שנת 2020 הייתה שנה של אתגרים והזדמנויות. בפן המקצועי, מצאנו עצמנו מתמודדים מול הצורך המיידי להתאים את אופן ההוראה ואמצעי הלימוד לתנאים שנוצרו. בפן האישי, כבר בתחילת תפקידי כמנהלת המחוז, נאלצתי להתמודד עם מגפה שטלטלה את העולם בכל המישורים ובוודאי גם בזה החינוכי, אך אני גאה לומר, שהמפקחים, אנשי המנהל, מנהלי בתי הספר והצוותים החינוכיים – כולם ללא יוצא מן הכלל, התגייסו כאיש אחד והתוצאה היא שמערכת החינוך, במובנים רבים, אף השביחה את עצמה ביצירת יוזמות, יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסא.
הסיטואציה שנוצרה, אפשרה לפתח ולהעצים מיומנויות של לומד עצמאי ,מיומנות דיגיטליות מגוונות, כמו גם למידה הדורשת מיומנויות חברתיות, בתוך עולם הדיגיטל. כאדם וכאשת חינוך אני מאמינה שהגיוון והיצירתיות הם לב ליבה של העשייה החינוכית, ואכן תקופה זו, מאפשרת לייצר מצב של התאמה מרבית לילדים בעלי צרכים מגוונים.
במבט על השנה האזרחית הנכנסת עלינו לטובה, אני צופה המשך התפתחות השילוב שבין הפדגוגיה לכלים הדיגיטליים, והעמקת הגמישות, שהחלו להיווצר בשנה שחלפה. למערכת החינוך מטרות רבות, החשובה מביניהן היא הרחבת הנפש והדעת. אני סמוכה ובטוחה שהמשימה הזו עומדת לנגד עיניהם של כלל המנהלים והמורים וכדי להגיע למטרה, לאור המורכבויות, כל יוזמה, יצירתיות וגמישות של המנהלים – מבורכת, והעדויות לכך רבות.
הדאגה האמיתית הניצבת לפתחנו בזמן זה הינה לפערים הרגשיים חברתיים שנפערו וממשיכים להיפער. לשם כך, אנו נערכים בתוכניות מוכנות נרחבות לטיפול בפערים, למשימה זו גייסנו צוותי הפיקוח, צוותי השפ”ח (שרות פסיכולוגי-חינוכי) השפ”י (שירות פסיכולוגי-יעוצי), מינהל חברה ונוער, צוותי החינוך בבתי הספר וגורמים רשותיים נוספים.
סוגיה נוספת שהקורונה והסגרים מציבים בפנינו, היא מערכת היחסים בין מערכת החינוך בכלל ומוסדות החינוך בפרט, לבין הורי התלמידים. בסוגיה זו, אני רואה שנוצרת מעין “הורות משותפת” המחייבת את כולנו לדאוג לטוב ביותר עבור כל הילדים. לשם הדוגמא במוסדות רבים מקיימים עבור משפחות התלמידים מפגשי שיח, שיוצר חיבורים מפרים לכל הצדדים, ואני גאה לומר, כי ניכרת הערכה והוקרה רבים לצוותי החינוך במוסדות השונים מצד ההורים.
לסיכום, בצד המשבר העולמי נוצרה שעת כושר להגדיל את הגמישות המערכתית והיצירתיות במערכת החינוך, וחובה עלינו ללמוד ממנה ולהפיק את המיטב לטובת כל המעורבים.
