מבזקים
המחמצת, היין והחבית שמגישה מאז 1987: סוכות במצפה רמון בקצב של המדבר הפרנה של אמא, הרפת שהפכה למסעדה והקונדיטור מההייטק: סוכות במזכרת בתיה פטל מהחממה, קרואסון בקיבוץ וגבינה מבארי: סוכות בעוטף עזה מתחיל באדמה פיצה שנולדה בסלון, חומוס של אבא ובן ויין מול הגבעות: סוכות במודיעין מכבים רעות המסבחה שנולדה ממשפחה של טבחים, הבורקס של שש בבוקר והלחמנייה של אתי: סוכות בלוד דרך האוכל מאפייה מ – 1955, פלאפל על ויצמן וירקות ישר מהשדה: סוכות בכפר סבא של פעם והיום המעורב על הפלטה, הקובה על הפתילייה והרוגלך החם: סוכות בירושלים דרך חמישה טעמים שאי אפשר להעביר לעיר אחרת קוסקוס של אמא, בייגל מפיטסבורג וכרם בלב המדבר: סוכות בירוחם דרך האוכל שווארמה ותיקה, קונדיטוריה על שם סבתא ופודטראק של ילד מהעיר: סוכות ביהוד מונוסון ממפעל יין בן 1,500 שנה לג'חנון של שבת: סוכות ביבנה דרך הצלחת פלאפל מ – 1969, קובה שהפכה למפעל וקפה שנולד בתוך סיפור: סוכות בחולון דרך האוכל גלידה בת 60, קובה של בית ודגים על המים: סוכות בהרצליה בין סוקולוב לים הפלאפל משנות ה – 60, הקוסקוס והקפה מול המדבר: דימונה פותחת שולחן בסוכות ג'חנון, קפה ועיר שנולדה מצריפים: סוכות בגני תקווה דרך הצלחת מהפרדסים של פעם לבייקרי של היום: גן יבנה מגישה סוכות בטעם מקומי סוכות בגדרה: הבורקס שכולם מכירים, הפיצה הראשונה במושבה והקפה שנולד בגן ביל"ו סוכות בגבעתיים: הסביח שהמציא שפה, המאפייה של שלושה אחים והמסעדה שנולדה בשביל אמא "אתה רוצה דקירה?" ויכוח על הכלב הסתיים באגרוף ובאיום בסכין: כתב אישום נגד צעיר מקריית עקרון סוכות בגבעת שמואל: מהסביח של הצהריים עד הסושי בערב – והקינוח שמחזיר לשורשים הרומניים תושב רחובות נאשם: חזר לפיצוצייה באשקלון לאחר שהשוטרים עזבו ואיים על עובד "עד שאני אהרוג אותך"

סוכות בגדרה: הבורקס שכולם מכירים, הפיצה הראשונה במושבה והקפה שנולד בגן ביל"ו

גדרה התחילה עם תשעה ביל״ויים, כרמים, שקדים וחקלאות. יותר מ־140 שנה אחר כך, רחובות המושבה מחזיקים גם מוסדות אוכל ותיקים לצד מקומות חדשים: בורקס עם תור של קבועים, פיצרייה שפועלת מאז 1988, עגלת קפה בתוך הגן הוותיק ומסעדה שהגיעה לגדרה דווקא בגלל המגדלים והיקבים שסביבה. חמש תחנות ומתכון אחד שמחזיר את המושבה לצלחת

מי שמחפש אוכל בגדרה בסוכות יכול להתחיל ממש במקום שבו שני הסיפורים של המושבה נפגשים: הישן והטעים.

גדרה הוקמה ב־1884 בידי אנשי ביל״ו. המתיישבים הראשונים עיבדו אדמה, נטעו גפנים ובהמשך התפתחו במושבה גם מטעי שקדים, טבק וכרמים. רחוב הביל״ויים, הרחוב הראשון של המושבה, נשאר עד היום אחד הצירים שבהם ההיסטוריה והחיים העכשוויים נפגשים — ובמועצה עצמה כבר מגדירים אותו כחוויה קולינרית לצד המורשת.

כמה דקות משם נמצא ברחוב הרצל. זו כבר מזמן לא סתם בורקסייה מקומית: במשך שנים המקום מופיע ברשימות אוכל ארציות כמוסד שמושך תור של לקוחות קבועים משעות הבוקר. התפריט נשאר פשוט — בורקס טורקי גדול עם גבינה, תפוחי אדמה או גבינה ותרד, ביצה, רסק וחריף. לפעמים דווקא מקום שלא מנסה להמציא את עצמו מחדש הופך לחלק מהזהות של עיר.

