אם רוצים להבין את רחובות דרך האוכל שלה, כדאי להתחיל דווקא מסוכה. לא מסוכת חג מקושטת, אלא מסוכות האקליפטוס המאולתרות שבהן נאלצו לחיות חלק מהעולים מתימן שהגיעו למושבה בראשית המאה ה־20. עיריית רחובות מתעדת כי ראשוני שכונת שעריים הגיעו מתימן ב־1908, וב־1909 הונחה אבן הפינה לשכונה שהפכה להתיישבות תימנית מרכזית. תיעוד היסטורי נוסף מספר כי לפני שנבנו הבתים גרו משפחות בצפיפות במחסנים, באורוות ובסוכות שהוקמו בחורשת האקליפטוסים.
קצת יותר ממאה שנה חלפה, אבל בשעריים עדיין אפשר להריח את החיבור הזה הרבה לפני שמגיעים למוזיאון.
מאפיה דהרי זכריה ברחוב אפרים זקס 48 היא אחת התחנות שבהן ההיסטוריה המקומית הופכת לאוכל שאפשר לקחת ביד. המאפייה מתמחה בסלוף, לחוח, ג'חנון, מלאווח וקובנה, ומציגה את עצמה כמאפייה ותיקה בשעריים שפועלת יותר מ־70 שנה. היא פעילה גם כיום, כולל בשישי בבוקר, וזה חשוב לא פחות מהוותק: המסורת כאן לא נשמרת מאחורי זכוכית אלא ממשיכה לצאת מהתנור.
יש גם פרט קטן שהופך את המיקום שלה כמעט מושלם לסיפור הזה. רחוב אפרים זקס נקרא על שמו של אחד מאיכרי המושבה שסייע לעולי תימן ברכישת הקרקע שעליה קמה שעריים. כלומר, אפשר לקנות היום סלוף ברחוב הנושא את שמו של האיש שהיה מעורב בהקמת השכונה שבה הסלוף הזה עדיין נאפה.
מהשכונה אפשר להמשיך אל הרחוב הראשי של העיר. מטעמי תימן פועל בהרצל 103, וממשיך את אותו ציר קולינרי בצורה פחות נוסטלגית ויותר יומיומית. המקום מופיע כיום גם כמסעדה תימנית וגם כבית מאפה בפיקוח המועצה הדתית של רחובות. הפעילות מתחילה בשעות הבוקר המוקדמות, ובדיוק כאן נמצא חלק מהקסם: ברחובות אוכל תימני הוא לא בהכרח "ערב קונספט". הוא יכול להיות משהו שעוצרים לקחת בדרך, חלק משגרת העיר.
הנוכחות התימנית ברחובות אינה שוליים בסיפור העירוני. שעריים הייתה השכונה הראשונה בעיר, ומרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל שהקימה העירייה פועל בה כיום. בהמשך נוספה גם מרמורק, שמייסדיה הגיעו משרעב שבתימן. לכן לחוח, סלוף וחוויג' אינם רק זיכרון של דור ראשון; הם אחת השכבות שממנה רחובות עצמה נבנתה.
אבל רחובות לא נבנתה רק סביב שעריים. במקביל צמחה כאן תרבות חקלאית שהפכה את הפרדס כמעט לסמל עירוני.
אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב מתעד את הפרדס הראשון ברחובות, שניטע בשנת 1904. במקום גודלו זני הדר שונים, פעל בית אריזה, באר ומערכת לשינוע הפרי, והעבודה בפרדסים הפכה לחלק משמעותי מחיי המושבה. גם כיום העיר ממשיכה לשמר את הזיכרון הזה: פארק ההדרים במזרח רחובות נקרא במפורש על שם הפרדסים שמילאו בעבר את האזור וחלקם עדיין נוכחים בנוף.
משם מגיעים לעוד מוסד שקשה לנתק מרחוב הרצל. Moo v Moo הוא סיפור רחובותי כמעט קלאסי של עסק משפחתי שגדל עם העיר. חיים לוי פתח במקום אטליז ב־1984, ובהמשך בנו תמיר הוסיף את המסעדה. יותר מארבעה עשורים אחרי תחילת הדרך, האטליז והמסעדה עדיין פועלים בהרצל 177. האתר הרשמי מתאר את המקום כשילוב של קצבייה, מעדנייה, חדרי יישון ומסעדה, והפעילות המעודכנת נמשכת גם ב־2026.
גם המבנה עצמו מספר משהו על העיר. המסעדה יושבת באחד המבנים הוותיקים ברחובות, והחיבור בין האטליז הישן למסעדה שנוספה מאוחר יותר הוא כמעט מטאפורה למרכז העיר: שכבות חדשות נכנסות פנימה, אבל חלק מהמקומות פשוט מסרבים להתנתק מהשורש שלהם.
כמה דקות משם מחכה מעבר חד מתימן ומאטליז ותיק לפריז קטנה.
Pâtisserie באחד העם 4 היא קונדיטוריית הבוטיק של קובי צביאלי, שפועלת כבר שנים במרכז רחובות ומתמקדת בקונדיטוריה צרפתית. היא מופיעה פעילה גם כיום, עם יותר מאלפיים ביקורות במפות העסקיות ושעות פעילות לאורך השבוע ובשישי. כבר לפני יותר מעשור תוארה כקונדיטוריה קטנה עם מאפים בסגנון צרפתי, והעובדה שהיא נשארה במקום בזמן שהעיר השתנתה סביבה הופכת אותה לעוד שכבה מעניינת בזהות המקומית.
