טקס "מורשת הזיכרון והגבורה" התקיים בגל-עד ההנצחה במגרש המכוניות המרכזי שליד מושב תקומה במועצה האזורית שדות נגב. הטקס ביוזמת משרד המורשת בראשות השר עמיחי אליהו ובשיתוף החברה הממשלתית לתיירות בסימן שנה לטבח שמחת תורה.
אחד מהמקרים המורכבים עמם התמודדו הגופים בשטח הוא בזיהוי הנעדרת שני גבאי ז"ל שנרצחה במסיבת הנובה ברעים בה שימשה כסלקטורית.
מיכל גבאי, אמה של שני ז"ל שיתפה במהלך בכאב: "שני הייתה האור גדול בחיינו, צעירה יפהפייה שידעה לשלב בין הנאות החיים הקטנות לבין מחויבות עמוקה לערכים ותמיד ידעה ליהנות מהחיים, אבל גם לדאוג לסביבה. 'החיים לא יהיו מסיבה אם לא תחגגו בלי סיבה' הייתה מאמירותיה המפורסמות, שהפכו לסמל שלה – 'לחיות כל רגע ולחגוג את החיים כפי שהם'. בשבת השחורה, שני עבדה ב'נובה', ולאחר מכן הצטרפה לזוג חבריה לחגוג. באותו היום, עברה שני גהינום ודקות ארוכות של פחד וחוסר ודאות, של בריחה וניסיון להינצל מהירי וההרס מסביב. מהמיגונית בצומת עלומים, עד ה-Safe zone, החפ"ק המשטרתי, ולבסוף אמבולנס המוות.
"למשך 47 ימים לא ידענו מה עלה בגורלה. הימים האלה היו ימים של כאב ותסכול, חוסר אונים וניסיון להבין את גודל הזוועה. ואז הגיעו האנשים האמיצים – מתנדבי זק"א שהייתם שם, בשטח, כשאנחנו היינו באפלה מוחלטת. אני לא יודעת איך להביע במילים את התודה שאנחנו חשים כלפיכם, על המחויבות, המסירות והאומץ להיות שם כשאחרים לא יכלו. בעלי יעקב היה שם איתכם בימים הראשונים, הייתם שם בשבילו והפכתם כל אבן כדי למצוא אותה ביחד.
"הכאב על האובדן של שני בלתי נתפס. שום דבר לא יחזיר אותה אלינו, אבל המורשת שלה ממשיכה לפעום בנו. בזכותכם, היא קבורה עם הכבוד שהיא ראויה לו".
שר המורשת עמיחי אליהו שבצל התקופה נבצר ממנו להגיע לאירוע לאחר שהתבשר שעות אחדות לפני האירוע על נפילת חברו הקרוב, סרן הרב אברהם יוסף גולדברג שנפל אתמול במהלך קרבות בדרום לבנון והלוויתו נערכה במקביל, מסר: "מגרש המכוניות הזה יכול להיות סמל של כאב, אבל הוא גם מקום עם סיפורי גבורה. הביטו מימין ומשמאל – כל מכונית כזו מספרת סיפור. היו אנשים שנכנסו וחזרו, שהלכו להציל את אחיהם, בידיעה שהם מסכנים את חייהם. אנשים שפעלו מתוך ערבות הדדית, בלי ימין, בלי שמאל, בלי בלי דתיים, בלי חילונים – אחים אנחנו. ואת תחושת האחווה הזו עלינו לקחת קדימה. המחבלים, המפלצות, הזכירו לנו שאנחנו אחים ואחיות וחייבים לזכור היטב את שקרה לנו ולהיבנות מכך. המלחמה עוד לא נגמרה. אנו מייחלים שהחטופים והחטופות יחזרו בריאים ושלמים במהרה, מייחלים לבריאות הפצועים, ומתפללים על החיילים שינצחו. אנחנו נשתקם בעזרת השם. עם ישראל חי!"
