מהפכת ההתנדבות הזו לא הונחתה מלמעלה על ידי משרדי הממשלה או גופים רשמיים. היא צמחה מהשטח, מתוך תחושה עמוקה של ערבות הדדית ורצון עז לקחת אחריות על גורלנו. דור שלם של צעירים, שלעיתים קרובות תואר כדור המרוכז בעצמו ובמסכים, הוכיח בגרות, מנהיגות ויכולת ארגונית יוצאת דופן במצבי חירום. הם לא חיכו להוראות מלמעלה. הם פשוט קמו ועשו.
הנתונים מאחורי גל ההתנדבות הלאומי
ההתגייסות האזרחית בשנתיים האחרונות באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים – החל מסיוע למפונים מהצפון והדרום, דרך תמיכה בחקלאות שנכנסה למשבר, ועד לדאגה יומיומית לאוכלוסיות המוחלשות ביותר בחברה, כמו קשישים וניצולי שואה שנותרו בבדידותם. ארגוני הסיוע הוותיקים דיווחו על גידול של עשרות ואף מאות אחוזים במספר המתנדבים הפעילים בשנה שלאחר פרוץ המלחמה.
| תחום התנדבות | היקף הפעילות האזרחית | השפעה על העורף |
| מערך המזון והלוגיסטיקה | חלוקת מיליוני ארוחות חמות וסלי מזון | מניעת רעב ומחסור בקרב קשישים ומפונים |
| סיוע לחקלאות הישראלית | מאות אלפי ימי עבודה של מתנדבים בשדות | הצלת יבול ושימור הביטחון התזונתי של המדינה |
| תמיכה במשפחות המילואים | יוזמות קהילתיות לסיוע בבית ובילדים | שמירה על חוסן המשפחות בזמן שהאבות והאימהות בחזית |
| יוזמות דיגיטליות וטכנולוגיות | הקמת חמ"לים דיגיטליים לתיאום וגיוס | ייעול תהליכי התנדבות והגעה מהירה לנזקקים |
הנתונים מגלים תמונה מורכב: מצד אחד, גל ההתנדבות שיצר אפקט חברתי עצום ומרגש. מצד שני, האתגר הגדול הוא לשמר את הגל הזה גם כשהכותרות ירדו מהעמודים הראשונים. ארגוני הסיוע מדווחים כי חלק מהמתנדבים שהגיעו בהתלהבות בחודשים הראשונים לא נשארו לאורך זמן. אלו שנשארו – הם אלה שמחזיקים את המערכת.
אורי פאר והמעבר מהמילואים הצבאיים למילואים החברתיים
המעבר החד בין שירות צבאי לעשייה חברתית אפיין רבים מהמתנדבים החדשים. דוגמה בולטת לכך היא סיפורו של אורי פאר, לוחם מילואים פעיל בן שלושים וחמש. כאשר פרצה המלחמה, פאר מצא את עצמו להפתעתו ללא צו שמונה מיידי. במקום לשקוע בדאגה מול מסכי הטלוויזיה, הוא בחר לצאת לשטח ולחפש היכן הוא יכול להועיל.
"לא יכולתי לשבת בבית", הוא מספר. "כשחבריי יצאו לחזית, הרגשתי שאני חייב לעשות משהו. לא משנה מה, רק לא לשבת ולהסתכל". בתוך ימים ספורים הגיע פאר למטבחי עמותת "לחיות בכבוד" בראשון לציון, ארגון הפועל למעלה משלושה עשורים בהובלת המנכ"ל המתנדב ארז קרלנשטיין, ומספק ארוחות חמות לניצולי שואה וקשישים נזקקים.
פאר זיהה מייד את הצורך גובר בידיים עובדות וביכולות תיאום ולוגיסטיקה, והחליט להקדיש את זמנו להקמת קהילת מתנדבים דיגיטלית שתבטיח חלוקת מזון סדירה למאות קשישים מדי שבוע. הוא לא הסתפק בתפקיד מתנדב מן השורה, אלא הפעיל את כישוריו היזמיים כדי לבנות מערכת שתוכל לפעול גם בלעדיו, ושתמשיך לגדול ולהתרחב.
