מהן תוצאות ניכור הורי, הסתה או סרבנות קשר?

התופעה מדאיגה במיוחד מאחר וההורה המנכר / המסית לא שם ליבו או מתעלם או לא אכפת לו מההתעללות שהוא מעביר את הילד/ה שלו וכך גם מתעלם ו/או לא אכפת לו מהתוצאות הקשות והקושי הרגשי התפתחותי שהוא מוביל את הילד/ה.

רבים בטח שמעו את הביטויים ניכור והסתה ועל סרבנות קשר של קטין עם אחד מהוריו.

תופעה זו היא אחת מהתופעות המכוערות שיש בחברה, אשר למרבה הצער תופעות אלו הופכות ומתרחבות בחברה. התופעה מדאיגה במיוחד מאחר וההורה המנכר / המסית לא שם ליבו או מתעלם או לא אכפת לו מההתעללות שהוא מעביר את הילד/ה שלו וכך גם מתעלם ו/או לא אכפת לו מהתוצאות הקשות והקושי הרגשי התפתחותי שהוא מוביל את הילד/ה.

עם זאת, רבים לא מבינים שלכל מעשה יש תוצאה- לטוב ולרע. והתנהלות תופעה זו שיש להוקיעה מהחרה יש בצידה עונשים כבדים ושאפו לבתי המשפט אשר מעצימים את הענישה בעניין.

אז איזו ענישה שאלתם- להלן חלק מהענישה הקיימת וכמו כל דבר ועניין הענישה (סנקציה) היא פונקציה של חומרת המעשה- במידה קטנה או גדולה ולעמדתי אני תלויה בשופט המקבל את התיק לטיפולו:

אחת הסנקציות היא הוצאת הילד/ה ממשמורת ההורה המנכר והעברתו למסגרת ההורה המנוכר לעיתים גם למסגרות חוץ ביתיות, כמובן תוך מתן מענה טיפולי רגשי לילד/ה.

ההורה המנכר, יחל לראות את ילדו/ה במרכז קשר- אחת לשבוע או שבועיים- למשך כשעה. בין אם בפיקוח מלא או חלקי, עד שבית המשפט ישכנע כי מצב זה של ניכור והסתרה לא יחזרו על עצמם.

סנקציה נוספת בה נוהגים בתי המשפט- הוא חיוב ההורה המנכר בהשבת סכומי המזונות ששולמו עבור הילד/ה ואף הפסקת תשלומי המזונות מכאן והלאה.

סנקציה נוספת – היא באמצעות הגשת תביעה נזיקית נגד ההורה המנכר, קרי הטלת עונש כספי כנגד מי שמסית את הקטין מי שמטרפד את מוחו כנגד ההורה השני ובמילים אחרות – מי שפוגע בנפשו הרכה של הילד/ה.

ואילו סכומים פוסקים בתי המשפט ? הדבר תלוי ומשתנה בנתיים בין שופט לשופט, כ"א לפי השקפתו. עם זאת הענישה הכספית הולכת ומתעצמת גם מאחר והתופעה המכוערת הזו ממשיכה ונעשית ביודעין ותוך שקילה את הנזק- ואיך בדיוק בודקים פגיעה וכימות נזק נפשי- על כך בפרק אחר.

השבוע הטיל השופט ארז שני, על אמא (עורכת דין במקצועה) קנס כספי בסך "50,000 ₪ עבור כל שנת נתק או חלק ממנה, עד שהקטין יגיע לגיל בגרות".

נכחתי כבר בנסיוני לראות פסיקות גבוהות יותר, ובאופן אישי אומר, שלא משנה גם אם סכום הפיצוי יעמוד על סך של 50,000,000 ₪ לשנה או תקופה, הנזק והפגיעה בילד/ה וההשפעה של הנזק על העתיד שלהם- לא שווה את ההתעללות.

 

הכותבת: עורכת דין לורה מישוק – מומחית לדיני משפחה, גירושין, צוואות, הסכמי ממון וירושות | טל' לייעוץ 050-3738163

 

◼️ לקבוצת חדשות מהארץ ומהעולם לחצו כאן

■ לקבוצת מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן

◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן

צילום: אורי קריספין

מערכת חדשות אפס שמונה מכבדת זכויות יוצרים ועושה את מירב המאמצים לאתר בעלי זכויות בפרסומים ו/או צילומים המגיעים אלינו. אם זיהיתים צילום ו/או כל פרט שיש לכם זכויות בו/בהם, אנא פנו אלינו לבקש לחדול מהשימוש בו/בהם באמצעות כתובת האימייל [email protected]

תגובות:

Subscribe
Notify of
guest
1 תגובה
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
רחל
רחל
25 days ago

אני חושבת שניכור זה תופעה מכוערת אבל עו"ד ובתי משפט לא תמיד רואים את התמונה המלאה. גם ההורה המנוכר הרבה פעמים פוגע בילד עושה מניפולציות על הילד, וההורה המנכר מנסה להגן על הילד בזה שהוא מרחיק אותו. לא הכל שחור לבן. מרכז קשר במקרים האלה זה הכי טוב. אבל להעביריאת הילד (כנגד רצונו) להורה ה"מנוכר" לכאורה, זה ממש עוד יותר אכזרי. אף אחד לא באמת מכיר את ההורה השני, כמו הבן זוג לשעבר. לא עורך דינו ולא אף אחד. הנושא מורכב אבל בחברה אם תופעת הניכור מתעצמת זה אולי כי האלימות במשפחה גם מתעצמת, וזה הדרך להגן איכשהו על הילדים. אם השופטים היו דואגים לשלום הילד, היו קודם כל שינויים ברמת הטיפול בתלונות במשטרה. לרוב האלימות נשארת ללא מענה עב שקורה משהו מאוד דרמטי.

אולי יעניין אותך גם:

תגובות

Subscribe
Notify of
guest
1 תגובה
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
רחל
רחל
25 days ago

אני חושבת שניכור זה תופעה מכוערת אבל עו"ד ובתי משפט לא תמיד רואים את התמונה המלאה. גם ההורה המנוכר הרבה פעמים פוגע בילד עושה מניפולציות על הילד, וההורה המנכר מנסה להגן על הילד בזה שהוא מרחיק אותו. לא הכל שחור לבן. מרכז קשר במקרים האלה זה הכי טוב. אבל להעביריאת הילד (כנגד רצונו) להורה ה"מנוכר" לכאורה, זה ממש עוד יותר אכזרי. אף אחד לא באמת מכיר את ההורה השני, כמו הבן זוג לשעבר. לא עורך דינו ולא אף אחד. הנושא מורכב אבל בחברה אם תופעת הניכור מתעצמת זה אולי כי האלימות במשפחה גם מתעצמת, וזה הדרך להגן איכשהו על הילדים. אם השופטים היו דואגים לשלום הילד, היו קודם כל שינויים ברמת הטיפול בתלונות במשטרה. לרוב האלימות נשארת ללא מענה עב שקורה משהו מאוד דרמטי.

דילוג לתוכן