש אתו ובפגישה סיפר לו על קשייו הכלכליים, וביקש ממנו שיעזור לו: "… סיפר לי את הסיפור, פשוט, בצורה מאוד ישירה, ביקש אם אני יכול לעזור לו ב-30 אלף שקל, שהוא יחזיר אותם…". עם זאת, בהמשך עדותו, הבהיר אבי כי "… בשום שלב של השיחה לא עלה שהוא יחזיר את הכסף, איך הוא יחזיר את הכסף, לא הגעתי בכלל למקום הזה, יותר מזה, יותר מזה, לי היה ברור שהכסף הזה לא יחזור, בצורה מאוד ברורה".

אבי העיד כי הבין שיש לו בעיה עם הבקשה בגלל מתכונת עבודתו היום יומית עם הנאשם, וחיפש להתחמק מהדרישה הזאת כי היה ברור לו שמדובר בדבר לא תקין. לכן, השיב לנאשם כי הוא נמצא במצב כלכלי לא טוב, ויבדוק ויחזור אליו. לאחר הפגישה, הנאשם פנה אליו פעם או פעמיים ושאל מה עם הכסף והוא התחמק מלהשיב לו, ובכך נגמר הסיפור מבחינתו. לדבריו, לאחר שהעד לא נתן את הכסף לנאשם, הנאשם ניתק ממנו קשר אולם לא גרם לו נזק בשל כך. הנאשם עצמו אישר בעדותו את עיקרי הדברים שמסר אבי, ובכלל זה כי הכיר את אבי מסס שהיה בעל חברת אבטחה, במסגרת עבודתו במשטרה, על רקע מקצועי בלבד. עם זאת, כשנשאל אם נפגש עם אבי בבית קפה וביקש ממנו עזרה של 30,000 ₪, השיב הנאשם כי הוא לא ביקש עזרה מאבי, אלא אבי הציע לו הלוואה ביוזמתו, כשראה שהוא נמצא במצוקה כלכלית, ועמד על גרסה זו, גם כשהוטח בפניו כי בחקירתו במח"ש אישר שהוא פנה לאבי בבקשה לעזרה כספית.

בעניין זה, גרסתו של אבי כי הנאשם יזם את בקשת העזרה ממנו נראית סבירה יותר בעיניי, וגרסתו של הנאשם כי אבי הציע לו עזרה ביוזמתו איננה סבירה, מפני שמדובר בפגישה שהתקיימה ביוזמתו של הנאשם, ויתירה מכך, אם אכן אבי הציע ביוזמתו עזרה כספית לנאשם, מה מנע ממנו לפעול בהתאם? העובדה שבסופו של דבר אבי לא נתן כסף לנאשם, מתיישבת יותר עם גרסתו כי הנאשם הוא שביקש ממנו עזרה כספית של סכום לא מבוטל, וכך אני קובע כממצא עובדתי בעניין זה.

**

מקס אדרי מסר בתגובה: "ממתין לשירות המבחן לתסקיר ולאחר מכן להחלטת בית המשפט לעונש".

מערכת חדשות אפס שמונה מכבדת זכויות יוצרים ועושה את מירב המאמצים לאתר בעלי זכויות בפרסומים ו/או צילומים המגיעים אלינו. אם זיהיתים צילום ו/או כל פרט שיש לכם זכויות בו/בהם, אנא פנו אלינו לבקש לחדול מהשימוש בו/בהם באמצעות כתובת האימייל [email protected]

אולי יעניין אותך גם:

תגובות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן