והפעם היסטוריה: במלון "פארק" בנתניה נערך כנס בשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ומוזאון נתניה, בשם "מכפר אהרון ועד נתניה" שעסק בנושא "הסתדרות בני בנימין ותרומתה להתיישבות הפרטית בשנות ה-20 וה-30". בין הנואמים הראשיים של הכנס מצאנו את איש הציבור הנס ציוני דן בירן המוכר לכולנו ממצעד הדגל בנס ציונה.
כזכור כפר אהרון סופחה למעשה בשנת 1950 לנס ציונה. גם נתניה חוותה היסטוריה דומה בעקבות מייסדי כפר אהרון אנשי ההסתדרות בני בנימין. למרות החותם שהשאיר פועלם של אנשי הסתדרות בני בנימין על הקמתה של נתניה – מסתבר כי פעילותם נשארה עלומה. במוזיאון נתניה, הרימו את הכפפה והחליטו בשיתוף המועצה לשימור אתרים, לקיים יום עיון בנושא.
יש לציין כי פעילות אנשי הסתדרות בני בנימין נערכה בסוף השלטון הטורקי ותחילת המנדט הבריטי, ימי העלייה הרביעית, ימי משבר כלכלי גדול בארץ שרבים מבני המושבות, נוטשים אותם בחוסר כל. צמיחתה של התנועה, נעשית על רקע ימי המאבק שבין תנועת השמאל, תנועות הפועלים ההולכת ותופסת את מרכז הבמה של התנועות המיישבות ודוחקת לשוליים את התנועות המקדשות את היוזמה הפרטית. בתוך כך, נשכחות תנועות כמו בני בנימין, כמו גם תנועות אזרחיות אחרות מהתודעה, למרות שבאזורים רבים בארץ מתרחשת בשנות ה-20 וה-30 פעולה קדחתנית של רכישת אדמות ובניית ישובים, בעזרתם של בעלי הון ומנהיגים כמו הברון דה מנשה מתומכי התנועה ומראשיה.
לדברי חווה אפל, מנהלת המוזיאון, יום העיון נועד לתת זרקור על תקופה שבה פועלים כוחות של היוזמה וההון הפרטי ברכישת אדמות ובעיצוב צורת חיים חקלאיים ועירוניים, תקופה שבה מצליחה הסתדרות בני בנימין להקים מוסדות וארבעה ישובים ובהם: כפר אהרון, הרצליה נתניה ואבן יהודה ללא תמיכת ההסתדרות הציונית.
בין חברי הסתדרות בני בנימין, שראו עצמם ממשיכי "הגדעונים", נמצאת משפחת אהרונסון הידועה אשר אחד מבנייה אלכסנדר אהרונסון היה לנשיא התנועה בימיה הראשונים וכן איתמר בן אב"י, בנו של אליעזר בן יהודה מחייה השפה העברית, מראשי התנועה אשר הקים את עיתון "דואר היום" – שופרה של התנועה וכן עובד בן עמ"י מזכיר התנועה מ-1924 ולימים ראש עיריית נתניה.
בן עמ"י היה הרוח החיה בהקמת חברה "הנוטע "החברה לעיבוד הפרדסים, חברה שהייתה מעורבת גם בהעברת רכוש יהודי מגרמניה לארץ ישראל. לשם התנהלותה מקימה הסתדרות בני בנימין גם את בנק בני בנימין שמעניק מעטפת מימונית הן למשקיעים מחו"ל והן כהלוואות למתיישבים. בשיאו של יום העיון הרצו: פרופ. עירית עמית, מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בר אילן על דרך הקמתה של התנועה מימי הברון דה מנשה ועד הקמת נתניה וכן ד"ר ענת קידרון מהחוג ללימודי ארץ ישראל במכללת אוהלו על יחסם של המוסדות המיישבים לאנשי היוזמה הפרטית. ד"ר יגאל דרורי מחבר הספר בין שמאל לימין – החוגים האזרחיים בשנות ה-20, הרצה על מקומה של התנועה בחוגים אלו. רועי מרום, דוקטורנט באוניברסיטת חיפה בחוג לתולדות ישראל, סיפר על דרך רכישת אדמות נתניה – אדמות אום חאלד, כאשר אנשי בית הראשונים בנס ציונה חשפו את סיפורו של כפר אהרון, היישוב הראשון שהקימו בני בנימין.
ולסיכום חוקר ההיסטוריה דן בירן הנס ציוני מסביר בסרטון מדוע כפר אהרון לא הפך לישוב חקלאי כמו שאר הישובים שהקים בני בנימין: "כפר אהרון נשאר מחובר בטבורו לנס ציונה מיום לידתו ועד היום. הכפר כלל 24 נחלות שבהן נבנו 12 בתים מתוכם רק ב-8 בתים התגוררו מתיישבים. הקשר בין המושבה לאגודת בני בנימין התרופף עם השנים, כפר אהרון נפל בתווך בין הגופים המיישבים, מצד אחד בני בנימין והתאחדות האיכרים ומאידך קק"ל והמרכז החקלאי".
