והשבוע: סיפורה של נטע בת ה-13 שניצלה בזכות ערנות אמה. “נטע היא סוג של טום בוי”, ציינה האם בפניי. “היא אוהבת לשחק בעיקר עם בנים ולא מתחברת לבנות, בטח לא בנות גילה”, חתמה האם. זו הייתה אמורה להיות פעילות די פשוטה שבסופה קיווינו לספר לאמא, שיש לה ילדה מדהימה ושהבנים איתם היא מסתובבת הם פרחי טיס עתידיים, אך לצערנו המציאות הייתה שונה.
הסיפור הזה לקח אותנו אל דרום הארץ, למשך עשרה ימים ותוך ימים אחדים גילינו כי לכל מפגש יש נקודת מוצא, מקלט נטוש בצמוד לפארק משחקים ישן. בכניסה למקלט יש גרפיטי ענק: “הכניסה למקובלים בלבד!” עם ציור של גולגולת. הבנו במהרה שככל הנראה מה שקורה במקלט נשאר במקלט ועלינו למצוא תכנית פעולה חלופית. עשינו לימוד מעמיק אודות חבריה של נטע (שם בדוי לילדה בת 13 מהעיר) על מנת למצוא את הדמות המתאימה לחיבור וירטואלי ברשתות החברתיות.
כך היה. תוך יומיים צברנו חברים משותפים, התחלנו להיכנס ל”חבר’ה” ולדיונים הכלליים. הבנו תוך כדי שהמקלט משמש למקום מסתור לדברים ש”ההורים לא חולמים עליהם”, כך אמר יוגב, אחד החברים. “מחר, בשעה 15:30 כולם מוזמנים לשתייה עד המוות במקום הקבוע”, הוא כתב בצ’ט הסגור של החבר’ה המקובלים. זו בדיוק השעה אגב, שההורים בטוחים שהילדים נמצאים בשיעורי עזר של אחר הצהריים. “אל דאגה” אמר לנו יוני, “אנחנו נארגן לך אישור מחלה מזויף במחשב, המורה בכלל לא שמה לב לזה”.
לאותו מפגש של “שתיה עד המוות”, הייתה מטרה ברורה, למטרה קראו “נטע”. “את תראי, אנחנו הולכים להשקות אותה עד שהיא תתחיל לשיר כמו סטטיק” ונקרע מצחוק. אבל איך אתם מביאים את האלכוהול שאלנו, “עיזבי, בשורה התחתונה שופכים וודקה בתוך בקבוקים של “נסטי”, זה מתערבב מעולה וגם הצבע נראה אותו דבר בול”. בשל העובדה כי הפרופיל איתו אנחנו מחוברים ל”חבר’ה” הינו פיקטיבי וכי החוק אינו מאפשר להשתמש בחקירות בקטינים (זה גם לא הגיוני ברמה האנושית) שלחנו הודעה ש”נופר” (הילדה הפיקטיבית מטעמנו) עם חום פתאומי וכאבי גרון ולצערה לא תוכל להשתתף בחגיגה.
מהשעה 14:45 אנחנו בתצפיות לעבר המקלט. 7 ילדים נראים נכנסים פנימה בשעה 15:25. אנו ממתינים קצת, כדי להבין את האמת. בשעה 15:55 אנו מתקרבים ביחד עם ההורים למקלט ושומעים מוסיקה רועשת. לא ניתן לשמוע דיבור. ממתינים עוד 10 דק’, השעה 16:05 ואנו מתפרצים פנימה. נטע שוכבת על הספה חצי מעולפת, לא מצליחה לקום, החולצה שלה מסריחה מאלכוהול וכל הבנים במקום בהלם, ההורים במקום, הרגשה של חורבן בית ובאותו היום נפל דבר. מקשר רציף עם ההורים, עלה כי הילדים מטופלים פסיכולוגית, חלק מהחבורה עברה לבתי ספר אחרים והאפקט שאירע גרם להרתעה מאוד חזקה.
* הסיפורים המובאים כאן אינם פרי דמיון אלא התרחשו במציאות. הכותב, הינו חוקר מחברת ITI חקירות וייעוץ אסטרטגי. טל’ 052-7020818.