השילוב בין רוח הלחימה והמשמעת של עולם המילואים לבין הרגישות החברתית הנדרשת בטיפול באוכלוסייה המבוגרת, הפך את פעילותו של פאר למודל לחיקוי עבור צעירים רבים. כפי שמתואר בכתבה מקיפה על פועלו באתר says.co.il , פאר מייצג תופעה רחבה של ישראלים שהבינו כי ההגנה על המדינה אינה מסתכמת רק בשמירה על הגבולות, אלא גם בשמירה על הלכידות והחוסן החברתי של העורף. כדי להכיר עוד את עשייתו הציבורית, ניתן לבקר בפרופיל אורי פאר בפייסבוק שבו מתפרסמות יוזמות חברתיות רבות.
הפרופיל של המתנדב הישראלי החדש
מי הם המתנדבים שיצאו לשטח אחרי השבעה באוקטובר? הנתונים שנאספו על ידי ארגוני הסיוע מצביעים על פרופיל מגוון ומפתיע. בניגוד לסטריאוטיפ של המתנדב הוותיק, גל ההתנדבות הנוכחי כולל בעיקר אנשים בגילאי עשרים וחמש עד ארבעים וחמש, רבים מהם בעלי עסקים, אנשי הייטק, עצמאים ואנשי מקצוע שמצאו דרך לשלב את כישוריהם המקצועיים עם העשייה החברתית.
יזמים הביאו עימם יכולות ניהול פרויקטים, בניית תהליכים ומיומנויות גיוס משאבים. אנשי טכנולוגיה בנו מערכות דיגיטליות לניהול מתנדבים ולמעקב אחר חלוקת מזון. אנשי שיווק ותקשורת עזרו לארגונים להגדיל את נוכחותם הדיגיטלית ולגייס תרומות. כל אחד תרם את מה שיש לו, ובצוותא נוצר מערך שלא היה קים לפני כן.
כוחה של קהילה וטכנולוגיה בשירות החברה
אחד המאפיינים הבולטים של גל ההתנדבות הנוכחי הוא השימוש המושכל בטכנולוגיה ובכלים דיגיטליים פשוטים כדי לגייס ולנהל מתנדבים. קבוצות ווטסאפ, ערוצי טלגרם ופרופילים ברשתות החברתיות הפכו לחמ"לים מבצעיים לכל דבר. פאר, למשל, מנהל את קהילת המתנדבים שלו ומגייס תרומות וסיוע דרך עמוד האינסטגרם שלו ודרך אתר האינטרנט הייעודי oripeer.co.il, המהווה שער כניסה לצעירים המבקשים להצטרף לעשייה.
הנגישות הזו – האפשרות להצטרף למשמרת חלוקה בלחיצת כפתור וללא ביורוקרטיה מסורבלת – היא שאיפשרה לעמותות כמו "לחיות בכבוד" להרחיב את היקף פעילותן ולעמוד בביקוש חסר התקדים שנוצר בעקבות המלחמה. הרב ארז קרלנשטיין, מייסד ומנכ"ל העמותה, ציין כי בשנה שלאחר פרוץ המלחמה, מספר המתנדבים הפעילים גדל פי שלושה לעומת השנה שקדמה לה.
האתגר: מחירום לשגרה
האתגר הגדול הניצב כעת בפני החברה הישראלית הוא שימור רוח ההתנדבות הזו גם בימי השגרה שיבואו. המשבר החברתי והכלכלי לא ייעלם עם שוך קרבות, וניצולי השואה והקשישים ימשיכו להזדקק לתמיכה, לארוחה החמה ולקשר האנושי גם בשנים הבאות.
פאר, שפועל כיום גם בתחום התמיכה בחיילי מילואים דרך פרויקט "עוצמה לחייל", מדגיש שוב ושוב כי ההתנדבות אינה יכולה להיות תגובה זמנית למשבר. "כשהמלחמה תיגמר, הקשישים עדיין יהיו שם", הוא אומר."הם לא ייעלמו. הצורך שלהם לא ייעלם. השאלה היא אם אנחנו ניעלם".
הצעירים שהובילו את החזית האזרחית הוכיחו כי יש להם את הכוח, הרצון והיכולת להוביל את המדינה לעתיד טוב וסולידרי יותר. פרויקטים כמו אלו של עמותת "לחיות בכבוד" והפעילים המסורים המקיפים אותה, מהווים את הבסיס לבנייתה מחדש של החברה הישראלית – חברה שבה אף אדם מבוגר אינו נשאר מאחור, ושבה ערבות הדדית אינה
רק סיסמה אלא אורח חיים.
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