ברחוב הביל״ויים מחכה סיפור מקומי ותיק אחר. הוקמה בשנת 1988 והייתה, לפי בעלי המקום, המסעדה הראשונה ברחוב הביל״ויים והפיצרייה הראשונה בגדרה והסביבה. דן גומברג קרא לעסק על שם אמו, תמר גומברג ז״ל, ומאז מגישים במקום פיצות, פוקצ׳ות, פסטות ומאפים. כמעט ארבעה עשורים אחר כך המקום עדיין פעיל באותו רחוב.

למי שרוצה בוקר הרבה יותר רגוע, יושבת בתוך גן ביל״ו. גם כאן יש סיפור קטן שמתאים לגדרה: שני חברים, גל וגל, אהבו לשבת יחד בעגלות קפה, ראו מכרז להקמת עגלה בגן הוותיק והחליטו לגשת למרות שלא היה להם ניסיון בתחום. היום הם מגישים במקום כריכים, סלטים, מאפים וקפה, כשהילדים יכולים להמשיך לגן המשחקים והדשא שליד.

ואז מגיעה גדרה החדשה יותר. פועלת ברחוב שכביץ, והשף שהוביל את הקמתה סיפר בעבר שחיפש לצאת מתל אביב למקום פסטורלי יותר — ובגדרה מצא גם יתרון קולינרי ממשי: מחלבות, מגדלים ויקבים בסביבה. המסעדה פעילה כיום ומציעה תפריט בוקר וערב.

ומי שרוצה פשוט לחזור הביתה עם שקית של מאפים יכול לעצור ב־ ברחוב הרצל. המאפייה פעילה משעות הבוקר המוקדמות, והיא מתאימה בדיוק לסוג התחנה שלא צריכה להיות "יעד": לחם, מאפה או משהו מתוק שאפשר לשים על שולחן הסוכה כמה דקות אחר כך.

אם צריך לקחת מגדרה מנה אחת הביתה, דווקא לא הייתי בוחרת בבורקס. הייתי חוזרת אל החקלאות שממנה המושבה התחילה — אל הכרמים ומטעי השקדים — ומכינה עוגת ענבים ושקדים פשוטה. זו אינה מנה היסטורית של הביל״ויים, אלא מתכון בהשראת שני גידולים שהיו חלק מהסיפור החקלאי של גדרה.

מצרכים:

3 ביצים
¾ כוס סוכר
½ כוס שמן
גביע יוגורט טבעי
כפית תמצית וניל
כוס וחצי קמח
חצי כוס שקדים טחונים
2 כפיות אבקת אפייה
קורט מלח
כ־2 כוסות ענבים ללא חרצנים, חצויים
חופן שקדים פרוסים
מעט אבקת סוכר להגשה

אופן ההכנה:

מחממים תנור ל־170 מעלות ומשמנים תבנית עגולה או אינגליש קייק גדולה.

טורפים את הביצים והסוכר עד שהתערובת בהירה. מוסיפים שמן, יוגורט ווניל ומערבבים.

מוסיפים קמח, שקדים טחונים, אבקת אפייה ומלח ומערבבים רק עד שהבלילה אחידה.

מקפלים פנימה כמחצית מהענבים ויוצקים לתבנית. מפזרים מעל את יתר הענבים ואת השקדים הפרוסים.

אופים כ־40–45 דקות, עד שהעוגה זהובה וקיסם שננעץ במרכזה יוצא עם פירורים לחים.

מצננים ומפזרים מעט אבקת סוכר.

יותר מ־140 שנה מפרידות בין הגפנים שנטעו המתיישבים הראשונים לבין גדרה של היום, אבל בחול המועד אפשר עדיין לראות את שני העולמות כמעט באותו רחוב: מבני המושבה הישנה, בורקס שמושך קבועים, פיצה שפועלת מאז שנות ה־80, קפה בתוך גן ביל״ו ומטבח חדש יותר שמסתכל אל החקלאים והיקבים שמסביב.

שעות הפעילות בערבי חג ובחול המועד עשויות להשתנות, ולכן מומלץ לבדוק ישירות מול בתי העסק לפני ההגעה.

זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.

צילום: יח"צ

להצטרפות לקבוצה בוואצפ של גדרה

לחצו כאן
דילוג לתוכן