וזו רחובות במיטבה: עיר שבה אפשר לעבור מסלוף בשעריים לקרואסון צרפתי בלי לצאת מאותו מרחב עירוני.
את הפרק החדש יותר של העיר מספר פארק המדע. מכון ויצמן, הפקולטה לחקלאות וחברות הטכנולוגיה שנבנו סביבם שינו לא רק את הכלכלה המקומית אלא גם את מפת האוכל. אזור שהיה פעם מזוהה בעיקר עם שדות ופרדסים הפך למוקד של ארוחות צהריים עסקיות, ברים ומסעדות.
Cezar Bistro Bar הוא אחד המקומות שהצליחו לגדול יחד עם השינוי הזה. סזאר פועל ברחובות מאז 2006, וכעת, אחרי כמעט שני עשורים, עבר לבית חדש ברחוב המדע 15 והושק מחדש כ־CAFÉ CEZAR. מאחורי השם יש גם סיפור משפחתי: המסעדה נקראה במקור על שם סזאר כהן, סבו של אחד המייסדים, שניהל בעבר בית קפה בתוניסיה.
בגרסת 2026 נוצר עוד חיבור יפה לרחובות החקלאית: המסעדה מציינת שחלק מחומרי הגלם שלה, בהם שמן זית, פקאנים ותאנים, מגיעים ממשק קניגשטיין־כהן של משפחת הבעלים. כלומר, דווקא בלב פארק המדע, המקום שמסמל יותר מכל את רחובות החדשה, חוזרים שוב אל אדמה, עצים ותוצרת חקלאית.
וזה אולי הסיפור הקולינרי האמיתי של רחובות. היא אף פעם לא עזבה לגמרי את מה שהייתה. הפרדסים הצטמצמו אבל ההדרים נשארו בסמל ובזיכרון. שעריים נטמעה בעיר אבל הסלוף עדיין יוצא מהתנור. אזור המדע גדל, אבל אפילו שם חומרי הגלם חוזרים ממשק משפחתי.
בסוכות החיבור הזה מקבל עוד שכבה. לפני יותר ממאה שנה היו כאן משפחות שחיפשו קורת גג ונאלצו לחיות בסוכות אקליפטוס עד שנבנה להן בית. היום אותו אזור הוא חלק מעיר גדולה, חזקה ומתקדמת. אולי בגלל זה דווקא שולחן חג ברחובות יכול להכיל יחד סלוף, עוגה צרפתית וקערה מלאה תפוזים, בלי שאף אחד מהם ירגיש לא שייך.
המתכון שמסיים את הכתבה אינו מתכון היסטורי מרחובות, אלא מתכון בהשראת שתי שכבות מרכזיות בזהות שלה: פרדסי ההדרים והנוכחות התימנית הוותיקה. מכאן נולדה עוגת תפוזים, שקדים והל, שמתאימה לשולחן סוכות ומכניסה לתנור את הריח שהעיר הזאת מכירה כבר יותר ממאה שנה.
עוגת תפוזים, שקדים והל בהשראת רחובות
מצרכים
3 ביצים
¾ כוס סוכר
½ כוס שמן זית עדין או שמן קנולה
¾ כוס מיץ תפוזים סחוט טרי
גרידה משני תפוזים
1½ כוסות קמח
½ כוס שקדים טחונים
2 כפיות אבקת אפייה
½ כפית הל טחון
קורט מלח
לסירופ:
½ כוס מיץ תפוזים
2 כפות דבש
מעט גרידת תפוז
אפשר לפזר מעל שקדים פרוסים.
אופן ההכנה
מחממים תנור ל־170 מעלות ומשמנים תבנית עגולה בקוטר 22–24 ס"מ או תבנית אינגליש קייק גדולה.
מקציפים ביצים וסוכר שתיים־שלוש דקות, עד שהתערובת בהירה. מוסיפים שמן, מיץ תפוזים וגרידה ומערבבים.
בקערה אחרת מערבבים קמח, שקדים טחונים, אבקת אפייה, הל ומלח. מוסיפים לבלילה הרטובה ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה.
יוצקים לתבנית, מפזרים שקדים פרוסים אם רוצים ואופים כ־35–40 דקות, עד שקיסם יוצא עם פירורים לחים.
בזמן שהעוגה בתנור מחממים בסיר קטן את מיץ התפוזים, הדבש והגרידה רק עד שהדבש נמס. כשהעוגה יוצאת מהתנור מחוררים אותה בעדינות ויוצקים עליה את הסירופ החם.
מחכים לפחות רבע שעה לפני שפורסים.
יש כאן תפוז של המושבה, הל שמזכיר את המטבחים שהגיעו מתימן, ועוגה שהיא לגמרי של עכשיו. לא מתכון שאכלו פועלי הפרדסים ולא עוגה שעברה במשפחה משעריים, אלא משהו חדש שנולד מהחיבור בין שתי רחובות שחיות כאן עד היום.
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
