ניצולת השואה ליזה לינגו בת ה-95 התרגשה עד מאוד בטקס יום השואה שנערך במרכז הרפואי קפלן – שם שיתפה בעדות מצמררת מהימים ההם, בהם היא זוכרת חיים עליזים של משפחה בת שבע נפשות, הורים וחמישה אחים שנקטעים בן רגע והופכים לסיוט הגדול בחייה.
לינגו, ילידת 1922 הינה מתנדבת מצטיינת ומסורה למטופלי המרכז הרפואי מזה 30 שנה במחלקה האורתופדית. היא הדליקה נר זיכרון וסיפרה כאמור את עדותה האישית ובין היתר אמרה: “היינו חמישה ילדים, נשארנו רק אני ואחותי. האח הגדול שלי היה בן 21, ישראל קראו לו. לקחו אותו כאילו זה לצבא אבל באותו יום, כעבור שעה הם כבר לא היו במקום ואף אחד לא יודע להגיד מה קרה איתם. הרבה אווירונים של הגרמנים נפלו כמו גשם, הפצצות… משהו נורא. אחרי הפצצה אפשר היה לראות רק אנשים הרוגים, בלי יד, בלי רגל, בלי ראש”.
במהלך הטקס הקריא מנהל המרכז הרפואי קפלן, ד”ר קרלוס גרוזמן, את תפילת ‘נזכור’ מאת אבא קובנר והדליק נר נשמה לזכר קורבנות השואה.
